א,א אלה הדברים, אשר דבר משה אל-כל-ישראל, בעבר, הירדן: במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תפל, ולבן וחצרת--ודי זהב. א,ב אחד עשר יום מחרב, דרך הר-שעיר, עד, קדש ברנע. א,ג ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חדש באחד לחדש; דבר משה, אל-בני ישראל, ככל אשר צוה יהוה אתו, אלהם. א,ד אחרי הכתו, את סיחן מלך האמרי, אשר יושב, בחשבון--ואת, עוג מלך הבשן, אשר-יושב בעשתרת, באדרעי. א,ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, באר את-התורה הזאת לאמר. א,ו יהוה אלהינו דבר אלינו, בחרב לאמר: רב-לכם שבת, בהר הזה. א,ז פנו וסעו לכם, ובאו הר האמרי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפלה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדל נהר-פרת. א,ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; באו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם, ולזרעם אחריהם. א,ט ואמר אלכם, בעת ההוא לאמר: לא-אוכל לבדי, שאת אתכם. א,י יהוה אלהיכם, הרבה אתכם; והנכם היום, ככוכבי השמים לרב. א,יא יהוה אלהי אבותכם, יסף עליכם ככם--אלף פעמים; ויברך אתכם, כאשר דבר לכם. א,יב איכה אשא, לבדי, טרחכם ומשאכם, וריבכם. א,יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים, וידעים--לשבטיכם; ואשימם, בראשיכם. א,יד ותענו, אתי; ותאמרו, טוב-הדבר אשר-דברת לעשות. א,טו ואקח את-ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידעים, ואתן אותם ראשים, עליכם: שרי אלפים ושרי מאות, ושרי חמשים ושרי עשרת, ושטרים, לשבטיכם. א,טז ואצוה, את-שפטיכם, בעת ההוא, לאמר: שמע בין-אחיכם ושפטתם צדק, בין-איש ובין-אחיו ובין גרו. א,יז לא-תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני-איש, כי המשפט לאלהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקרבון אלי ושמעתיו. א,יח ואצוה אתכם, בעת ההוא, את כל-הדברים, אשר תעשון. א,יט ונסע מחרב, ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי, כאשר צוה יהוה אלהינו, אתנו; ונבא, עד קדש ברנע. א,כ ואמר, אלכם: באתם עד-הר האמרי, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. א,כא ראה נתן יהוה אלהיך, לפניך--את-הארץ: עלה רש, כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל-תירא, ואל-תחת. א,כב ותקרבון אלי, כלכם, ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו-לנו את-הארץ; וישבו אתנו, דבר--את-הדרך אשר נעלה-בה, ואת הערים אשר נבא אליהן. א,כג וייטב בעיני, הדבר; ואקח מכם שנים עשר אנשים, איש אחד לשבט. א,כד ויפנו ויעלו ההרה, ויבאו עד-נחל אשכל; וירגלו, אתה. א,כה ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורדו אלינו; וישבו אתנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. א,כו ולא אביתם, לעלת; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם. א,כז ותרגנו באהליכם, ותאמרו, בשנאת יהוה אתנו, הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי, להשמידנו. א,כח אנה אנחנו עלים, אחינו המסו את-לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו, ערים גדלת ובצורת, בשמים; וגם-בני ענקים, ראינו שם. א,כט ואמר, אלכם: לא-תערצון ולא-תיראון, מהם. א,ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם: ככל אשר עשה אתכם, במצרים--לעיניכם. א,לא ובמדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלהיך, כאשר ישא-איש את-בנו--בכל-הדרך אשר הלכתם, עד-באכם עד-המקום הזה. א,לב ובדבר, הזה--אינכם, מאמינם, ביהוה, אלהיכם. א,לג ההלך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום--לחנתכם: באש לילה, לראתכם בדרך אשר תלכו-בה, ובענן, יומם. א,לד וישמע יהוה, את-קול דבריכם; ויקצף, וישבע לאמר. א,לה אם-יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה--את, הארץ הטובה, אשר נשבעתי, לתת לאבתיכם. א,לו זולתי כלב בן-יפנה, הוא יראנה, ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה, ולבניו--יען, אשר מלא אחרי יהוה. א,לז גם-בי התאנף יהוה, בגללכם לאמר: גם-אתה, לא-תבא שם. א,לח יהושע בן-נון העמד לפניך, הוא יבא שמה; אתו חזק, כי-הוא ינחלנה את-ישראל. א,לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע--המה, יבאו שמה; ולהם אתננה, והם יירשוה. א,מ ואתם, פנו לכם; וסעו המדברה, דרך ים-סוף. א,מא ותענו ותאמרו אלי, חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו, ככל אשר-צונו יהוה אלהינו; ותחגרו, איש את-כלי מלחמתו, ותהינו, לעלת ההרה. א,מב ויאמר יהוה אלי, אמר להם לא תעלו ולא-תלחמו--כי אינני, בקרבכם; ולא, תנגפו, לפני, איביכם. א,מג ואדבר אליכם, ולא שמעתם; ותמרו את-פי יהוה, ותזדו ותעלו ההרה. א,מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא, לקראתכם, וירדפו אתכם, כאשר תעשינה הדברים; ויכתו אתכם בשעיר, עד-חרמה. א,מה ותשבו ותבכו, לפני יהוה; ולא-שמע יהוה בקלכם, ולא האזין אליכם. א,מו ותשבו בקדש, ימים רבים, כימים, אשר ישבתם. ב,א ונפן ונסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דבר יהוה, אלי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים. {ס}
ב,ב ויאמר יהוה, אלי לאמר. ב,ג רב-לכם, סב את-ההר הזה; פנו לכם, צפנה. ב,ד ואת-העם, צו לאמר, אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו, הישבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאד. ב,ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל: כי-ירשה לעשו, נתתי את-הר שעיר. ב,ו אכל תשברו מאתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאתם, בכסף--ושתיתם. ב,ז כי יהוה אלהיך ברכך, בכל מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדל הזה: זה ארבעים שנה, יהוה אלהיך עמך--לא חסרת, דבר. ב,ח ונעבר מאת אחינו בני-עשו, הישבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעצין גבר; {ס} ונפן, ונעבר, דרך, מדבר מואב. ב,ט ויאמר יהוה אלי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה: כי לא-אתן לך מארצו, ירשה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירשה. ב,י האמים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים. ב,יא רפאים יחשבו אף-הם, כענקים; והמאבים, יקראו להם אמים. ב,יב ובשעיר ישבו החרים, לפנים, ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם, וישבו תחתם: כאשר עשה ישראל, לארץ ירשתו, אשר-נתן יהוה, להם. ב,יג עתה, קמו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבר, את-נחל זרד. ב,יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלשים ושמנה, שנה--עד-תם כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם. ב,טו וגם יד-יהוה היתה בם, להמם מקרב המחנה, עד, תמם. ב,טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם. {ס}
ב,יז וידבר יהוה, אלי לאמר. ב,יח אתה עבר היום את-גבול מואב, את-ער. ב,יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצרם, ואל-תתגר בם: כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירשה--כי לבני-לוט, נתתיה ירשה. ב,כ ארץ-רפאים תחשב, אף-הוא: רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמנים, יקראו להם זמזמים. ב,כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשם וישבו תחתם. ב,כב כאשר עשה לבני עשו, הישבים בשעיר--אשר השמיד את-החרי, מפניהם, ויירשם וישבו תחתם, עד היום הזה. ב,כג והעוים הישבים בחצרים, עד-עזה--כפתרים היצאים מכפתר, השמידם וישבו תחתם. ב,כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנן--ראה נתתי בידך את-סיחן מלך-חשבון האמרי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה. ב,כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך. ב,כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמר. ב,כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור, ימין ושמאול. ב,כח אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגלי. ב,כט כאשר עשו-לי בני עשו, הישבים בשעיר, והמואבים, הישבים בער--עד אשר-אעבר, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. ב,ל ולא אבה, סיחן מלך חשבון, העברנו, בו: כי-הקשה יהוה אלהיך את-רוחו, ואמץ את-לבבו, למען תתו בידך, כיום הזה. {ס}
ב,לא ויאמר יהוה, אלי, ראה החלתי תת לפניך, את-סיחן ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו. ב,לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה. ב,לג ויתנהו יהוה אלהינו, לפנינו; ונך אתו ואת-בנו, ואת-כל-עמו. ב,לד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא, ונחרם את-כל-עיר מתם, והנשים והטף: לא השארנו, שריד. ב,לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו. ב,לו מערער אשר על-שפת-נחל ארנן והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא היתה קריה, אשר שגבה ממנו: את-הכל, נתן יהוה אלהינו לפנינו. ב,לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת: כל-יד נחל יבק, וערי ההר, וכל אשר-צוה, יהוה אלהינו. ג,א ונפן ונעל, דרך הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי. ג,ב ויאמר יהוה אלי, אל-תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון. ג,ג ויתן יהוה אלהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד. ג,ד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא--לא היתה קריה, אשר לא-לקחנו מאתם: ששים עיר כל-חבל ארגב, ממלכת עוג בבשן. ג,ה כל-אלה ערים בצרת, חומה גבהה--דלתים ובריח: לבד מערי הפרזי, הרבה מאד. ג,ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחן מלך חשבון: החרם כל-עיר מתם, הנשים והטף. ג,ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו. ג,ח ונקח בעת ההוא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמרי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן, עד-הר חרמון. ג,ט צידנים יקראו לחרמון, שרין; והאמרי, יקראו-לו שניר. ג,י כל ערי המישר, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן. ג,יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלה הוא ברבת בני עמון: תשע אמות ארכה, וארבע אמות רחבה--באמת-איש. ג,יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההוא; מערער אשר-על-נחל ארנן, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי. ג,יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה: כל חבל הארגב לכל-הבשן, ההוא יקרא ארץ רפאים. ג,יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אתם על-שמו את-הבשן חות יאיר, עד היום הזה. ג,טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד. ג,טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנן, תוך הנחל, וגבל--ועד יבק הנחל, גבול בני עמון. ג,יז והערבה, והירדן וגבל--מכנרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדת הפסגה, מזרחה. ג,יח ואצו אתכם, בעת ההוא לאמר: יהוה אלהיכם, נתן לכם את-הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני-ישראל, כל-בני-חיל. ג,יט רק נשיכם וטפכם, ומקנכם, ידעתי, כי-מקנה רב לכם--ישבו, בעריכם, אשר נתתי, לכם. ג,כ עד אשר-יניח יהוה לאחיכם, ככם, וירשו גם-הם, את-הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן; ושבתם, איש לירשתו, אשר נתתי, לכם. ג,כא ואת-יהושוע צויתי, בעת ההוא לאמר: עיניך הראת, את כל-אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן-יעשה יהוה לכל-הממלכות, אשר אתה עבר שמה. ג,כב לא, תיראום: כי יהוה אלהיכם, הוא הנלחם לכם. {ס}
ג,כג ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההוא, לאמר. ג,כד אדני יהוה, אתה החלות להראות את-עבדך, את-גדלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך. ג,כה אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן: ההר הטוב הזה, והלבנן. ג,כו ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אלי; ויאמר יהוה אלי, רב-לך--אל-תוסף דבר אלי עוד, בדבר הזה. ג,כז עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך: כי-לא תעבר, את-הירדן הזה. ג,כח וצו את-יהושע, וחזקהו ואמצהו: כי-הוא יעבר, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה. ג,כט ונשב בגיא, מול בית פעור. {פ}
