א,א ואילין, שמהת בני ישראל, דעלו, למצריים: עם יעקוב, גבר ואנש ביתיה עלו. א,ב ראובן שמעון, לוי ויהודה. א,ג יששכר זבולון, ובנימין. א,ד דן ונפתלי, גד ואשר. א,ה והוואה, כל נפשתא נפקי ירכא דיעקוב--שבעין נפשן; ויוסף, דהוה במצריים. א,ו ומית יוסף וכל אחוהי, וכול דרא ההוא. א,ז ובני ישראל, נפישו ואתיילדו וסגיאו ותקיפו--לחדא לחדא; ואתמליאת ארעא, מינהון. {פ}
א,ח וקם מלכא חדתא, על מצריים, דלא מקיים, גזירת יוסף. א,ט ואמר, לעמיה: הא, עמא בני ישראל--סגן ותקפין, מיננא. א,י הבו נתחכם, להון: דלמא יסגון, ויהי ארי יערעיננא קרב וייתוספון אף אינון על סנאנא, ויגיחון בנא קרב, וייסקון מן ארעא. א,יא ומניאו עליהון שלטונין מבאשין, בדיל לענואיהון בפולחנהון; ובנו קרווי בית אוצרי, לפרעה--ית פיתום, וית רעמסס. א,יב וכמא דמענן להון, כן סגן וכן תקפין; ועקת למצראי, מן קודם בני ישראל. א,יג ואפלחו מצראי ית בני ישראל, בקשיו. א,יד ואמרו ית חייהון בפולחנא קשיא, בטינא ובלבני, ובכל פולחנא, בחקלא--ית, כל פולחנהון, דאפלחו בהון, בקשיו. א,טו ואמר מלכא דמצריים, לחייתא יהודייתא, דשום חדא שפרה, ושום תנייתא פועה. א,טז ואמר, כד תהויין מיילדן ית יהודייתא, ותחזיין, על מתברא: אם ברא הוא תקטלן יתיה, ואם ברתא היא תקיימינה. א,יז ודחילא חייתא, מן קודם ה', ולא עבדא, כמא דמליל עימהון מלכא דמצריים; וקיימא, ית בניא. א,יח וקרא מלכא דמצריים, לחייתא, ואמר להון, מדין עבדתין פתגמא הדין; וקיימתין, ית בניא. א,יט ואמרא חייתא לפרעה, ארי לא כנשיא מצרייתא יהודייתא: ארי חכימן אינון, עד לא עלת לוותהון חייתא ילדן. א,כ ואוטיב ה', לחייתא; וסגי עמא ותקיפו, לחדא. א,כא והוה, כד דחילא חייתא מן קודם ה'; ועבד להון, בתין. א,כב ופקיד פרעה, לכל עמיה למימר: כל ברא דיתייליד ליהודאי, בנהרא תרמוניה, וכל ברתא, תקיימון. {פ}
ב,א ואזל גוברא, מדבית לוי; ונסיב, ית בת לוי. ב,ב ועדיאת איתתא, וילידת בר; וחזת יתיה ארי טב הוא, ואטמרתיה תלתא ירחין. ב,ג ולא יכילת עוד, לאטמרותיה, ונסיבת ליה תיבתא דגומא, וחפתה בחימרא ובזפתא; ושוויאת בה ית רביא, ושוויתה ביערא על כיף נהרא. ב,ד ואתעתדת אחתיה, מרחיק, למידע, מא יתעביד ליה. ב,ה ונחתת בת פרעה למסחי על נהרא, ועולימתהא מהלכן על כיף נהרא; וחזת ית תיבתא בגו יערא, ואושיטת ית אמתה ונסיבתה. ב,ו ופתחת וחזת ית רביא, והא עולימא בכי; וחסת עלוהי--ואמרת, מבני יהודאי הוא דין. ב,ז ואמרת אחתיה, לבת פרעה, האיזיל ואקרי ליך איתתא מינקתא, מן יהודייתא; ותוניק ליך, ית רביא. ב,ח ואמרת לה בת פרעה, איזילי; ואזלת, עולימתא, וקרת, ית אימיה דרביא. ב,ט ואמרת לה בת