ד,א ועתה ישראל, שמע אל-החקים ואל-המשפטים, אשר אנכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלהי אבתיכם, נתן לכם. ד,ב לא תספו, על-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמר, את-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי, מצוה אתכם. ד,ג עיניכם, הראות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלהיך, מקרבך. ד,ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלהיכם--חיים כלכם, היום. ד,ה ראה למדתי אתכם, חקים ומשפטים, כאשר צוני, יהוה אלהי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה. ד,ו ושמרתם, ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל-החקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. ד,ז כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלהים קרבים אליו, כיהוה אלהינו, בכל-קראנו אליו. ד,ח ומי גוי גדול, אשר-לו חקים ומשפטים צדיקם, ככל התורה הזאת, אשר אנכי נתן לפניכם היום. ד,ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כל, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך. ד,י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב, באמר יהוה אלי הקהל-לי את-העם, ואשמעם את-דברי: אשר ילמדון ליראה אתי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון. ד,יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בער באש, עד-לב השמים--חשך, ענן וערפל. ד,יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שמעים, ותמונה אינכם ראים זולתי קול. ד,יג ויגד לכם את-בריתו, אשר צוה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לחות אבנים. ד,יד ואתי צוה יהוה, בעת ההוא, ללמד אתכם, חקים ומשפטים: לעשתכם אתם--בארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה. ד,טו ונשמרתם מאד, לנפשתיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דבר יהוה אליכם בחרב, מתוך האש. ד,טז פן-תשחתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל: תבנית זכר, או נקבה. ד,יז תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-צפור כנף, אשר תעוף בשמים. ד,יח תבנית, כל-רמש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ. ד,יט ופן-תשא עיניך השמימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך, אתם, לכל העמים, תחת כל-השמים. ד,כ ואתכם לקח יהוה, ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה. ד,כא ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; וישבע, לבלתי עברי את-הירדן, ולבלתי-בא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה. ד,כב כי אנכי מת בארץ הזאת, אינני עבר את-הירדן; ואתם, עברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת. ד,כג השמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלהיכם, אשר כרת, עמכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כל, אשר צוך יהוה אלהיך. ד,כד כי יהוה אלהיך, אש אכלה הוא: אל, קנא. {פ}
ד,כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלהיך, להכעיסו. ד,כו העידתי בכם היום את-השמים ואת-הארץ, כי-אבד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה: לא-תאריכן ימים עליה, כי השמד תשמדון. ד,כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגוים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה. ד,כח ועבדתם-שם אלהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחן. ד,כט ובקשתם משם את-יהוה אלהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך. ד,ל בצר לך--ומצאוך, כל הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו. ד,לא כי אל רחום יהוה אלהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבתיך, אשר נשבע להם. ד,לב כי שאל-נא לימים ראשנים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמים, ועד-קצה השמים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמהו. ד,לג השמע עם קול אלהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. ד,לד או הנסה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים: ככל אשר-עשה לכם יהוה אלהיכם, במצרים--לעיניך. ד,לה אתה הראת לדעת, כי יהוה הוא האלהים: אין עוד, מלבדו. ד,לו מן-השמים השמיעך את-קלו, ליסרך; ועל-הארץ, הראך את-אשו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ד,לז ותחת, כי אהב את-אבתיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוצאך בפניו בכחו הגדל, ממצרים. ד,לח להוריש, גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. ד,לט וידעת היום, והשבת אל-לבבך, כי יהוה הוא האלהים, בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. ד,מ ושמרת את-חקיו ואת-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלהיך נתן לך כל-הימים. {פ}
ד,מא אז יבדיל משה שלש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש. ד,מב לנס שמה רוצח, אשר ירצח את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו, מתמל שלשם; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי. ד,מג את-בצר במדבר בארץ המישר, לראובני; ואת-ראמת בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי. ד,מד וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל. ד,מה אלה, העדת, והחקים, והמשפטים--אשר דבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצרים. ד,מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצרים. ד,מז ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמרי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש. ד,מח מערער אשר על-שפת-נחל ארנן, ועד-הר שיאן--הוא חרמון. ד,מט וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדת הפסגה. {פ}
ה,א ויקרא משה, אל-כל-ישראל, ויאמר אלהם שמע ישראל את-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי דבר באזניכם היום; ולמדתם אתם, ושמרתם לעשתם. ה,ב יהוה אלהינו, כרת עמנו ברית--בחרב. ה,ג לא את-אבתינו, כרת יהוה את-הברית הזאת: כי אתנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים. ה,ד פנים בפנים, דבר יהוה עמכם בהר--מתוך האש. ה,ה אנכי עמד בין-יהוה וביניכם, בעת ההוא, להגיד לכם, את-דבר יהוה: כי יראתם מפני האש, ולא-עליתם בהר לאמר. {ס}
ה,ו אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני. ה,ז לא-תעשה לך פסל, כל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. ה,ח לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם: כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא--פקד עון אבות על-בנים ועל-שלשים ועל-רבעים, לשנאי. ה,ט ועשה חסד, לאלפים--לאהבי, ולשמרי מצותו (מצותי). {ס}
ה,י לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא. {ס}
ה,יא שמור את-יום השבת, לקדשו, כאשר צוך, יהוה אלהיך. ה,יב ששת ימים תעבד, ועשית כל-מלאכתך. ה,יג ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלהיך: לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמרך וכל-בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך. ה,יד וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויצאך יהוה אלהיך משם, ביד חזקה ובזרע נטויה; על-כן, צוך יהוה אלהיך, לעשות, את-יום השבת. {ס}
ה,טו כבד את-אביך ואת-אמך, כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. {ס}
ה,טז לא תרצח, {ס} ולא תנאף; {ס} ולא תגנב, {ס} ולא-תענה ברעך עד שוא. {ס}
ה,יז ולא תחמד, אשת רעך; {ס} ולא תתאוה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו, וכל, אשר לרעך. {ס}
ה,יח את-הדברים האלה דבר יהוה אל-כל-קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על-שני לחת אבנים, ויתנם, אלי. ה,יט ויהי, כשמעכם את-הקול מתוך החשך, וההר, בער באש; ותקרבון אלי, כל-ראשי שבטיכם וזקניכם. ה,כ ותאמרו, הן הראנו יהוה אלהינו את-כבדו ואת-גדלו, ואת-קלו שמענו, מתוך האש; היום הזה ראינו, כי-ידבר אלהים את-האדם וחי. ה,כא ועתה, למה נמות, כי תאכלנו, האש הגדלה הזאת; אם-יספים אנחנו, לשמע את-קול יהוה אלהינו עוד--ומתנו. ה,כב כי מי כל-בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך-האש, כמנו--ויחי. ה,כג קרב אתה ושמע, את כל-אשר יאמר יהוה אלהינו; ואת תדבר אלינו, את כל-אשר ידבר יהוה אלהינו אליך--ושמענו ועשינו. ה,כד וישמע יהוה את-קול דבריכם, בדברכם אלי; ויאמר יהוה אלי, שמעתי את-קול דברי העם הזה אשר דברו אליך--היטיבו, כל-אשר דברו. ה,כה מי-יתן והיה לבבם זה להם, ליראה אתי ולשמר את-כל-מצותי--כל-הימים: למען ייטב להם ולבניהם, לעלם. ה,כו לך, אמר להם: שובו לכם, לאהליכם. ה,כז ואתה, פה עמד עמדי, ואדברה אליך את כל-המצוה והחקים והמשפטים, אשר תלמדם; ועשו בארץ, אשר אנכי נתן להם לרשתה. ה,כח ושמרתם לעשות, כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם: לא תסרו, ימין ושמאל. ה,כט בכל-הדרך, אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם--תלכו: למען תחיון, וטוב לכם, והארכתם ימים, בארץ אשר תירשון. ו,א וזאת המצוה, החקים והמשפטים, אשר צוה יהוה אלהיכם, ללמד אתכם--לעשות בארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה. ו,ב למען תירא את-יהוה אלהיך, לשמר את-כל-חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך, אתה ובנך ובן-בנך, כל ימי חייך--ולמען, יארכן ימיך. ו,ג ושמעת ישראל, ושמרת לעשות, אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאד: כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך, לך--ארץ זבת חלב, ודבש. {פ}
ו,ד שמע, ישראל: יהוה אלהינו, יהוה אחד. ו,ה ואהבת, את יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך, ובכל-מאדך. ו,ו והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום--על-לבבך. ו,ז ושננתם לבניך, ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. ו,ח וקשרתם לאות, על-ידך; והיו לטטפת, בין עיניך. ו,ט וכתבתם על-מזזות ביתך, ובשעריך. {ס}
ו,י והיה כי יביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך: ערים גדלת וטבת, אשר לא-בנית. ו,יא ובתים מלאים כל-טוב, אשר לא-מלאת, וברת חצובים אשר לא-חצבת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת; ואכלת, ושבעת. ו,יב השמר לך, פן-תשכח את-יהוה, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית עבדים. ו,יג את-יהוה אלהיך תירא, ואתו תעבד; ובשמו, תשבע. ו,יד לא תלכון, אחרי אלהים אחרים--מאלהי, העמים, אשר, סביבותיכם. ו,טו כי אל קנא יהוה אלהיך, בקרבך: פן-יחרה אף-יהוה אלהיך, בך, והשמידך, מעל פני האדמה. {ס}
ו,טז לא תנסו, את-יהוה אלהיכם, כאשר נסיתם, במסה. ו,יז שמור תשמרון, את-מצות יהוה אלהיכם, ועדתיו וחקיו, אשר צוך. ו,יח ועשית הישר והטוב, בעיני יהוה--למען, ייטב לך, ובאת וירשת את-הארץ הטבה, אשר-נשבע יהוה לאבתיך. ו,יט להדף את-כל-איביך, מפניך, כאשר, דבר יהוה. {ס}
ו,כ כי-ישאלך בנך מחר, לאמר: מה העדת, והחקים והמשפטים, אשר צוה יהוה אלהינו, אתכם. ו,כא ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצרים; ויציאנו יהוה ממצרים, ביד חזקה. ו,כב ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים, בפרעה ובכל-ביתו--לעינינו. ו,כג ואותנו, הוציא משם--למען, הביא אתנו, לתת לנו את-הארץ, אשר נשבע לאבתינו. ו,כד ויצונו יהוה, לעשות את-כל-החקים האלה, ליראה, את-יהוה אלהינו--לטוב לנו כל-הימים, לחיתנו כהיום הזה. ו,כה וצדקה, תהיה-לנו: כי-נשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת, לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו. {ס}
ז,א כי יביאך, יהוה אלהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גוים-רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי, והחוי והיבוסי--שבעה גוים, רבים ועצומים ממך. ז,ב ונתנם יהוה אלהיך, לפניך--והכיתם: החרם תחרים אתם, לא-תכרת להם ברית ולא תחנם. ז,ג ולא תתחתן, בם: בתך לא-תתן לבנו, ובתו לא-תקח לבנך. ז,ד כי-יסיר את-בנך מאחרי, ועבדו אלהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר. ז,ה כי-אם-כה תעשו, להם--מזבחתיהם תתצו, ומצבתם תשברו; ואשירהם, תגדעון, ופסיליהם, תשרפון באש. ז,ו כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך: בך בחר יהוה אלהיך, להיות לו לעם סגלה, מכל העמים, אשר על-פני האדמה. ז,ז לא מרבכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם--ויבחר בכם: כי-אתם המעט, מכל-העמים. ז,ח כי מאהבת יהוה אתכם, ומשמרו את-השבעה אשר נשבע לאבתיכם, הוציא יהוה אתכם, ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצרים. ז,ט וידעת, כי-יהוה אלהיך הוא האלהים: האל, הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו, לאלף דור. ז,י ומשלם לשנאיו אל-פניו, להאבידו: לא יאחר לשנאו, אל-פניו ישלם-לו. ז,יא ושמרת את-המצוה ואת-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי מצוך היום--לעשותם. {פ}
ז,יב והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אתם--ושמר יהוה אלהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבתיך. ז,יג ואהבך, וברכך והרבך; וברך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרת צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבתיך לתת לך. ז,יד ברוך תהיה, מכל-העמים: לא-יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך. ז,טו והסיר יהוה ממך, כל-חלי; וכל-מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם, בכל-שנאיך. ז,טז ואכלת את-כל-העמים, אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא-תחוס עינך, עליהם; ולא תעבד את-אלהיהם, כי-מוקש הוא לך. {ס}
ז,יז כי תאמר בלבבך, רבים הגוים האלה ממני; איכה אוכל, להורישם. ז,יח לא תירא, מהם: זכר תזכר, את אשר-עשה יהוה אלהיך, לפרעה, ולכל-מצרים. ז,יט המסת הגדלת אשר-ראו עיניך, והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה, אשר הוצאך, יהוה אלהיך; כן-יעשה יהוה אלהיך, לכל-העמים, אשר-אתה ירא, מפניהם. ז,כ וגם, את-הצרעה, ישלח יהוה אלהיך, בם: עד-אבד, הנשארים והנסתרים--מפניך. ז,כא לא תערץ, מפניהם: כי-יהוה אלהיך בקרבך, אל גדול ונורא. ז,כב ונשל יהוה אלהיך את-הגוים האל, מפניך--מעט מעט: לא תוכל כלתם מהר, פן-תרבה עליך חית השדה. ז,כג ונתנם יהוה אלהיך, לפניך; והמם מהומה גדלה, עד השמדם. ז,כד ונתן מלכיהם, בידך, והאבדת את-שמם, מתחת השמים: לא-יתיצב איש בפניך, עד השמדך אתם. ז,כה פסילי אלהיהם, תשרפון באש; לא-תחמד כסף וזהב עליהם, ולקחת לך--פן תוקש בו, כי תועבת יהוה אלהיך הוא. ז,כו ולא-תביא תועבה אל-ביתך, והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי-חרם הוא. {פ}
ח,א כל-המצוה, אשר אנכי מצוך היום--תשמרון לעשות: למען תחיון ורביתם, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר-נשבע יהוה, לאבתיכם. ח,ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה--במדבר: למען ענתך לנסתך, לדעת את-אשר בלבבך התשמר מצותו--אם-לא. ח,ג ויענך, וירעבך, ויאכלך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבתיך: למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם--כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם. ח,ד שמלתך לא בלתה, מעליך, ורגלך, לא בצקה--זה, ארבעים שנה. ח,ה וידעת, עם-לבבך: כי, כאשר ייסר איש את-בנו, יהוה אלהיך, מיסרך. ח,ו ושמרת, את-מצות יהוה אלהיך, ללכת בדרכיו, וליראה אתו. ח,ז כי יהוה אלהיך, מביאך אל-ארץ טובה: ארץ, נחלי מים--עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר. ח,ח ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ-זית שמן, ודבש. ח,ט ארץ, אשר לא במסכנת תאכל-בה לחם--לא-תחסר כל, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצב נחשת. ח,י ואכלת, ושבעת--וברכת את-יהוה אלהיך, על-הארץ הטבה אשר נתן-לך. ח,יא השמר לך, פן-תשכח את-יהוה אלהיך, לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום. ח,יב פן-תאכל, ושבעת; ובתים טבים תבנה, וישבת. ח,יג ובקרך וצאנך ירבין, וכסף וזהב ירבה-לך; וכל אשר-לך, ירבה. ח,יד ורם, לבבך; ושכחת את-יהוה אלהיך, המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים. ח,טו המוליכך במדבר הגדל והנורא, נחש שרף ועקרב, וצמאון, אשר אין-מים; המוציא לך מים, מצור החלמיש. ח,טז המאכלך מן במדבר, אשר לא-ידעון אבתיך: למען ענתך, ולמען נסתך--להיטבך, באחריתך. ח,יז ואמרת, בלבבך: כחי ועצם ידי, עשה לי את-החיל הזה. ח,יח וזכרת, את-יהוה אלהיך--כי הוא הנתן לך כח, לעשות חיל: למען הקים את-בריתו אשר-נשבע לאבתיך, כיום הזה. {פ}
ח,יט והיה, אם-שכח תשכח את-יהוה אלהיך, והלכת אחרי אלהים אחרים, ועבדתם והשתחוית להם--העדתי בכם היום, כי אבד תאבדון. ח,כ כגוים, אשר יהוה מאביד מפניכם--כן, תאבדון: עקב לא תשמעון, בקול יהוה אלהיכם. {פ}
ט,א שמע ישראל, אתה עבר היום את-הירדן, לבא לרשת גוים, גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת, בשמים. ט,ב עם-גדול ורם, בני ענקים: אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתיצב, לפני בני ענק. ט,ג וידעת היום, כי יהוה אלהיך הוא-העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דבר יהוה לך. ט,ד אל-תאמר בלבבך, בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת: וברשעת הגוים האלה, יהוה מורישם מפניך. ט,ה לא בצדקתך, ובישר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם: כי ברשעת הגוים האלה, יהוה אלהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב. ט,ו וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה: כי עם-קשה-ערף, אתה. ט,ז זכר, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלהיך, במדבר: למן-היום אשר-יצאת מארץ מצרים, עד-באכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה. ט,ח ובחרב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם. ט,ט בעלתי ההרה, לקחת לוחת האבנים לוחת הברית, אשר-כרת יהוה, עמכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי. ט,י ויתן יהוה אלי, את-שני לוחת האבנים--כתבים, באצבע אלהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל. ט,יא ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אלי, את-שני לחת האבנים--לחות הברית. ט,יב ויאמר יהוה אלי, קום רד מהר מזה--כי שחת עמך, אשר הוצאת ממצרים: סרו מהר, מן-הדרך אשר צויתם--עשו להם, מסכה. ט,יג ויאמר יהוה, אלי לאמר: ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא. ט,יד הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו. ט,טו ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בער באש; ושני לוחת הברית, על שתי ידי. ט,טז וארא, והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה: סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-צוה יהוה אתכם. ט,יז ואתפש, בשני הלחת, ואשלכם, מעל שתי ידי; ואשברם, לעיניכם. ט,יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי: על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו. ט,יט כי יגרתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אלי, גם בפעם ההוא. ט,כ ובאהרן, התאנף יהוה מאד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרן, בעת ההוא. ט,כא ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרף אתו באש, ואכת אתו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשלך, את-עפרו, אל-הנחל, הירד מן-ההר. ט,כב ובתבערה, ובמסה, ובקברת, התאוה--מקצפים הייתם, את-יהוה. ט,כג ובשלח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמר, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקלו. ט,כד ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם. ט,כה ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי: כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם. ט,כו ואתפלל אל-יהוה, ואמר, אדני יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגדלך--אשר-הוצאת ממצרים, ביד חזקה. ט,כז זכר, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקב: אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו. ט,כח פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכלת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמתם במדבר. ט,כט והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכחך הגדל, ובזרעך הנטויה. {פ}
י,א בעת ההוא אמר יהוה אלי, פסל-לך שני-לוחת אבנים כראשנים, ועלה אלי, ההרה; ועשית לך, ארון עץ. י,ב ואכתב, על-הלחת, את-הדברים, אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת; ושמתם, בארון. י,ג ואעש ארון עצי שטים, ואפסל שני-לחת אבנים כראשנים; ואעל ההרה, ושני הלחת בידי. י,ד ויכתב על-הלחת כמכתב הראשון, את עשרת הדברים, אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש, ביום הקהל; ויתנם יהוה, אלי. י,ה ואפן, וארד מן-ההר, ואשם את-הלחת, בארון אשר עשיתי; ויהיו שם, כאשר צוני יהוה. י,ו ובני ישראל, נסעו מבארת בני-יעקן--מוסרה; שם מת אהרן ויקבר שם, ויכהן אלעזר בנו תחתיו. י,ז משם נסעו, הגדגדה; ומן-הגדגדה יטבתה, ארץ נחלי מים. י,ח בעת ההוא, הבדיל יהוה את-שבט הלוי, לשאת, את-ארון ברית-יהוה--לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו, עד היום הזה. י,ט על-כן לא-היה ללוי, חלק ונחלה--עם-אחיו: יהוה הוא נחלתו, כאשר דבר יהוה אלהיך לו. י,י ואנכי עמדתי בהר, כימים הראשנים--ארבעים יום, וארבעים לילה; וישמע יהוה אלי, גם בפעם ההוא--לא-אבה יהוה, השחיתך. י,יא ויאמר יהוה אלי, קום לך למסע לפני העם; ויבאו ויירשו את-הארץ, אשר-נשבעתי לאבתם לתת להם. {פ}
י,יב ועתה, ישראל--מה יהוה אלהיך, שאל מעמך: כי אם-ליראה את-יהוה אלהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אתו, ולעבד את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. י,יג לשמר את-מצות יהוה, ואת-חקתיו, אשר אנכי מצוך, היום--לטוב, לך. י,יד הן ליהוה אלהיך, השמים ושמי השמים, הארץ, וכל-אשר-בה. י,טו רק באבתיך חשק יהוה, לאהבה אותם; ויבחר בזרעם אחריהם, בכם מכל-העמים--כיום הזה. י,טז ומלתם, את ערלת לבבכם; וערפכם--לא תקשו, עוד. י,יז כי, יהוה אלהיכם--הוא אלהי האלהים, ואדני האדנים: האל הגדל הגבר, והנורא, אשר לא-ישא פנים, ולא יקח שחד. י,יח עשה משפט יתום, ואלמנה; ואהב גר, לתת לו לחם ושמלה. י,יט ואהבתם, את-הגר: כי-גרים הייתם, בארץ מצרים. י,כ את-יהוה אלהיך תירא, אתו תעבד; ובו תדבק, ובשמו תשבע. י,כא הוא תהלתך, והוא אלהיך--אשר-עשה אתך, את-הגדלת ואת-הנוראת האלה, אשר ראו, עיניך. י,כב בשבעים נפש, ירדו אבתיך מצרימה; ועתה, שמך יהוה אלהיך, ככוכבי השמים, לרב. יא,א ואהבת, את יהוה אלהיך; ושמרת משמרתו, וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל-הימים. יא,ב וידעתם, היום, כי לא את-בניכם אשר לא-ידעו ואשר לא-ראו, את-מוסר יהוה אלהיכם: את-גדלו--את-ידו החזקה, וזרעו הנטויה. יא,ג ואת-אתתיו, ואת-מעשיו, אשר עשה, בתוך מצרים--לפרעה מלך-מצרים, ולכל-ארצו. יא,ד ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את-מי ים-סוף על-פניהם, ברדפם, אחריכם; ויאבדם יהוה, עד היום הזה. יא,ה ואשר עשה לכם, במדבר, עד-באכם, עד-המקום הזה. יא,ו ואשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב בן-ראובן, אשר פצתה הארץ את-פיה, ותבלעם ואת-בתיהם ואת-אהליהם--ואת כל-היקום אשר ברגליהם, בקרב כל-ישראל. יא,ז כי עיניכם הראת, את-כל-מעשה יהוה הגדל, אשר, עשה. יא,ח ושמרתם, את-כל-המצוה, אשר אנכי מצוך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר אתם עברים שמה, לרשתה. יא,ט ולמען תאריכו ימים על-האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב, ודבש. {ס}
יא,י כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא, אשר יצאתם משם: אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק. יא,יא והארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעת; למטר השמים, תשתה-מים. יא,יב ארץ, אשר-יהוה אלהיך דרש אתה: תמיד, עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה, ועד אחרית שנה. {ס}
יא,יג והיה, אם-שמע תשמעו אל-מצותי, אשר אנכי מצוה אתכם, היום--לאהבה את-יהוה אלהיכם, ולעבדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם. יא,יד ונתתי מטר-ארצכם בעתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירשך ויצהרך. יא,טו ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת. יא,טז השמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלהים אחרים, והשתחויתם, להם. יא,יז וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטבה, אשר יהוה, נתן לכם. יא,יח ושמתם את-דברי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם; וקשרתם אתם לאות על-ידכם, והיו לטוטפת בין עיניכם. יא,יט ולמדתם אתם את-בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. יא,כ וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך. יא,כא למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים, על-הארץ. {ס}
יא,כב כי אם-שמר תשמרון את-כל-המצוה הזאת, אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה: לאהבה את-יהוה אלהיכם, ללכת בכל-דרכיו--ולדבקה-בו. יא,כג והוריש יהוה את-כל-הגוים האלה, מלפניכם; וירשתם גוים, גדלים ועצמים מכם. יא,כד כל-המקום, אשר תדרך כף-רגלכם בו--לכם יהיה: מן-המדבר והלבנון מן-הנהר נהר-פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבלכם. יא,כה לא-יתיצב איש, בפניכם: פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם, על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה, כאשר, דבר לכם. {ס}
יא,כו ראה, אנכי נתן לפניכם--היום: ברכה, וקללה. יא,כז את-הברכה--אשר תשמעו, אל-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי מצוה אתכם, היום. יא,כח והקללה, אם-לא תשמעו אל-מצות יהוה אלהיכם, וסרתם מן-הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום: ללכת, אחרי אלהים אחרים--אשר לא-ידעתם. {ס}