פרעה, הליכי ית רביא הדין ואוניקיהו לי, ואנא, אתין ית אגריך; ונסיבת איתתא רביא, ואוניקתיה. ב,י ורבא רביא, ואיתיתיה לבת פרעה, והוה לה, לבר; וקרת שמיה, משה, ואמרת, ארי מן מיא שחלתיה. ב,יא והוה ביומיא האינון, ורבא משה ונפק לוות אחוהי, וחזא, בפולחנהון; וחזא גבר מצריי, מחי לגבר יהודיי מאחוהי. ב,יב ואתפני לכא ולכא, וחזא ארי לית אנש; ומחא, ית מצראה, וטמריה, בחלא. ב,יג ונפק ביומא תניינא, והא תרין גוברין יהודאין נצן; ואמר, לחייבא, למא את מחי, לחברך. ב,יד ואמר מן שווייך לגבר רב ודיין, עלנא--הלמקטלי את אמר, כמא דקטלתא ית מצראה; ודחיל משה ואמר, בקושטא אתיידע פתגמא. ב,טו ושמע פרעה ית פתגמא הדין, ובעא למקטל ית משה; וערק משה מן קודם פרעה, ויתיב בארעא דמדיין ויתיב על בירא. ב,טז ולרבא דמדיין, שבע בנן; ואתאה ודלאה, ומלאה ית רטיא, לאשקאה, ענא דאבוהון. ב,יז ואתו רעיא, וטרדונין; וקם משה ופרקינין, ואשקי ית ענהון. ב,יח ואתאה, לוות רעואל אבוהון; ואמר, מדין אוחיתין למיתי יומא דין. ב,יט ואמרא--גוברא מצראה, שיזבנא מידא דרעיא; ואף מדלא דלא לנא, ואשקי ית ענא. ב,כ ואמר לבנתיה, ואן הוא; למא דנן שבקתין ית גוברא, קרן ליה וייכול לחמא. ב,כא וצבי משה, למיתב עם גוברא; ויהב ית ציפורה ברתיה, למשה. ב,כב וילידת בר, וקרא ית שמיה גרשום: ארי אמר--דייר הוויתי, בארע נוכראה. {פ}
ב,כג והוה ביומיא סגיאיא האינון, ומית מלכא דמצריים, ואתאנחו בני ישראל מן פולחנא דהוה קשי עליהון, וזעיקו; וסליקת קבילתהון לקדם ה', מן פולחנא. ב,כד ושמיע קודם ה', ית קבילתהון; ודכיר ה' ית קיימיה, דעם אברהם דעם יצחק ודעם יעקוב. ב,כה וגלי קודם ה', שיעבודא דבני ישראל; ואמר במימריה למפרקהון, ה'. {ס}
ג,א ומשה, הוה רעי ית ענא דיתרו חמוהי--רבא דמדיין; ודבר ית ענא לאתר שפר רעיא למדברא, ואתא לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה' לחורב. ג,ב ואתגלי מלאכא דה' ליה, בשלהובית אישתא--מגו אסנא; וחזא, והא אסנא בער באישתא, ואסנא, לייתוהי מתאכיל. ג,ג ואמר משה--אתפני כען ואחזי, ית חזוונא רבא הדין: מדין, לא מיתוקד אסנא. ג,ד וחזא ה', ארי אתפני למחזי; וקרא ליה ה' מגו אסנא, ואמר משה משה--ואמר האנא. ג,ה ואמר, לא תקרב הלכא; שרי סינך, מעל רגלך--ארי אתרא דאת קאים עלוהי, אתר קדיש הוא. ג,ו ואמר, אנא אלהא דאבוך, אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק, ואלהיה דיעקוב; וכבשינון משה, לאפוהי, ארי דחיל, מלאסתכלא בצית יקרא דה'. ג,ז ואמר ה', מגלא גלי קודמיי שיעבוד עמי דבמצריים; וית קבילתהון שמיע קודמיי מן קודם מפלחיהון, ארי גלי קודמיי ית כיביהון. ג,ח ואתגליתי