יא,כט והיה, כי יביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה--ונתתה את-הברכה על-הר גרזים, ואת-הקללה על-הר עיבל. יא,ל הלא-המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, הישב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אלוני מרה. יא,לא כי אתם, עברים את-הירדן, לבא לרשת את-הארץ, אשר-יהוה אלהיכם נתן לכם; וירשתם אתה, וישבתם-בה. יא,לב ושמרתם לעשות, את כל-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי נתן לפניכם, היום. יב,א אלה החקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה: כל-הימים--אשר-אתם חיים, על-האדמה. יב,ב אבד תאבדון את-כל-המקמות אשר עבדו-שם הגוים, אשר אתם ירשים אתם--את-אלהיהם: על-ההרים הרמים ועל-הגבעות, ותחת כל-עץ רענן. יב,ג ונתצתם את-מזבחתם, ושברתם את-מצבתם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלהיהם תגדעון; ואבדתם את-שמם, מן-המקום ההוא. יב,ד לא-תעשון כן, ליהוה אלהיכם. יב,ה כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלהיכם, מכל-שבטיכם, לשום את-שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה. יב,ו והבאתם שמה, עלתיכם וזבחיכם, ואת מעשרתיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבתיכם, ובכרת בקרכם, וצאנכם. יב,ז ואכלתם-שם, לפני יהוה אלהיכם, ושמחתם בכל משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר ברכך, יהוה אלהיך. יב,ח לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה, היום: איש, כל-הישר בעיניו. יב,ט כי לא-באתם, עד-עתה--אל-המנוחה, ואל-הנחלה, אשר-יהוה אלהיך, נתן לך. יב,י ועברתם, את-הירדן, וישבתם בארץ, אשר-יהוה אלהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל-איביכם מסביב, וישבתם-בטח. יב,יא והיה המקום, אשר-יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל-אשר אנכי מצוה אתכם: עולתיכם וזבחיכם, מעשרתיכם ותרמת ידכם, וכל מבחר נדריכם, אשר תדרו ליהוה. יב,יב ושמחתם, לפני יהוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם, ועבדיכם ואמהתיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה אתכם. יב,יג השמר לך, פן-תעלה עלתיך, בכל-מקום, אשר תראה. יב,יד כי אם-במקום אשר-יבחר יהוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עלתיך; ושם תעשה, כל אשר אנכי מצוך. יב,טו רק בכל-אות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלהיך אשר נתן-לך--בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאיל. יב,טז רק הדם, לא תאכלו: על-הארץ תשפכנו, כמים. יב,יז לא-תוכל לאכל בשעריך, מעשר דגנך ותירשך ויצהרך, ובכרת בקרך, וצאנך; וכל-נדריך אשר תדר, ונדבתיך ותרומת ידך. יב,יח כי אם-לפני יהוה אלהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני יהוה אלהיך, בכל, משלח ידך. יב,יט השמר לך, פן-תעזב את-הלוי, כל-ימיך, על-אדמתך. {ס}
יב,כ כי-ירחיב יהוה אלהיך את-גבלך, כאשר דבר-לך, ואמרת אכלה בשר, כי-תאוה נפשך לאכל בשר--בכל-אות נפשך, תאכל בשר. יב,כא כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר צויתך--ואכלת, בשעריך, בכל, אות נפשך. יב,כב אך, כאשר יאכל את-הצבי ואת-האיל--כן, תאכלנו: הטמא, והטהור, יחדו, יאכלנו. יב,כג רק חזק, לבלתי אכל הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר. יב,כד לא, תאכלנו: על-הארץ תשפכנו, כמים. יב,כה לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה. יב,כו רק קדשיך אשר-יהיו לך, ונדריך, תשא ובאת, אל-המקום אשר-יבחר יהוה. יב,כז ועשית עלתיך הבשר והדם, על-מזבח יהוה אלהיך; ודם-זבחיך, ישפך על-מזבח יהוה אלהיך, והבשר, תאכל. יב,כח שמר ושמעת, את כל-הדברים האלה, אשר אנכי, מצוך: למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלהיך. {ס}
יב,כט כי-יכרית יהוה אלהיך את-הגוים, אשר אתה בא-שמה לרשת אותם--מפניך; וירשת אתם, וישבת בארצם. יב,ל השמר לך, פן-תנקש אחריהם, אחרי, השמדם מפניך; ופן-תדרש לאלהיהם לאמר, איכה יעבדו הגוים האלה את-אלהיהם, ואעשה-כן, גם-אני. יב,לא לא-תעשה כן, ליהוה אלהיך: כי כל-תועבת יהוה אשר שנא, עשו לאלהיהם--כי גם את-בניהם ואת-בנתיהם, ישרפו באש לאלהיהם. יג,א את כל-הדבר, אשר אנכי מצוה אתכם--אתו תשמרו, לעשות: לא-תסף עליו, ולא תגרע ממנו. {פ}
יג,ב כי-יקום בקרבך נביא, או חלם חלום; ונתן אליך אות, או מופת. יג,ג ובא האות והמופת, אשר-דבר אליך לאמר: נלכה אחרי אלהים אחרים, אשר לא-ידעתם--ונעבדם. יג,ד לא תשמע, אל-דברי הנביא ההוא, או אל-חולם החלום, ההוא: כי מנסה יהוה אלהיכם, אתכם, לדעת הישכם אהבים את-יהוה אלהיכם, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם. יג,ה אחרי יהוה אלהיכם תלכו, ואתו תיראו; ואת-מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו, ואתו תעבדו ובו תדבקון. יג,ו והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת, כי דבר-סרה על-יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן-הדרך, אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה; ובערת הרע, מקרבך. {ס}
יג,ז כי יסיתך אחיך בן-אמך או-בנך או-בתך או אשת חיקך, או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר: נלכה, ונעבדה אלהים אחרים, אשר לא ידעת, אתה ואבתיך. יג,ח מאלהי העמים, אשר סביבתיכם, הקרבים אליך, או הרחקים ממך--מקצה הארץ, ועד-קצה הארץ. יג,ט לא-תאבה לו, ולא תשמע אליו; ולא-תחוס עינך עליו, ולא-תחמל ולא-תכסה עליו. יג,י כי הרג תהרגנו, ידך תהיה-בו בראשונה להמיתו; ויד כל-העם, באחרנה. יג,יא וסקלתו באבנים, ומת: כי בקש, להדיחך מעל יהוה אלהיך, המוציאך מארץ מצרים, מבית עבדים. יג,יב וכל-ישראל--ישמעו, ויראון; ולא-יוספו לעשות, כדבר הרע הזה--בקרבך. {ס}
יג,יג כי-תשמע באחת עריך, אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר. יג,יד יצאו אנשים בני-בליעל, מקרבך, וידיחו את-ישבי עירם, לאמר: נלכה, ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא-ידעתם. יג,טו ודרשת וחקרת ושאלת, היטב; והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בקרבך. יג,טז הכה תכה, את-ישבי העיר ההוא--לפי-חרב: החרם אתה ואת-כל-אשר-בה ואת-בהמתה, לפי-חרב. יג,יז ואת-כל-שללה, תקבץ אל-תוך רחבה, ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל, ליהוה אלהיך; והיתה תל עולם, לא תבנה עוד. יג,יח ולא-ידבק בידך מאומה, מן-החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו, ונתן-לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע, לאבתיך. יג,יט כי תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום--לעשות, הישר, בעיני, יהוה אלהיך. {ס}
יד,א בנים אתם, ליהוה אלהיכם: לא תתגדדו, ולא-תשימו קרחה בין עיניכם--למת. יד,ב כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך; ובך בחר יהוה, להיות לו לעם סגלה, מכל העמים, אשר על-פני האדמה. {ס}
יד,ג לא תאכל, כל-תועבה. יד,ד זאת הבהמה, אשר תאכלו: שור, שה כשבים ושה עזים. יד,ה איל וצבי, ויחמור; ואקו ודישן, ותאו וזמר. יד,ו וכל-בהמה מפרסת פרסה, ושסעת שסע שתי פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אתה, תאכלו. יד,ז אך את-זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה, השסועה: את-הגמל ואת-הארנבת ואת-השפן כי-מעלה גרה המה, ופרסה לא הפריסו--טמאים הם, לכם. יד,ח ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ולא גרה--טמא הוא, לכם; מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תגעו. {ס}
יד,ט את-זה, תאכלו, מכל, אשר במים: כל אשר-לו סנפיר וקשקשת, תאכלו. יד,י וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, לא תאכלו--טמא הוא, לכם. {ס}
יד,יא כל-צפור טהרה, תאכלו. יד,יב וזה, אשר לא-תאכלו מהם: הנשר והפרס, והעזניה. יד,יג והראה, ואת-האיה, והדיה, למינה. יד,יד ואת כל-ערב, למינו. יד,טו ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ, למינהו. יד,טז את-הכוס ואת-הינשוף, והתנשמת. יד,יז והקאת ואת-הרחמה, ואת-השלך. יד,יח והחסידה, והאנפה למינה; והדוכיפת, והעטלף. יד,יט וכל שרץ העוף, טמא הוא לכם: לא, יאכלו. יד,כ כל-עוף טהור, תאכלו. יד,כא לא תאכלו כל-נבלה לגר אשר-בשעריך תתננה ואכלה, או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אמו. {פ}
יד,כב עשר תעשר, את כל-תבואת זרעך, היצא השדה, שנה שנה. יד,כג ואכלת לפני יהוה אלהיך, במקום אשר-יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירשך ויצהרך, ובכרת בקרך וצאנך: למען תלמד, ליראה את-יהוה אלהיך--כל-הימים. יד,כד וכי-ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו--כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם: כי יברכך, יהוה אלהיך. יד,כה ונתתה, בכסף; וצרת הכסף, בידך, והלכת אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו. יד,כו ונתתה הכסף בכל אשר-תאוה נפשך בבקר ובצאן, וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך, נפשך; ואכלת שם, לפני יהוה אלהיך, ושמחת, אתה וביתך. יד,כז והלוי אשר-בשעריך, לא תעזבנו: כי אין לו חלק ונחלה, עמך. {ס}
יד,כח מקצה שלש שנים, תוציא את-כל-מעשר תבואתך, בשנה, ההוא; והנחת, בשעריך. יד,כט ובא הלוי כי אין-לו חלק ונחלה עמך, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו, ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך, בכל-מעשה ידך אשר תעשה. {ס}
טו,א מקץ שבע-שנים, תעשה שמטה. טו,ב וזה, דבר השמטה--שמוט כל-בעל משה ידו, אשר ישה ברעהו: לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו, כי-קרא שמטה ליהוה. טו,ג את-הנכרי, תגש; ואשר יהיה לך את-אחיך, תשמט ידך. טו,ד אפס, כי לא יהיה-בך אביון: כי-ברך יברכך, יהוה, בארץ, אשר יהוה אלהיך נתן-לך נחלה לרשתה. טו,ה רק אם-שמוע תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום. טו,ו כי-יהוה אלהיך ברכך, כאשר דבר-לך; והעבטת גוים רבים, ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים, ובך לא ימשלו. {ס}
טו,ז כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את-לבבך, ולא תקפץ את-ידך, מאחיך, האביון. טו,ח כי-פתח תפתח את-ידך, לו; והעבט, תעביטנו, די מחסרו, אשר יחסר לו. טו,ט השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר, קרבה שנת-השבע שנת השמטה, ורעה עינך באחיך האביון, ולא תתן לו; וקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא. טו,י נתון תתן לו, ולא-ירע לבבך בתתך לו: כי בגלל הדבר הזה, יברכך יהוה אלהיך, בכל-מעשך, ובכל משלח ידך. טו,יא כי לא-יחדל אביון, מקרב הארץ; על-כן אנכי מצוך, לאמר, פתח תפתח את-ידך לאחיך לעניך ולאבינך, בארצך. {ס}
טו,יב כי-ימכר לך אחיך העברי, או העבריה--ועבדך, שש שנים; ובשנה, השביעת, תשלחנו חפשי, מעמך. טו,יג וכי-תשלחנו חפשי, מעמך--לא תשלחנו, ריקם. טו,יד העניק תעניק, לו, מצאנך, ומגרנך ומיקבך: אשר ברכך יהוה אלהיך, תתן-לו. טו,טו וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך, יהוה אלהיך; על-כן אנכי מצוך, את-הדבר הזה--היום. טו,טז והיה כי-יאמר אליך, לא אצא מעמך: כי אהבך ואת-ביתך, כי-טוב לו עמך. טו,יז ולקחת את-המרצע, ונתתה באזנו ובדלת, והיה לך, עבד עולם; ואף לאמתך, תעשה-כן. טו,יח לא-יקשה בעינך, בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר, עבדך שש שנים; וברכך יהוה אלהיך, בכל אשר תעשה. {פ}
טו,יט כל-הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך, הזכר--תקדיש, ליהוה אלהיך: לא תעבד בבכר שורך, ולא תגז בכור צאנך. טו,כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה, במקום אשר-יבחר יהוה--אתה, וביתך. טו,כא וכי-יהיה בו מום, פסח או עור, כל, מום רע--לא תזבחנו, ליהוה אלהיך. טו,כב בשעריך, תאכלנו--הטמא והטהור יחדו, כצבי וכאיל. טו,כג רק את-דמו, לא תאכל: על-הארץ תשפכנו, כמים. {פ}
טז,א שמור, את-חדש האביב, ועשית פסח, ליהוה אלהיך: כי בחדש האביב, הוציאך יהוה אלהיך ממצרים--לילה. טז,ב וזבחת פסח ליהוה אלהיך, צאן ובקר, במקום אשר-יבחר יהוה, לשכן שמו שם. טז,ג לא-תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל-עליו מצות לחם עני: כי בחפזון, יצאת מארץ מצרים--למען תזכר את-יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך. טז,ד ולא-יראה לך שאר בכל-גבלך, שבעת ימים; ולא-ילין מן-הבשר, אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבקר. טז,ה לא תוכל, לזבח את-הפסח, באחד שעריך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. טז,ו כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו--שם תזבח את-הפסח, בערב: כבוא השמש, מועד צאתך ממצרים. טז,ז ובשלת, ואכלת, במקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו; ופנית בבקר, והלכת לאהליך. טז,ח ששת ימים, תאכל מצות; וביום השביעי, עצרת ליהוה אלהיך--לא תעשה, מלאכה. {ס}
טז,ט שבעה שבעת, תספר-לך: מהחל חרמש, בקמה, תחל לספר, שבעה שבעות. טז,י ועשית חג שבעות, ליהוה אלהיך--מסת נדבת ידך, אשר תתן: כאשר יברכך, יהוה אלהיך. טז,יא ושמחת לפני יהוה אלהיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו, שם. טז,יב וזכרת, כי-עבד היית במצרים; ושמרת ועשית, את-החקים האלה. {פ}
טז,יג חג הסכת תעשה לך, שבעת ימים: באספך--מגרנך, ומיקבך. טז,יד ושמחת, בחגך: אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך. טז,טו שבעת ימים, תחג ליהוה אלהיך, במקום, אשר-יבחר יהוה: כי יברכך יהוה אלהיך, בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית, אך שמח. טז,טז שלוש פעמים בשנה יראה כל-זכורך את-פני יהוה אלהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבעות, ובחג הסכות; ולא יראה את-פני יהוה, ריקם. טז,יז איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלהיך, אשר נתן-לך. {ס}