לשיזבותהון מידא דמצראי, ולאסקותהון מן ארעא ההיא, לארע טבא ופתיא, לארע עבדא חלב ודבש--לאתר כנענאי, וחיתאי, ואמוראי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי. ג,ט וכען, הא קבילת בני ישראל עלת לקדמיי; ואף גלי קודמיי, דוחקא, דמצראי, דחקין להון. ג,י וכען איתא, ואשלחינך לוות פרעה; ואפיק ית עמי בני ישראל, ממצריים. ג,יא ואמר משה, קודם ה', מן אנא, ארי איזיל לוות פרעה; וארי אפיק ית בני ישראל, ממצריים. ג,יב ואמר, ארי יהי מימרי בסעדך, ודין לך אתא, ארי אנא שלחתך: באפקותך ית עמא, ממצריים, תפלחון קודם ה', על טורא הדין. ג,יג ואמר משה קודם ה', הא אנא אתי לוות בני ישראל, ואימר להון, אלהא דאבהתכון שלחני לוותכון; ויימרון לי מן שמיה, מא אימר להון. ג,יד ואמר ה' למשה, אהיה אשר אהיה; ואמר, כדנן תימר לבני ישראל, אהיה, שלחני לוותכון. ג,טו ואמר עוד ה' למשה, כדנן תימר לבני ישראל, ה' אלהא דאבהתכון אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק ואלהיה דיעקוב, שלחני לוותכון; דין שמי לעלם, ודין דוכרני לכל דר ודר. ג,טז איזיל ותכנוש ית סבי ישראל, ותימר להון ה' אלהא דאבהתכון אתגלי לי, אלהיה דאברהם יצחק ויעקוב, למימר: מדכר דכירנא יתכון, וית דאתעביד לכון במצריים. ג,יז ואמרית, אסיק יתכון משיעבוד מצראי, לארע כנענאי וחיתאי, ואמוראי ופריזאי וחיוואי ויבוסאי--לארע עבדא חלב, ודבש. ג,יח ויקבלון, מינך; ותיתי את וסבי ישראל לוות מלכא דמצריים, ותימרון ליה ה' אלהא דיהודאי אתקרי עלנא, וכען ניזיל כען מהלך תלתא יומין במדברא, ונדבח קודם ה' אלהנא. ג,יט וקדמיי גלי--ארי לא ישבוק יתכון מלכא דמצריים, למיזל: ולא, מן קודם דחיליה תקיף. ג,כ ואשלח ית מחת גבורתי, ואמחי ית מצראי, בכול פרישתיי, דאעביד ביניהון; ובתר כן, ישלח יתכון. ג,כא ואתין ית עמא הדין לרחמין, בעיני מצראי; ויהי ארי תהכון, לא תהכון ריקנין. ג,כב ותשאל איתתא משיבבתה ומקריבת ביתה, מנין דכסף ומנין דדהב ולבושין; ותשוון, על בניכון ועל בנתכון, ותרוקנון, ית מצריים. ד,א ואתיב משה, ואמר, והא לא יהימנון לי, ולא יקבלון מיני: ארי יימרון, לא אתגלי לך ה'. ד,ב ואמר ליה ה', מא דין בידך; ואמר, חוטרא. ד,ג ואמר רמוהי לארעא, ורמהי לארעא והוה לחויא; וערק משה, מן קודמוהי. ד,ד ואמר ה', למשה, אושיט ידך, ואיחוד בדנביה; ואושיט ידיה ואתקיף ביה, והוה לחוטרא בידיה. ד,ה בדיל דיהימנון, ארי אתגלי לך ה' אלהא דאבהתהון: אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק, ואלהיה דיעקוב. ד,ו ואמר ה' ליה עוד, אעיל כען ידך בעטפך, ואעיל ידיה, בעטפיה; ואפקה, והא ידיה חוורא כתלגא. ד,ז ואמר, אתיב