טז,יח שפטים ושטרים, תתן-לך בכל-שעריך, אשר יהוה אלהיך נתן לך, לשבטיך; ושפטו את-העם, משפט-צדק. טז,יט לא-תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא-תקח שחד--כי השחד יעור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקם. טז,כ צדק צדק, תרדף--למען תחיה וירשת את-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. {ס}
טז,כא לא-תטע לך אשרה, כל-עץ: אצל, מזבח יהוה אלהיך--אשר תעשה-לך. טז,כב ולא-תקים לך, מצבה, אשר שנא, יהוה אלהיך. {ס}
יז,א לא-תזבח ליהוה אלהיך שור ושה, אשר יהיה בו מום--כל, דבר רע: כי תועבת יהוה אלהיך, הוא. {ס}
יז,ב כי-ימצא בקרבך באחד שעריך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך: איש או-אשה, אשר יעשה את-הרע בעיני יהוה-אלהיך--לעבר בריתו. יז,ג וילך, ויעבד אלהים אחרים, וישתחו, להם; ולשמש או לירח, או לכל-צבא השמים--אשר לא-צויתי. יז,ד והגד-לך, ושמעת; ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בישראל. יז,ה והוצאת את-האיש ההוא או את-האשה ההוא אשר עשו את-הדבר הרע הזה, אל-שעריך--את-האיש, או את-האשה; וסקלתם באבנים, ומתו. יז,ו על-פי שנים עדים, או שלשה עדים--יומת המת: לא יומת, על-פי עד אחד. יז,ז יד העדים תהיה-בו בראשנה, להמיתו, ויד כל-העם, באחרנה; ובערת הרע, מקרבך. {פ}
יז,ח כי יפלא ממך דבר למשפט, בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך: וקמת ועלית--אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו. יז,ט ובאת, אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט. יז,י ועשית, על-פי הדבר אשר יגידו לך, מן-המקום ההוא, אשר יבחר יהוה; ושמרת לעשות, ככל אשר יורוך. יז,יא על-פי התורה אשר יורוך, ועל-המשפט אשר-יאמרו לך--תעשה: לא תסור, מן-הדבר אשר-יגידו לך--ימין ושמאל. יז,יב והאיש אשר-יעשה בזדון, לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך, או, אל-השפט--ומת האיש ההוא, ובערת הרע מישראל. יז,יג וכל-העם, ישמעו ויראו; ולא יזידון, עוד. {ס}
יז,יד כי-תבא אל-הארץ, אשר יהוה אלהיך נתן לך, וירשתה, וישבתה בה; ואמרת, אשימה עלי מלך, ככל-הגוים, אשר סביבתי. יז,טו שום תשים עליך מלך, אשר יבחר יהוה אלהיך בו: מקרב אחיך, תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי, אשר לא-אחיך הוא. יז,טז רק, לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישיב את-העם מצרימה, למען הרבות סוס; ויהוה, אמר לכם, לא תספון לשוב בדרך הזה, עוד. יז,יז ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאד. יז,יח והיה כשבתו, על כסא ממלכתו--וכתב לו את-משנה התורה הזאת, על-ספר, מלפני, הכהנים הלוים. יז,יט והיתה עמו, וקרא בו כל-ימי חייו--למען ילמד, ליראה את-יהוה אלהיו, לשמר את-כל-דברי התורה הזאת ואת-החקים האלה, לעשתם. יז,כ לבלתי רום-לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן-המצוה ימין ושמאול--למען יאריך ימים על-ממלכתו הוא ובניו, בקרב ישראל. {ס}
יח,א לא-יהיה לכהנים הלוים כל-שבט לוי, חלק ונחלה--עם-ישראל; אשי יהוה ונחלתו, יאכלון. יח,ב ונחלה לא-יהיה-לו, בקרב אחיו: יהוה הוא נחלתו, כאשר דבר-לו. {ס}
יח,ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם, מאת זבחי הזבח--אם-שור אם-שה: ונתן, לכהן, הזרע והלחיים, והקבה. יח,ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תתן-לו. יח,ה כי בו, בחר יהוה אלהיך--מכל-שבטיך: לעמד לשרת בשם-יהוה הוא ובניו, כל-הימים. {ס}
יח,ו וכי-יבא הלוי מאחד שעריך, מכל-ישראל, אשר-הוא, גר שם; ובא בכל-אות נפשו, אל-המקום אשר-יבחר יהוה. יח,ז ושרת, בשם יהוה אלהיו--ככל-אחיו, הלוים, העמדים שם, לפני יהוה. יח,ח חלק כחלק, יאכלו, לבד ממכריו, על-האבות. {ס}
יח,ט כי אתה בא אל-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--לא-תלמד לעשות, כתועבת הגוים ההם. יח,י לא-ימצא בך, מעביר בנו-ובתו באש, קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. יח,יא וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים. יח,יב כי-תועבת יהוה, כל-עשה אלה; ובגלל, התועבת האלה, יהוה אלהיך, מוריש אותם מפניך. יח,יג תמים תהיה, עם יהוה אלהיך. יח,יד כי הגוים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל-מעננים ואל-קסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך יהוה אלהיך. יח,טו נביא מקרבך מאחיך כמני, יקים לך יהוה אלהיך: אליו, תשמעון. יח,טז ככל אשר-שאלת מעם יהוה אלהיך, בחרב, ביום הקהל, לאמר: לא אסף, לשמע את-קול יהוה אלהי, ואת-האש הגדלה הזאת לא-אראה עוד, ולא אמות. יח,יז ויאמר יהוה, אלי: היטיבו, אשר דברו. יח,יח נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דברי, בפיו, ודבר אליהם, את כל-אשר אצונו. יח,יט והיה, האיש אשר לא-ישמע אל-דברי, אשר ידבר, בשמי--אנכי, אדרש מעמו. יח,כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא-צויתיו לדבר, ואשר ידבר, בשם אלהים אחרים--ומת, הנביא ההוא. יח,כא וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דברו יהוה. יח,כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא-יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר, אשר לא-דברו יהוה: בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו. {ס}
יט,א כי-יכרית יהוה אלהיך, את-הגוים, אשר יהוה אלהיך, נתן לך את-ארצם; וירשתם, וישבת בעריהם ובבתיהם. יט,ב שלוש ערים, תבדיל לך: בתוך ארצך--אשר יהוה אלהיך, נתן לך לרשתה. יט,ג תכין לך, הדרך, ושלשת את-גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלהיך; והיה, לנוס שמה כל-רצח. יט,ד וזה דבר הרצח, אשר-ינוס שמה וחי: אשר יכה את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו מתמל שלשם. יט,ה ואשר יבא את-רעהו ביער, לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן-העץ ומצא את-רעהו ומת: הוא, ינוס אל-אחת הערים-האלה--וחי. יט,ו פן-ירדף גאל הדם אחרי הרצח, כי-יחם לבבו, והשיגו כי-ירבה הדרך, והכהו נפש; ולו, אין משפט-מות, כי לא שנא הוא לו, מתמול שלשום. יט,ז על-כן אנכי מצוך, לאמר: שלש ערים, תבדיל לך. יט,ח ואם-ירחיב יהוה אלהיך, את-גבלך, כאשר נשבע, לאבתיך; ונתן לך את-כל-הארץ, אשר דבר לתת לאבתיך. יט,ט כי-תשמר את-כל-המצוה הזאת לעשתה, אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את-יהוה אלהיך וללכת בדרכיו, כל-הימים--ויספת לך עוד שלש ערים, על השלש האלה. יט,י ולא ישפך, דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה; והיה עליך, דמים. {פ}
יט,יא וכי-יהיה איש, שנא לרעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס, אל-אחת הערים האל. יט,יב ושלחו זקני עירו, ולקחו אתו משם; ונתנו אתו, ביד גאל הדם--ומת. יט,יג לא-תחוס עינך, עליו; ובערת דם-הנקי מישראל, וטוב לך. {ס}
יט,יד לא תסיג גבול רעך, אשר גבלו ראשנים--בנחלתך, אשר תנחל, בארץ, אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה. {ס}
יט,טו לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא: על-פי שני עדים, או על-פי שלשה-עדים--יקום דבר. יט,טז כי-יקום עד-חמס, באיש, לענות בו, סרה. יט,יז ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב, לפני יהוה, לפני הכהנים והשפטים, אשר יהיו בימים ההם. יט,יח ודרשו השפטים, היטב; והנה עד-שקר העד, שקר ענה באחיו. יט,יט ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; ובערת הרע, מקרבך. יט,כ והנשארים, ישמעו ויראו; ולא-יספו לעשות עוד, כדבר הרע הזה--בקרבך. יט,כא ולא תחוס, עינך: נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד, רגל ברגל. {ס}
כ,א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים. כ,ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם. כ,ג ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם. כ,ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם. כ,ה ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו. כ,ו ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו. כ,ז ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה. כ,ח ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו. כ,ט והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. {ס}
כ,י כי-תקרב אל-עיר, להלחם עליה--וקראת אליה, לשלום. כ,יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך. כ,יב ואם-לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה--וצרת, עליה. כ,יג ונתנה יהוה אלהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב. כ,יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבז לך; ואכלת את-שלל איביך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. כ,טו כן תעשה לכל-הערים, הרחקת ממך מאד, אשר לא-מערי הגוים-האלה, הנה. כ,טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה--לא תחיה, כל-נשמה. כ,יז כי-החרם תחרימם, החתי והאמרי הכנעני והפרזי, החוי, והיבוסי--כאשר צוך, יהוה אלהיך. כ,יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככל תועבתם, אשר עשו לאלהיהם; וחטאתם, ליהוה אלהיכם. {ס}
כ,יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואתו לא תכרת: כי האדם עץ השדה, לבא מפניך במצור. כ,כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אתו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה. {פ}
כא,א כי-ימצא חלל, באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה, נפל, בשדה: לא נודע, מי הכהו. כא,ב ויצאו זקניך, ושפטיך; ומדדו, אל-הערים, אשר, סביבת החלל. כא,ג והיה העיר, הקרבה אל-החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר, אשר לא-עבד בה, אשר לא-משכה, בעל. כא,ד והורדו זקני העיר ההוא את-העגלה, אל-נחל איתן, אשר לא-יעבד בו, ולא יזרע; וערפו-שם את-העגלה, בנחל. כא,ה ונגשו הכהנים, בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו, ולברך בשם יהוה; ועל-פיהם יהיה, כל-ריב וכל-נגע. כא,ו וכל, זקני העיר ההוא, הקרבים, אל-החלל--ירחצו, את-ידיהם, על-העגלה, הערופה בנחל. כא,ז וענו, ואמרו: ידינו, לא שפכה (שפכו) את-הדם הזה, ועינינו, לא ראו. כא,ח כפר לעמך ישראל אשר-פדית, יהוה, ואל-תתן דם נקי, בקרב עמך ישראל; ונכפר להם, הדם. כא,ט ואתה, תבער הדם הנקי--מקרבך: כי-תעשה הישר, בעיני יהוה. {ס}
כא,י כי-תצא למלחמה, על-איביך; ונתנו יהוה אלהיך, בידך--ושבית שביו. כא,יא וראית, בשביה, אשת, יפת-תאר; וחשקת בה, ולקחת לך לאשה. כא,יב והבאתה, אל-תוך ביתך; וגלחה, את-ראשה, ועשתה, את-צפרניה. כא,יג והסירה את-שמלת שביה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את-אביה ואת-אמה, ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה, ובעלתה, והיתה לך, לאשה. כא,יד והיה אם-לא חפצת בה, ושלחתה לנפשה, ומכר לא-תמכרנה, בכסף; לא-תתעמר בה, תחת אשר עניתה. {ס}
כא,טו כי-תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו-לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכר, לשניאה. כא,טז והיה, ביום הנחילו את-בניו, את אשר-יהיה, לו--לא יוכל, לבכר את-בן-האהובה, על-פני בן-השנואה, הבכר. כא,יז כי את-הבכר בן-השנואה יכיר, לתת לו פי שנים, בכל אשר-ימצא, לו: כי-הוא ראשית אנו, לו משפט הבכרה. {ס}
כא,יח כי-יהיה לאיש, בן סורר ומורה--איננו שמע, בקול אביו ובקול אמו; ויסרו אתו, ולא ישמע אליהם. כא,יט ותפשו בו, אביו ואמו; והוציאו אתו אל-זקני עירו, ואל-שער מקמו. כא,כ ואמרו אל-זקני עירו, בננו זה סורר ומרה--איננו שמע, בקלנו; זולל, וסבא. כא,כא ורגמהו כל-אנשי עירו באבנים, ומת, ובערת הרע, מקרבך; וכל-ישראל, ישמעו ויראו. {ס}
כא,כב וכי-יהיה באיש, חטא משפט-מות--והומת: ותלית אתו, על-עץ. כא,כג לא-תלין נבלתו על-העץ, כי-קבור תקברנו ביום ההוא--כי-קללת אלהים, תלוי; ולא תטמא, את-אדמתך, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה. {ס}
כב,א לא-תראה את-שור אחיך או את-שיו, נדחים, והתעלמת, מהם: השב תשיבם, לאחיך. כב,ב ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עמך עד דרש אחיך אתו, והשבתו לו. כב,ג וכן תעשה לחמרו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבדת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה: לא תוכל, להתעלם. {ס}
כב,ד לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נפלים בדרך, והתעלמת, מהם: הקם תקים, עמו. {ס}
כב,ה לא-יהיה כלי-גבר על-אשה, ולא-ילבש גבר שמלת אשה: כי תועבת יהוה אלהיך, כל-עשה אלה. {פ}
כב,ו כי יקרא קן-צפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרחים או ביצים, והאם רבצת על-האפרחים, או על-הביצים--לא-תקח האם, על-הבנים. כב,ז שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים. {ס}
כב,ח כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-יפל הנפל ממנו. כב,ט לא-תזרע כרמך, כלאים: פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם. {ס}
כב,י לא-תחרש בשור-ובחמר, יחדו. כב,יא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדו. {ס}
כב,יב גדלים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה. {ס}