ידך בעטפך, ואתיב ידיה, לעטפיה; ואפקה, מעטפיה, והא תבת, הות כבסריה. ד,ח ויהי, אם לא יהימנון לך, ולא יקבלון, לקל אתא קדמאה--ויהימנון, לקל אתא בתראה. ד,ט ויהי אם לא יהימנון אף לתרין אתיא האילין, ולא יקבלון מינך--ותיסב ממיא דבנהרא, ותישוד ליבשתא; ויהון מיא דתיסב מן נהרא, ויהון לדמא ביבשתא. ד,י ואמר משה קודם ה', בבעו ה', לא גבר דמילול אנא אף מאתמלי אף מדקמוהי, אף מעידן דמלילתא עם עבדך: ארי יקיר ממלל ועמיק לישן, אנא. ד,יא ואמר ה' ליה, מן שווי פומא לאנשא, או מן שווי אילימא, או חרשא או פתיחא או עווירא--הלא אנא, ה'. ד,יב וכען, איזיל; ומימרי יהי עם פומך, ואלפינך דתמליל. ד,יג ואמר, בבעו ה'; שלח כען, ביד מן דכשר למשלח. ד,יד ותקיף רוגזא דה' במשה, ואמר הלא אהרון אחוך ליוואה--גלי קודמיי, ארי מללא ימליל הוא; ואף הא הוא נפיק לקדמותך, ויחזינך ויחדי בליביה. ד,טו ותמליל עימיה, ותשווי ית פתגמיא בפומיה; ומימרי, יהי עם פומך ועם פומיה, ואליף יתכון, ית דתעבדון. ד,טז וימליל הוא לך, עם עמא; ויהי הוא יהי לך למתורגמן, ואת תהי ליה לרב. ד,יז וית חוטרא הדין, תיסב בידך, דתעביד ביה, ית אתיא. {פ}
ד,יח ואזל משה ותב לוות יתר חמוהי, ואמר ליה איזיל כען ואתוב לוות אחיי דבמצריים, ואחזי, העד כען קיימין; ואמר יתרו למשה, איזיל לשלם. ד,יט ואמר ה' למשה במדיין, איזיל תוב למצריים: ארי מיתו, כל גובריא, דבעו, למקטלך. ד,כ ודבר משה ית איתתיה וית בנוהי, וארכיבינון על חמרא, ותב, לארעא דמצריים; ונסיב משה ית חוטרא דאתעבידו ביה ניסין מן קודם ה', בידיה. ד,כא ואמר ה', למשה, במהכך למתב למצריים, חזי כל מופתיא דשוויתי בידך ותעבידינון קודם פרעה; ואנא אתקיף ית ליביה, ולא ישלח ית עמא. ד,כב ותימר, לפרעה: כדנן אמר ה', ברי בוכרי ישראל. ד,כג ואמרית לך, שלח ית ברי ויפלח קודמיי, ומסריב את, לשלחותיה--הא אנא קטיל, ית ברך בוכרך. ד,כד והוה באורחא, בבית מבתא; וערע ביה מלאכא דה', ובעא למקטליה. ד,כה ונסיבת ציפורה טינרא, וגזרת ית עורלת ברה, וקריבת, לקדמוהי; ואמרת, בדמא דמהולתא הדין אתייהיב חתנא לנא. ד,כו ונח, מיניה; בכין, אמרת, אילולי דמא דמהולתא הדין, אתחייב חתנא קטול. {פ}
ד,כז ואמר ה' לאהרון, איזיל לקדמות משה למדברא; ואזל, וערעיה בטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה'--ונשיק ליה. ד,כח וחווי משה לאהרון, ית כל פתגמיא דה' דשלחיה, וית כל אתיא, דפקדיה. ד,כט ואזל משה, ואהרון; וכנשו, ית כל סבי בני ישראל. ד,ל ומליל אהרון--ית כל פתגמיא, דמליל ה' עם משה; ועבד אתיא, לעיני עמא. ד,לא והימין, עמא; ושמעו ארי דכיר ה' ית בני ישראל, וארי גלי קודמוהי