כב,יג כי-יקח איש, אשה; ובא אליה, ושנאה. כב,יד ושם לה עלילת דברים, והוצא עליה שם רע; ואמר, את-האשה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים. כב,טו ולקח אבי הנער, ואמה; והוציאו את-בתולי הנער, אל-זקני העיר--השערה. כב,טז ואמר אבי הנער, אל-הזקנים: את-בתי, נתתי לאיש הזה לאשה--וישנאה. כב,יז והנה-הוא שם עלילת דברים לאמר, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר. כב,יח ולקחו זקני העיר-ההוא, את-האיש; ויסרו, אתו. כב,יט וענשו אתו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאשה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו. {ס}
כב,כ ואם-אמת היה, הדבר הזה: לא-נמצאו בתולים, לנער. כב,כא והוציאו את-הנער אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; ובערת הרע, מקרבך. {ס}
כב,כב כי-ימצא איש שכב עם-אשה בעלת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השכב עם-האשה, והאשה; ובערת הרע, מישראל. {ס}
כב,כג כי יהיה נער בתולה, מארשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עמה. כב,כד והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההוא, וסקלתם אתם באבנים ומתו--את-הנער על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-ענה את-אשת רעהו; ובערת הרע, מקרבך. {ס}
כב,כה ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנער המארשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עמה: ומת, האיש אשר-שכב עמה--לבדו. כב,כו ולנער לא-תעשה דבר, אין לנער חטא מות: כי כאשר יקום איש על-רעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה. כב,כז כי בשדה, מצאה; צעקה, הנער המארשה, ואין מושיע, לה. {ס}
כב,כח כי-ימצא איש, נער בתולה אשר לא-ארשה, ותפשה, ושכב עמה; ונמצאו. כב,כט ונתן האיש השכב עמה, לאבי הנער--חמשים כסף; ולו-תהיה לאשה, תחת אשר ענה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו. {ס}
כג,א לא-יקח איש, את-אשת אביו; ולא יגלה, כנף אביו. {ס}
כג,ב לא-יבא פצוע-דכא וכרות שפכה, בקהל יהוה. {ס}
כג,ג לא-יבא ממזר, בקהל יהוה: גם דור עשירי, לא-יבא לו בקהל יהוה. {ס}
כג,ד לא-יבא עמוני ומואבי, בקהל יהוה: גם דור עשירי, לא-יבא להם בקהל יהוה עד-עולם. כג,ה על-דבר אשר לא-קדמו אתכם, בלחם ובמים, בדרך, בצאתכם ממצרים; ואשר שכר עליך את-בלעם בן-בעור, מפתור ארם נהרים--לקללך. כג,ו ולא-אבה יהוה אלהיך, לשמע אל-בלעם, ויהפך יהוה אלהיך לך את-הקללה, לברכה: כי אהבך, יהוה אלהיך. כג,ז לא-תדרש שלמם, וטבתם, כל-ימיך, לעולם. {ס}
כג,ח לא-תתעב אדמי, כי אחיך הוא; לא-תתעב מצרי, כי-גר היית בארצו. כג,ט בנים אשר-יולדו להם, דור שלישי--יבא להם, בקהל יהוה. {ס}
כג,י כי-תצא מחנה, על-איביך: ונשמרת--מכל, דבר רע. כג,יא כי-יהיה בך איש, אשר לא-יהיה טהור מקרה-לילה--ויצא אל-מחוץ למחנה, לא יבא אל-תוך המחנה. כג,יב והיה לפנות-ערב, ירחץ במים; וכבא השמש, יבא אל-תוך המחנה. כג,יג ויד תהיה לך, מחוץ למחנה; ויצאת שמה, חוץ. כג,יד ויתד תהיה לך, על-אזנך; והיה, בשבתך חוץ, וחפרתה בה, ושבת וכסית את-צאתך. כג,טו כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת איביך לפניך, והיה מחניך, קדוש: ולא-יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך. {ס}
כג,טז לא-תסגיר עבד, אל-אדניו, אשר-ינצל אליך, מעם אדניו. כג,יז עמך ישב בקרבך, במקום אשר-יבחר באחד שעריך--בטוב לו; לא, תוננו. {ס}
כג,יח לא-תהיה קדשה, מבנות ישראל; ולא-יהיה קדש, מבני ישראל. כג,יט לא-תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית יהוה אלהיך--לכל-נדר: כי תועבת יהוה אלהיך, גם-שניהם. {ס}
כג,כ לא-תשיך לאחיך, נשך כסף נשך אכל: נשך, כל-דבר אשר ישך. כג,כא לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך, בכל משלח ידך, על-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. {ס}
כג,כב כי-תדר נדר ליהוה אלהיך, לא תאחר לשלמו: כי-דרש ידרשנו יהוה אלהיך, מעמך, והיה בך, חטא. כג,כג וכי תחדל, לנדר--לא-יהיה בך, חטא. כג,כד מוצא שפתיך, תשמר ועשית: כאשר נדרת ליהוה אלהיך, נדבה, אשר דברת, בפיך. {ס}
כג,כה כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך; ואל-כליך, לא תתן. {ס}
כג,כו כי תבא בקמת רעך, וקטפת מלילת בידך; וחרמש לא תניף, על קמת רעך. {ס}
כד,א כי-יקח איש אשה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו. כד,ב ויצאה, מביתו; והלכה, והיתה לאיש-אחר. כד,ג ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאשה. כד,ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה, אחרי אשר הטמאה--כי-תועבה הוא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה. {ס}
כד,ה כי-יקח איש, אשה חדשה--לא יצא בצבא, ולא-יעבר עליו לכל-דבר: נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושמח, את-אשתו אשר-לקח. כד,ו לא-יחבל רחים, ורכב: כי-נפש, הוא חבל. {ס}
כד,ז כי-ימצא איש, גנב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, ובערת הרע מקרבך. {ס}
כד,ח השמר בנגע-הצרעת לשמר מאד, ולעשות: ככל אשר-יורו אתכם הכהנים הלוים, כאשר צויתם--תשמרו לעשות. כד,ט זכור, את אשר-עשה יהוה אלהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצרים. {ס}
כד,י כי-תשה ברעך, משאת מאומה--לא-תבא אל-ביתו, לעבט עבטו. כד,יא בחוץ, תעמד; והאיש, אשר אתה נשה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה. כד,יב ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבטו. כד,יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו וברכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלהיך. {ס}
כד,יד לא-תעשק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך. כד,טו ביומו תתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נשא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא. {ס}
כד,טז לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות: איש בחטאו, יומתו. {ס}
כד,יז לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבל, בגד אלמנה. כד,יח וזכרת, כי עבד היית במצרים, ויפדך יהוה אלהיך, משם; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}
כד,יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה: למען יברכך יהוה אלהיך, בכל מעשה ידיך. {ס}
כד,כ כי תחבט זיתך, לא תפאר אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כד,כא כי תבצר כרמך, לא תעולל אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כד,כב וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצרים; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}
כה,א כי-יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל-המשפט ושפטום; והצדיקו, את-הצדיק, והרשיעו, את-הרשע. כה,ב והיה אם-בן הכות, הרשע--והפילו השפט והכהו לפניו, כדי רשעתו במספר. כה,ג ארבעים יכנו, לא יסיף: פן-יסיף להכתו על-אלה מכה רבה, ונקלה אחיך לעיניך. כה,ד לא-תחסם שור, בדישו. {ס}
כה,ה כי-ישבו אחים יחדו, ומת אחד מהם ובן אין-לו--לא-תהיה אשת-המת החוצה, לאיש זר: יבמה יבא עליה, ולקחה לו לאשה ויבמה. כה,ו והיה, הבכור אשר תלד--יקום, על-שם אחיו המת; ולא-ימחה שמו, מישראל. כה,ז ואם-לא יחפץ האיש, לקחת את-יבמתו; ועלתה יבמתו השערה אל-הזקנים, ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה, יבמי. כה,ח וקראו-לו זקני-עירו, ודברו אליו; ועמד ואמר, לא חפצתי לקחתה. כה,ט ונגשה יבמתו אליו, לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו; וענתה, ואמרה, ככה יעשה לאיש, אשר לא-יבנה את-בית אחיו. כה,י ונקרא שמו, בישראל: בית, חלוץ הנעל. {ס}
כה,יא כי-ינצו אנשים יחדו, איש ואחיו, וקרבה אשת האחד, להציל את-אישה מיד מכהו; ושלחה ידה, והחזיקה במבשיו. כה,יב וקצתה, את-כפה: לא תחוס, עינך. {ס}
כה,יג לא-יהיה לך בכיסך, אבן ואבן: גדולה, וקטנה. כה,יד לא-יהיה לך בביתך, איפה ואיפה: גדולה, וקטנה. כה,טו אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך--למען, יאריכו ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. כה,טז כי תועבת יהוה אלהיך, כל-עשה אלה: כל, עשה עול. {פ}
כה,יז זכור, את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים. כה,יח אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך--ואתה, עיף ויגע; ולא ירא, אלהים. כה,יט והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל-איביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים; לא, תשכח. {פ}
כו,א והיה, כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה. כו,ב ולקחת מראשית כל-פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא; והלכת, אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו שם. כו,ג ובאת, אל-הכהן, אשר יהיה, בימים ההם; ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלהיך, כי-באתי אל-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו. כו,ד ולקח הכהן הטנא, מידך; והניחו--לפני, מזבח יהוה אלהיך. כו,ה וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך, ארמי אבד אבי, וירד מצרימה, ויגר שם במתי מעט; ויהי-שם, לגוי גדול עצום ורב. כו,ו וירעו אתנו המצרים, ויענונו; ויתנו עלינו, עבדה קשה. כו,ז ונצעק, אל-יהוה אלהי אבתינו; וישמע יהוה את-קלנו, וירא את-ענינו ואת-עמלנו ואת-לחצנו. כו,ח ויוצאנו יהוה, ממצרים, ביד חזקה ובזרע נטויה, ובמרא גדל--ובאתות, ובמפתים. כו,ט ויבאנו, אל-המקום הזה; ויתן-לנו את-הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש. כו,י ועתה, הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתתה לי, יהוה; והנחתו, לפני יהוה אלהיך, והשתחוית, לפני יהוה אלהיך. כו,יא ושמחת בכל-הטוב, אשר נתן-לך יהוה אלהיך--ולביתך: אתה, והלוי, והגר, אשר בקרבך. {ס}
כו,יב כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישת--שנת המעשר: ונתתה ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו. כו,יג ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר צויתני: לא-עברתי ממצותיך, ולא שכחתי. כו,יד לא-אכלתי באני ממנו, ולא-בערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול יהוה אלהי--עשיתי, ככל אשר צויתני. כו,טו השקיפה ממעון קדשך מן-השמים, וברך את-עמך את-ישראל, ואת האדמה, אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו, ארץ זבת חלב ודבש. {ס}
כו,טז היום הזה, יהוה אלהיך מצוך לעשות את-החקים האלה--ואת-המשפטים; ושמרת ועשית אותם, בכל-לבבך ובכל-נפשך. כו,יז את-יהוה האמרת, היום: להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו, ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו. כו,יח ויהוה האמירך היום, להיות לו לעם סגלה, כאשר, דבר-לך; ולשמר, כל-מצותיו. כו,יט ולתתך עליון, על כל-הגוים אשר עשה, לתהלה, ולשם ולתפארת; ולהיתך עם-קדש ליהוה אלהיך, כאשר דבר. {פ}
כז,א ויצו משה וזקני ישראל, את-העם לאמר: שמר, את-כל-המצוה, אשר אנכי מצוה אתכם, היום. כז,ב והיה, ביום אשר תעברו את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות, ושדת אתם בשיד. כז,ג וכתבת עליהן, את-כל-דברי התורה הזאת--בעברך: למען אשר תבא אל-הארץ אשר-יהוה אלהיך נתן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דבר יהוה אלהי-אבתיך, לך. כז,ד והיה, בעברכם את-הירדן, תקימו את-האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם, בשיד. כז,ה ובנית שם מזבח, ליהוה אלהיך: מזבח אבנים, לא-תניף עליהם ברזל. כז,ו אבנים שלמות תבנה, את-מזבח יהוה אלהיך; והעלית עליו עולת, ליהוה אלהיך. כז,ז וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת, לפני יהוה אלהיך. כז,ח וכתבת על-האבנים, את-כל-דברי התורה הזאת--באר היטב. {ס}
כז,ט וידבר משה והכהנים הלוים, אל כל-ישראל לאמר: הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, ליהוה אלהיך. כז,י ושמעת, בקול יהוה אלהיך; ועשית את-מצותו ואת-חקיו, אשר אנכי מצוך היום. {ס}
כז,יא ויצו משה את-העם, ביום ההוא לאמר. כז,יב אלה יעמדו לברך את-העם, על-הר גרזים, בעברכם, את-הירדן: שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימן. כז,יג ואלה יעמדו על-הקללה, בהר עיבל: ראובן גד ואשר, וזבולן דן ונפתלי. כז,יד וענו הלוים, ואמרו אל-כל-איש ישראל--קול רם. {ס}
כז,טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה, מעשה ידי חרש--ושם בסתר; וענו כל-העם ואמרו, אמן. {ס}
כז,טז ארור, מקלה אביו ואמו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יז ארור, מסיג גבול רעהו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יח ארור, משגה עור בדרך; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יט ארור, מטה משפט גר-יתום--ואלמנה; ואמר כל-העם, אמן. כז,כ ארור, שכב עם-אשת אביו--כי גלה, כנף אביו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כא ארור, שכב עם-כל-בהמה; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כב ארור, שכב עם-אחתו--בת-אביו, או בת-אמו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כג ארור, שכב עם-חתנתו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כד ארור, מכה רעהו בסתר; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כה ארור לקח שחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כו ארור, אשר לא-יקים את-דברי התורה-הזאת--לעשות אותם; ואמר כל-העם, אמן. {פ}