שיעבודהון, וכרעו, וסגידו. ה,א ובתר כן, עלו משה ואהרון, ואמרו, לפרעה: כדנן אמר ה', אלהא דישראל, שלח ית עמי, וייחגון קודמיי במדברא. ה,ב ואמר פרעה--שמא דה' לא אתגלי לי דאקביל למימריה, לשלחא ית ישראל: לא אתגלי לי שמא דה', ואף ית ישראל לא אשלח. ה,ג ואמרו, אלהא דיהודאי אתגלי עלנא; ניזיל כען מהלך תלתא יומין במדברא, ונדבח קודם ה' אלהנא--דלמא יערעיננא, במות או בקטול. ה,ד ואמר להון, מלכא דמצריים, למא משה ואהרון, תבטלון ית עמא מעבידתהון; איזילו, לפולחנכון. ה,ה ואמר פרעה, הא מדסגיאין כען עמא דארעא; ותבטלון יתהון, מפולחנהון. ה,ו ופקיד פרעה, ביומא ההוא, ית שלטוני עמא, וית סרכוהי למימר. ה,ז לא תיספון למיתן תבנא לעמא, למרמי לבנין--כמאתמלי ומדקמוהי: אינון, ייזלון, ויגבבון להון, תבנא. ה,ח וית סכום לבניא דאינון עבדין מאתמלי ומדקמוהי, תמנון עליהון--לא תמנעון, מיניה: ארי בטלנין אינון--על כן אינון מצווחין למימר, ניזיל נדבח קודם אלהנא. ה,ט יתקף פולחנא על גובריא, ויתעסקון בה; ולא יתעסקון, בפתגמין בטילין. ה,י ונפקו שלטוני עמא, וסרכוהי, ואמרו לעמא, למימר: כדנן אמר פרעה, לית אנא יהיב לכון תבנא. ה,יא אתון, איזילו סבו לכון תבנא, מאתר, דתשכחון: ארי לא יתמנע מפולחנכון, מידעם. ה,יב ואתבדר עמא, בכל ארעא דמצריים, לגבבא גילי, לתבנא. ה,יג ושלטוניא, דחקין למימר: אשלימו עבידתכון פתגם יום ביומיה, כמא דהוויתון עבדין כד מתייהיב לכון תבנא. ה,יד ולקו, סרכי בני ישראל, דמניאו עליהון, שלטוני פרעה למימר: מדין לא אשלימתון גזירתכון למרמי לבנין, כמאתמלי ומדקמוהי--אף תמלי, אף יומא דין. ה,טו ואתו, סרכי בני ישראל, וצווחו קודם פרעה, למימר: למא מתעביד כדין, לעבדך. ה,טז תבנא, לא מתייהיב לעבדך, ולבניא אמרין לנא, עבידו; והא עבדך לקן, וחטן עליהון עמך. ה,יז ואמר בטלנין אתון, בטלנין; על כן אתון אמרין, ניזיל נדבח קודם ה'. ה,יח וכען איזילו פלחו, ותבנא לא יתייהיב לכון; וסכום לבניא, תיתנון. ה,יט וחזו סרכי בני ישראל, יתהון--בביש למימר: לא תמנעון מלבניכון, פתגם יום ביומיה. ה,כ וערעו ית משה וית אהרון, קיימין לקדמותהון, במיפקהון, מלוות פרעה. ה,כא ואמרו להון, יתגלי ה' עליכון ויתפרע: דאבאישתון ית ריחנא, בעיני פרעה ובעיני עבדוהי, למיתן חרבא בידהון, למקטלנא. ה,כב ותב משה לקדם ה', ואמר: ה', למא אבאישתא לעמא הדין--למא דנן, שלחתני. ה,כג ומעידן דעלית לוות פרעה, למללא בשמך, אבאיש, לעמא הדין; ושיזבא לא שיזיבתא, ית עמך. ו,א ואמר ה', למשה, כען תחזי, דאעביד לפרעה: ארי ביד תקיפא, ישלחינון, וביד תקיפא, יתריכינון מארעיה. {ס}