כח,א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. כח,ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך: כי תשמע, בקול יהוה אלהיך. כח,ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. כח,ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. כח,ה ברוך טנאך, ומשארתך. כח,ו ברוך אתה, בבאך; וברוך אתה, בצאתך. כח,ז יתן יהוה את-איביך הקמים עליך, נגפים לפניך: בדרך אחד יצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. כח,ח יצו יהוה אתך, את-הברכה, באסמיך, ובכל משלח ידך; וברכך--בארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. כח,ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמר, את-מצות יהוה אלהיך, והלכת, בדרכיו. כח,י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. כח,יא והותרך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיך, לתת לך. כח,יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמים, לתת מטר-ארצך בעתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלוית גוים רבים, ואתה לא תלוה. כח,יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצות יהוה אלהיך, אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות. כח,יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול: ללכת, אחרי אלהים אחרים--לעבדם. {פ}
כח,טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. כח,טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. כח,יז ארור טנאך, ומשארתך. כח,יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרת צאנך. כח,יט ארור אתה, בבאך; וארור אתה, בצאתך. כח,כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד השמדך ועד-אבדך מהר, מפני רע מעלליך אשר עזבתני. כח,כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלתו אתך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כח,כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחר ובחרב, ובשדפון, ובירקון; ורדפוך, עד אבדך. כח,כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחשת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כח,כד יתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמים ירד עליך, עד השמדך. כח,כה יתנך יהוה נגף, לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעוה, לכל ממלכות הארץ. כח,כו והיתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כח,כז יככה יהוה בשחין מצרים, ובעפלים (ובטחרים), ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להרפא. כח,כח יככה יהוה, בשגעון ובעורון; ובתמהון, לבב. כח,כט והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העור באפלה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע. כח,ל אשה תארש, ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תטע, ולא תחללנו. כח,לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתנות לאיביך, ואין לך מושיע. כח,לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, ועיניך ראות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. כח,לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים. כח,לד והיית, משגע, ממראה עיניך, אשר תראה. כח,לה יככה יהוה בשחין רע, על-הברכים ועל-השקים, אשר לא-תוכל, להרפא--מכף רגלך, ועד קדקדך. כח,לו יולך יהוה אתך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך; ועבדת שם אלהים אחרים, עץ ואבן. כח,לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכל, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה. כח,לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסף, כי יחסלנו הארבה. כח,לט כרמים תטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגר, כי תאכלנו התלעת. כח,מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי ישל זיתך. כח,מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי. כח,מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. כח,מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. כח,מד הוא ילוך, ואתה לא תלונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. כח,מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, השמדך: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו, אשר צוך. כח,מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. כח,מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרב, כל. כח,מח ועבדת את-איביך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירם, ובחסר כל; ונתן על ברזל, על-צוארך, עד השמידו, אתך. כח,מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא-תשמע לשנו. כח,נ גוי, עז פנים, אשר לא-ישא פנים לזקן, ונער לא יחן. כח,נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד השמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו, אתך. כח,נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות, אשר אתה בטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. כח,נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנתיך, אשר נתן-לך, יהוה אלהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, איבך. כח,נד האיש הרך בך, והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. כח,נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כל--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בכל-שעריך. כח,נו הרכה בך והענגה, אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. כח,נז ובשליתה היוצת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחסר-כל, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בשעריך. כח,נח אם-לא תשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתבים, בספר הזה: ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלהיך. כח,נט והפלא יהוה את-מכתך, ואת מכות זרעך: מכות גדלת ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים. כח,ס והשיב בך, את כל-מדוה מצרים, אשר יגרת, מפניהם; ודבקו, בך. כח,סא גם כל-חלי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד השמדך. כח,סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמים לרב: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך. כח,סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כח,סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן. כח,סה ובגוים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עינים ודאבון נפש. כח,סו והיו חייך, תלאים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. כח,סז בבקר תאמר מי-יתן ערב, ובערב תאמר מי-יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. כח,סח והשיבך יהוה מצרים, באניות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תסיף עוד לראתה; והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות, ואין קנה. {ס}
כח,סט אלה דברי הברית אשר-צוה יהוה את-משה, לכרת את-בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר-כרת אתם בחרב. {פ}
כט,א ויקרא משה אל-כל-ישראל, ויאמר אלהם: אתם ראיתם, את כל-אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים, לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו. כט,ב המסות, הגדלת, אשר ראו, עיניך--האתת והמפתים הגדלים, ההם. כט,ג ולא-נתן יהוה לכם לב לדעת, ועינים לראות ואזנים לשמע, עד, היום הזה. כט,ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא-בלו שלמתיכם מעליכם, ונעלך לא-בלתה מעל רגלך. כט,ה לחם לא אכלתם, ויין ושכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלהיכם. כט,ו ותבאו, אל-המקום הזה; ויצא סיחן מלך-חשבון ועוג מלך-הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם. כט,ז ונקח, את-ארצם, ונתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי. כט,ח ושמרתם, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אתם--למען תשכילו, את כל-אשר תעשון. {פ}
כט,ט אתם נצבים היום כלכם, לפני יהוה אלהיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל, איש ישראל. כט,י טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך: מחטב עציך, עד שאב מימיך. כט,יא לעברך, בברית יהוה אלהיך--ובאלתו: אשר יהוה אלהיך, כרת עמך היום. כט,יב למען הקים-אתך היום לו לעם, והוא יהיה-לך לאלהים--כאשר, דבר-לך; וכאשר נשבע לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב. כט,יג ולא אתכם, לבדכם--אנכי, כרת את-הברית הזאת, ואת-האלה, הזאת. כט,יד כי את-אשר ישנו פה, עמנו עמד היום, לפני, יהוה אלהינו; ואת אשר איננו פה, עמנו היום. כט,טו כי-אתם ידעתם, את אשר-ישבנו בארץ מצרים, ואת אשר-עברנו בקרב הגוים, אשר עברתם. כט,טז ותראו, את-שקוציהם, ואת, גלליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם. כט,יז פן-יש בכם איש או-אשה או משפחה או-שבט, אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו, ללכת לעבד, את-אלהי הגוים ההם: פן-יש בכם, שרש פרה ראש--ולענה. כט,יח והיה בשמעו את-דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה-לי--כי בשררות לבי, אלך: למען ספות הרוה, את-הצמאה. כט,יט לא-יאבה יהוה, סלח לו--כי אז יעשן אף-יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל-האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את-שמו, מתחת השמים. כט,כ והבדילו יהוה לרעה, מכל שבטי ישראל--ככל, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה. כט,כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי, אשר יבא מארץ רחוקה; וראו את-מכות הארץ ההוא, ואת-תחלאיה, אשר-חלה יהוה, בה. כט,כב גפרית ומלח, שרפה כל-ארצה--לא תזרע ולא תצמח, ולא-יעלה בה כל-עשב: כמהפכת סדם ועמרה, אדמה וצביים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו. כט,כג ואמרו, כל-הגוים, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חרי האף הגדול, הזה. כט,כד ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלהי אבתם: אשר כרת עמם, בהוציאו אתם מארץ מצרים. כט,כה וילכו, ויעבדו אלהים אחרים, וישתחוו, להם: אלהים אשר לא-ידעום, ולא חלק להם. כט,כו ויחר-אף יהוה, בארץ ההוא, להביא עליה את-כל-הקללה, הכתובה בספר הזה. כט,כז ויתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישלכם אל-ארץ אחרת, כיום הזה. כט,כח הנסתרת--ליהוה, אלהינו; והנגלת לנו ולבנינו, עד-עולם--לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. {ס}
ל,א והיה כי-יבאו עליך כל-הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך; והשבת, אל-לבבך, בכל-הגוים, אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה. ל,ב ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו, ככל אשר-אנכי מצוך, היום: אתה ובניך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. ל,ג ושב יהוה אלהיך את-שבותך, ורחמך; ושב, וקבצך מכל-העמים, אשר הפיצך יהוה אלהיך, שמה. ל,ד אם-יהיה נדחך, בקצה השמים--משם, יקבצך יהוה אלהיך, ומשם, יקחך. ל,ה והביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר-ירשו אבתיך--וירשתה; והיטבך והרבך, מאבתיך. ל,ו ומל יהוה אלהיך את-לבבך, ואת-לבב זרעך: לאהבה את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך--למען חייך. ל,ז ונתן יהוה אלהיך, את כל-האלות האלה, על-איביך ועל-שנאיך, אשר רדפוך. ל,ח ואתה תשוב, ושמעת בקול יהוה; ועשית, את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך, היום. ל,ט והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטבה: כי ישוב יהוה, לשוש עליך לטוב, כאשר-שש, על-אבתיך. ל,י כי תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר מצותיו וחקתיו, הכתובה בספר התורה הזה: כי תשוב אל-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. {ס}
ל,יא כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום--לא-נפלאת הוא ממך, ולא רחקה הוא. ל,יב לא בשמים, הוא: לאמר, מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה. ל,יג ולא-מעבר לים, הוא: לאמר, מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה. ל,יד כי-קרוב אליך הדבר, מאד: בפיך ובלבבך, לעשתו. {ס}
ל,טו ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המות, ואת-הרע. ל,טז אשר אנכי מצוך, היום, לאהבה את-יהוה אלהיך ללכת בדרכיו, ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו; וחיית ורבית--וברכך יהוה אלהיך, בארץ אשר-אתה בא-שמה לרשתה. ל,יז ואם-יפנה לבבך, ולא תשמע; ונדחת, והשתחוית לאלהים אחרים--ועבדתם. ל,יח הגדתי לכם היום, כי אבד תאבדון: לא-תאריכן ימים, על-האדמה, אשר אתה עבר את-הירדן, לבוא שמה לרשתה. ל,יט העדתי בכם היום, את-השמים ואת-הארץ--החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך. ל,כ לאהבה את-יהוה אלהיך, לשמע בקלו ולדבקה-בו: כי הוא חייך, וארך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב, לתת להם. {פ}
לא,א וילך, משה; וידבר את-הדברים האלה, אל-כל-ישראל. לא,ב ויאמר אלהם, בן-מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא-אוכל עוד, לצאת ולבוא; ויהוה אמר אלי, לא תעבר את-הירדן הזה. לא,ג יהוה אלהיך הוא עבר לפניך, הוא-ישמיד את-הגוים האלה מלפניך--וירשתם; יהושע, הוא עבר לפניך, כאשר, דבר יהוה. לא,ד ועשה יהוה, להם, כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי, ולארצם--אשר השמיד, אתם. לא,ה ונתנם יהוה, לפניכם; ועשיתם להם--ככל-המצוה, אשר צויתי אתכם. לא,ו חזקו ואמצו, אל-תיראו ואל-תערצו מפניהם: כי יהוה אלהיך, הוא ההלך עמך--לא ירפך, ולא יעזבך. {ס}
לא,ז ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את-העם הזה, אל-הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם; ואתה, תנחילנה אותם. לא,ח ויהוה הוא ההלך לפניך, הוא יהיה עמך--לא ירפך, ולא יעזבך; לא תירא, ולא תחת. לא,ט ויכתב משה, את-התורה הזאת, ויתנה אל-הכהנים בני לוי, הנשאים את-ארון ברית יהוה; ואל-כל-זקני, ישראל. לא,י ויצו משה, אותם לאמר: מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה--בחג הסכות. לא,יא בבוא כל-ישראל, לראות את-פני יהוה אלהיך, במקום, אשר יבחר: תקרא את-התורה הזאת, נגד כל-ישראל--באזניהם. לא,יב הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את-יהוה אלהיכם, ושמרו לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. לא,יג ובניהם אשר לא-ידעו, ישמעו ולמדו--ליראה, את-יהוה אלהיכם: כל-הימים, אשר אתם חיים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה. {פ}
לא,יד ויאמר יהוה אל-משה, הן קרבו ימיך למות--קרא את-יהושע והתיצבו באהל מועד, ואצונו; וילך משה ויהושע, ויתיצבו באהל מועד. לא,טו וירא יהוה באהל, בעמוד ענן; ויעמד עמוד הענן, על-פתח האהל. לא,טז ויאמר יהוה אל-משה, הנך שכב עם-אבתיך; וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר-הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו, ועזבני, והפר את-בריתי אשר כרתי אתו. לא,יז וחרה אפי בו ביום-ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות, וצרות; ואמר, ביום ההוא, הלא על כי-אין אלהי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. לא,יח ואנכי, הסתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל-הרעה, אשר עשה: כי פנה, אל-אלהים אחרים. לא,יט ועתה, כתבו לכם את-השירה הזאת, ולמדה את-בני-ישראל, שימה בפיהם: למען תהיה-לי השירה הזאת, לעד--בבני ישראל. לא,כ כי-אביאנו אל-האדמה אשר-נשבעתי לאבתיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע, ודשן; ופנה אל-אלהים אחרים, ועבדום, ונאצוני, והפר את-בריתי. לא,כא והיה כי-תמצאן אתו רעות רבות, וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו: כי ידעתי את-יצרו, אשר הוא עשה היום, בטרם אביאנו, אל-הארץ אשר נשבעתי. לא,כב ויכתב משה את-השירה הזאת, ביום ההוא; וילמדה, את-בני ישראל. לא,כג ויצו את-יהושע בן-נון, ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את-בני ישראל, אל-הארץ אשר-נשבעתי להם; ואנכי, אהיה עמך. לא,כד ויהי ככלות משה, לכתב את-דברי התורה-הזאת--על-ספר: עד, תמם. לא,כה ויצו משה את-הלוים, נשאי ארון ברית-יהוה לאמר. לא,כו לקח, את ספר התורה הזה, ושמתם אתו, מצד ארון ברית-יהוה אלהיכם; והיה-שם בך, לעד. לא,כז כי אנכי ידעתי את-מריך, ואת-ערפך הקשה; הן בעודני חי עמכם היום, ממרים היתם עם-יהוה, ואף, כי-אחרי מותי. לא,כח הקהילו אלי את-כל-זקני שבטיכם, ושטריכם; ואדברה באזניהם, את הדברים האלה, ואעידה בם, את-השמים ואת-הארץ. לא,כט כי ידעתי, אחרי מותי כי-השחת תשחתון, וסרתם מן-הדרך, אשר צויתי אתכם; וקראת אתכם הרעה, באחרית הימים--כי-תעשו את-הרע בעיני יהוה, להכעיסו במעשה ידיכם. לא,ל וידבר משה, באזני כל-קהל ישראל, את-דברי השירה, הזאת--עד, תמם. {ש}
לב,א האזינו השמים, ואדברה; {ס} ותשמע הארץ, אמרי-פי. {ר}
לב,ב יערף כמטר לקחי, {ס} תזל כטל אמרתי, {ר}
כשעירם עלי-דשא, {ס} וכרביבים עלי-עשב. {ר}
לב,ג כי שם יהוה, אקרא: {ס} הבו גדל, לאלהינו. {ר}
לב,ד הצור תמים פעלו, {ס} כי כל-דרכיו משפט: {ר}
אל אמונה ואין עול, {ס} צדיק וישר הוא. {ר}
לב,ה שחת לו לא, בניו מומם: {ס} דור עקש, ופתלתל. {ר}
לב,ו ה ליהוה, תגמלו-זאת-- {ס} עם נבל, ולא חכם: {ר}
הלוא-הוא אביך קנך, {ס} הוא עשך ויכננך. {ר}
לב,ז זכר ימות עולם, בינו שנות דר-ודר; {ס} שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. {ר}
לב,ח בהנחל עליון גוים, {ס} בהפרידו בני אדם; {ר}
יצב גבלת עמים, {ס} למספר בני ישראל. {ר}
לב,ט כי חלק יהוה, עמו: {ס} יעקב, חבל נחלתו. {ר}
לב,י ימצאהו בארץ מדבר, {ס} ובתהו ילל ישמן; {ר}
יסבבנהו, יבוננהו-- {ס} יצרנהו, כאישון עינו. {ר}
לב,יא כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; {ס} יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו. {ר}
לב,יב יהוה, בדד ינחנו; {ס} ואין עמו, אל נכר. {ר}
לב,יג ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ, {ס} ויאכל תנובת שדי; {ר}
וינקהו דבש מסלע, {ס} ושמן מחלמיש צור. {ר}
לב,יד חמאת בקר וחלב צאן, {ס} עם-חלב כרים ואילים {ר}
בני-בשן ועתודים, {ס} עם-חלב, כליות חטה; {ר}
ודם-ענב, תשתה-חמר. {ס}
לב,טו וישמן ישרון ויבעט, {ר}
שמנת עבית כשית; {ס} ויטש אלוה עשהו, {ר}
וינבל צור ישעתו. {ס}
לב,טז יקנאהו, בזרים; {ר}
בתועבת, יכעיסהו. {ס}
לב,יז יזבחו, לשדים לא אלה-- {ר}
אלהים, לא ידעום; {ס} חדשים מקרב באו, {ר}
לא שערום אבתיכם. {ס}
לב,יח צור ילדך, תשי; {ר}
ותשכח, אל מחללך. {ס}
לב,יט וירא יהוה, וינאץ, {ר}
מכעס בניו, ובנתיו. {ס}
לב,כ ויאמר, אסתירה פני מהם-- {ר}
אראה, מה אחריתם: {ס} כי דור תהפכת המה, {ר}
בנים לא-אמן בם. {ס}
לב,כא הם קנאוני בלא-אל, {ר}
כעסוני בהבליהם; {ס} ואני אקניאם בלא-עם, {ר}
בגוי נבל אכעיסם. {ס}
לב,כב כי-אש קדחה באפי, {ר}
ותיקד עד-שאול תחתית; {ס} ותאכל ארץ ויבלה, {ר}
ותלהט מוסדי הרים. {ס}
לב,כג אספה עלימו, רעות; {ר}
חצי, אכלה-בם. {ס}
לב,כד מזי רעב ולחמי רשף, {ר}
וקטב מרירי; {ס} ושן-בהמת, אשלח-בם, {ר}
עם-חמת, זחלי עפר. {ס}
לב,כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור, {ר}
גם-בתולה--יונק, עם-איש שיבה. {ס}
לב,כו אמרתי, אפאיהם; {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם. {ס}
לב,כז לולי, כעס אויב אגור-- {ר}
פן-ינכרו, צרימו: {ס} פן-יאמרו ידנו רמה, {ר}
ולא יהוה פעל כל-זאת. {ס}
לב,כח כי-גוי אבד עצות, המה; {ר}
ואין בהם, תבונה. {ס}
לב,כט לו חכמו, ישכילו זאת; {ר}
יבינו, לאחריתם. {ס}
לב,ל איכה ירדף אחד, אלף, {ר}
ושנים, יניסו רבבה: {ס} אם-לא כי-צורם מכרם, {ר}
ויהוה הסגירם. {ס}
לב,לא כי לא כצורנו, צורם; {ר}
ואיבינו, פלילים. {ס}
לב,לב כי-מגפן סדם גפנם, {ר}
ומשדמת עמרה: {ס} ענבמו, ענבי-רוש-- {ר}
אשכלת מררת, למו. {ס}
לב,לג חמת תנינם, יינם; {ר}
וראש פתנים, אכזר. {ס}
לב,לד הלא-הוא, כמס עמדי; {ר}
חתום, באוצרתי. {ס}
לב,לה לי נקם ושלם, {ר}
לעת תמוט רגלם: {ס} כי קרוב יום אידם, {ר}
וחש עתדת למו. {ס}
לב,לו כי-ידין יהוה עמו, {ר}
ועל-עבדיו יתנחם: {ס} כי יראה כי-אזלת יד, {ר}
ואפס עצור ועזוב. {ס}
לב,לז ואמר, אי אלהימו-- {ר}
צור, חסיו בו. {ס}
לב,לח אשר חלב זבחימו יאכלו, {ר}
ישתו יין נסיכם; {ס} יקומו, ויעזרכם-- {ר}
יהי עליכם, סתרה. {ס}
לב,לט ראו עתה, כי אני אני הוא, {ר}
ואין אלהים, עמדי: {ס} אני אמית ואחיה, {ר}
מחצתי ואני ארפא, {ס} ואין מידי, מציל. {ר}
לב,מ כי-אשא אל-שמים, ידי; {ס} ואמרתי, חי אנכי לעלם. {ר}
לב,מא אם-שנותי ברק חרבי, {ס} ותאחז במשפט ידי; {ר}
אשיב נקם לצרי, {ס} ולמשנאי אשלם. {ר}
לב,מב אשכיר חצי מדם, {ס} וחרבי תאכל בשר; {ר}
מדם חלל ושביה, {ס} מראש פרעות אויב. {ר}
לב,מג הרנינו גוים עמו, {ס} כי דם-עבדיו יקום; {ר}
ונקם ישיב לצריו, {ס} וכפר אדמתו עמו. {ר}
{ש}
לב,מד ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת--באזני העם: הוא, והושע בן-נון. לב,מה ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה--אל-כל-ישראל. לב,מו ויאמר אלהם, שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום: אשר תצום, את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. לב,מז כי לא-דבר רק הוא, מכם--כי-הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה. {פ}
לב,מח וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמר. לב,מט עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר, על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה. לב,נ ומת, בהר אשר אתה עלה שמה, והאסף, אל-עמיך: כאשר-מת אהרן אחיך, בהר ההר, ויאסף, אל-עמיו. לב,נא על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש, מדבר-צן--על אשר לא-קדשתם אותי, בתוך בני ישראל. לב,נב כי מנגד, תראה את-הארץ; ושמה, לא תבוא--אל-הארץ, אשר-אני נתן לבני ישראל. {פ}
לג,א וזאת הברכה, אשר ברך משה איש האלהים--את-בני ישראל: לפני, מותו. לג,ב ויאמר, יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן, ואתה מרבבת קדש; מימינו, אשדת (אש דת) למו. לג,ג אף חבב עמים, כל-קדשיו בידך; והם תכו לרגלך, ישא מדברתיך. לג,ד תורה צוה-לנו, משה: מורשה, קהלת יעקב. לג,ה ויהי בישרון, מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל. לג,ו יחי ראובן, ואל-ימת; ויהי מתיו, מספר. {ס}
לג,ז וזאת ליהודה, ויאמר, שמע יהוה קול יהודה, ואל-עמו תביאנו; ידיו רב לו, ועזר מצריו תהיה. {פ}
לג,ח וללוי אמר, תמיך ואוריך לאיש חסידך, אשר נסיתו במסה, תריבהו על-מי מריבה. לג,ט האמר לאביו ולאמו, לא ראיתיו, ואת-אחיו לא הכיר, ואת-בנו לא ידע: כי שמרו אמרתך, ובריתך ינצרו. לג,י יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך, וכליל על-מזבחך. לג,יא ברך יהוה חילו, ופעל ידיו תרצה; מחץ מתנים קמיו ומשנאיו, מן-יקומון. {ס}
לג,יב לבנימן אמר--ידיד יהוה, ישכן לבטח עליו; חפף עליו כל-היום, ובין כתפיו שכן. {ס}
לג,יג וליוסף אמר, מברכת יהוה ארצו, ממגד שמים מטל, ומתהום רבצת תחת. לג,יד וממגד, תבואת שמש; וממגד, גרש ירחים. לג,טו ומראש, הררי-קדם; וממגד, גבעות עולם. לג,טז וממגד, ארץ ומלאה, ורצון שכני, סנה; תבואתה לראש יוסף, ולקדקד נזיר אחיו. לג,יז בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו, אפסי-ארץ; והם רבבות אפרים, והם אלפי מנשה. {ס}
לג,יח ולזבולן אמר, שמח זבולן בצאתך; ויששכר, באהליך. לג,יט עמים, הר-יקראו--שם, יזבחו זבחי-צדק: כי שפע ימים יינקו, ושפני טמוני חול. {ס}
לג,כ ולגד אמר, ברוך מרחיב גד: כלביא שכן, וטרף זרוע אף-קדקד. לג,כא וירא ראשית לו, כי-שם חלקת מחקק ספון; ויתא, ראשי עם--צדקת יהוה עשה, ומשפטיו עם-ישראל. {ס}
לג,כב ולדן אמר, דן גור אריה; יזנק, מן-הבשן. לג,כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון, ומלא ברכת יהוה; ים ודרום, ירשה. {ס}
לג,כד ולאשר אמר, ברוך מבנים אשר; יהי רצוי אחיו, וטבל בשמן רגלו. לג,כה ברזל ונחשת, מנעלך; וכימיך, דבאך. לג,כו אין כאל, ישרון: רכב שמים בעזרך, ובגאותו שחקים. לג,כז מענה אלהי קדם, ומתחת זרעת עולם; ויגרש מפניך אויב, ויאמר השמד. לג,כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, אל-ארץ דגן ותירוש; אף-שמיו, יערפו טל. לג,כט אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע ביהוה, מגן עזרך, ואשר-חרב גאותך; ויכחשו איביך לך, ואתה על-במותימו תדרך. {ס}
לד,א ויעל משה מערבת מואב, אל-הר נבו, ראש הפסגה, אשר על-פני ירחו; ויראהו יהוה את-כל-הארץ את-הגלעד, עד-דן. לד,ב ואת, כל-נפתלי, ואת-ארץ אפרים, ומנשה; ואת כל-ארץ יהודה, עד הים האחרון. לד,ג ואת-הנגב, ואת-הככר בקעת ירחו עיר התמרים--עד-צער. לד,ד ויאמר יהוה אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, לזרעך, אתננה; הראיתיך בעיניך, ושמה לא תעבר. לד,ה וימת שם משה עבד-יהוה, בארץ מואב--על-פי יהוה. לד,ו ויקבר אתו בגי בארץ מואב, מול בית פעור; ולא-ידע איש את-קברתו, עד היום הזה. לד,ז ומשה, בן-מאה ועשרים שנה--במתו; לא-כהתה עינו, ולא-נס לחה. לד,ח ויבכו בני ישראל את-משה בערבת מואב, שלשים יום; ויתמו, ימי בכי אבל משה. לד,ט ויהושע בן-נון, מלא רוח חכמה--כי-סמך משה את-ידיו, עליו; וישמעו אליו בני-ישראל ויעשו, כאשר צוה יהוה את-משה. לד,י ולא-קם נביא עוד בישראל, כמשה, אשר ידעו יהוה, פנים אל-פנים. לד,יא לכל-האתת והמופתים, אשר שלחו יהוה, לעשות, בארץ מצרים--לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו. לד,יב ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה, לעיני כל-ישראל. {ש}