ו,ב ומליל ה', עם משה; ואמר ליה, אנא ה'. ו,ג ואתגליתי, לאברהם ליצחק וליעקוב--באל שדיי; ושמי ה', לא הודעית להון. ו,ד ואף אקימית ית קיימי עימהון, למיתן להון ית ארעא דכנען--ית ארע תותבותהון, דאיתותבו בה. ו,ה ואף קודמיי שמיע, ית קבילת בני ישראל, דמצראי, מפלחין בהון; ודכירנא, ית קיימי. ו,ו בכין אימר לבני ישראל, אנא ה', ואפיק יתכון מגו דחוק פולחן מצראי, ואשיזיב יתכון מפולחנהון; ואפרוק יתכון בדרע מרמם, ובדינין רברבין. ו,ז ואקריב יתכון קודמיי לעם, ואהוי לכון לאלה; ותידעון, ארי אנא ה' אלהכון, דאפיק יתכון, מגו דחוק פולחן מצראי. ו,ח ואעיל יתכון, לארעא, דקיימית במימרי, למיתן יתה לאברהם ליצחק וליעקוב; ואתין יתה לכון ירותא, אנא ה'. ו,ט ומליל משה כן, עם בני ישראל; ולא קבילו, מן משה, מעייק רוח, ומפולחנא דהוה קשי עליהון. {פ}
ו,י ומליל ה', עם משה למימר. ו,יא עול מליל, עם פרעה מלכא דמצריים; וישלח ית בני ישראל, מארעיה. ו,יב ומליל משה, קודם ה' למימר: הא בני ישראל, לא קבילו מיני, ואיכדין יקביל מיני פרעה, ואנא יקיר ממלל. {פ}
ו,יג ומליל ה', עם משה ולאהרון, ופקידינון לוות בני ישראל, ולוות פרעה מלכא דמצריים--לאפקא ית בני ישראל, מארעא דמצריים. {ס}
ו,יד אילין, רישי בית אבהתהון: בני ראובן בוכרא דישראל, חנוך ופלוא חצרון וכרמי--אילין, זרעיית ראובן. ו,טו ובני שמעון, ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר, ושאול, בר כנעניתא; אילין, זרעיית שמעון. ו,טז ואילין שמהת בני לוי, לתולדתהון--גרשון, וקהת ומררי; ושני חיי לוי, מאה ותלתין ושבע שנין. ו,יז בני גרשון לבני ושמעי, לזרעייתהון. ו,יח ובני קהת--עמרם ויצהר, וחברון ועוזיאל; ושני חיי קהת, מאה ותלתין ותלת שנין. ו,יט ובני מררי, מחלי ומושי; אילין זרעיית לוי, לתולדתהון. ו,כ ונסיב עמרם ית יוכבד אחת אבוהי, ליה לאיתו, וילידת ליה, ית אהרון וית משה; ושני חיי עמרם, מאה ותלתין ושבע שנין. ו,כא ובני, יצהר--קורח ונפג, וזכרי. ו,כב ובני, עוזיאל--מישאל ואלצפן, וסתרי. ו,כג ונסיב אהרון ית אלישבע בת עמינדב, אחתיה דנחשון--ליה לאיתו; וילידת ליה, ית נדב וית אביהוא, ית אלעזר, וית איתמר. ו,כד ובני קורח, אסיר ואלקנה ואביאסף; אילין, זרעיית קורח. ו,כה ואלעזר בר אהרון נסיב ליה מבנת פוטיאל, ליה לאיתו, וילידת ליה, ית פינחס; אילין, רישי אבהת ליוואי--לזרעייתהון. ו,כו הוא אהרון, ומשה--דאמר ה', להון, אפיקו ית בני ישראל מארעא דמצריים, על חיליהון. ו,כז אינון, דממללין עם פרעה מלכא דמצריים, לאפקא ית בני ישראל, ממצריים; הוא משה, ואהרון. ו,כח והוה, ביומא דמליל ה' עם משה--בארעא דמצריים. {ס}
ו,כט ומליל ה' עם משה למימר, אנא ה'; מליל, עם פרעה מלכא דמצריים, ית כל דאנא, ממליל עימך. ו,ל ואמר משה, קודם ה': הא אנא, יקיר ממלל, ואיכדין, יקביל מיני פרעה. {פ}
ז,א ואמר ה' למשה, חזי דמניתך רב לפרעה; ואהרון אחוך, יהי מתורגמנך. ז,ב את תמליל, ית כל דאפקדינך; ואהרון אחוך ימליל עם פרעה, וישלח ית בני ישראל מארעיה. ז,ג ואנא אקשי, ית ליבא דפרעה; ואסגי ית אתוותיי וית מופתיי, בארעא דמצריים. ז,ד ולא יקביל מינכון פרעה, ואתין ית מחת גבורתי במצריים; ואפיק ית חיליי ית עמי בני ישראל, מארעא דמצריים, בדינין, רברבין. ז,ה ויידעון מצראי ארי אנא ה', כד ארים ית מחת גבורתי על מצריים; ואפיק ית בני ישראל, מביניהון. ז,ו ועבד משה, ואהרון--כמא דפקיד ה' יתהון, כן עבדו. ז,ז ומשה, בר תמנן שנין, ואהרון, בר תמנן ותלת שנין--במללותהון, עם פרעה. {פ}
ז,ח ואמר ה', למשה ולאהרון למימר. ז,ט ארי ימליל עימכון פרעה למימר, הבו לכון אתא; ותימר לאהרון, סב ית חוטרך ורמי קודם פרעה--יהי לתנינא. ז,י ועל משה ואהרון, לוות פרעה, ועבדו כן, כמא דפקיד ה'; ורמא אהרון ית חוטריה, קודם פרעה וקדם עבדוהי--והוה לתנינא. ז,יא וקרא, אף פרעה, לחכימיא, ולחרשיא; ועבדו אף אינון חרשי מצריים, בלחשיהון--כן. ז,יב ורמו גבר חוטריה, והוו לתנינין; ובלע חוטרא דאהרון, ית חוטריהון. ז,יג ואיתקף ליבא דפרעה, ולא קביל מינהון: כמא דמליל ה'. {ס}
ז,יד ואמר ה' למשה, אתייקר ליבא דפרעה; סריב, לשלחא עמא. ז,טו איזיל לוות פרעה בצפרא, הא נפיק למיא, ותתעתד לקדמותיה, על כיף נהרא; וחוטרא דאתהפיך לחויא, תיסב בידך. ז,טז ותימר ליה, ה' אלהא דיהודאי שלחני לוותך למימר, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי במדברא; והא לא קבילתא, עד כען. ז,יז כדנן, אמר ה', בדא תידע, ארי אנא ה': הא אנא מחי בחוטרא דבידי, על מיא דבנהרא--ויתהפכון לדמא. ז,יח ונוני דבנהרא ימותון, ויסרי נהרא; וילאון מצראי, למשתי מיא מן נהרא. {ס}
ז,יט ואמר ה' למשה, אימר לאהרון סב חוטרך וארים ידך על מיא דמצראי על נהריהון על אריתיהון ועל אגמיהון ועל כל בית כנישת מימיהון--ויהון דמא; ויהי דמא בכל ארעא דמצריים, ובמני אעא ובמני אבנא. ז,כ ועבדו כן משה ואהרון כמא דפקיד ה', וארים בחוטרא ומחא ית מיא דבנהרא, לעיני פרעה, ולעיני עבדוהי; ואתהפיכו כל מיא דבנהרא, לדמא. ז,כא ונוני דבנהרא מיתו, וסרי נהרא, ולא יכילו מצראי, למשתי מיא מן נהרא; והוה דמא, בכל ארעא דמצריים. ז,כב ועבדו כן חרשי מצריים, בלחשיהון; ואיתקף ליבא דפרעה ולא קביל מינהון, כמא דמליל ה'. ז,כג ואתפני פרעה, ועל לביתיה; ולא שווי ליביה, אף לדא. ז,כד וחפרו כל מצראי סחרנות נהרא, מיא למשתי: ארי לא יכילו למשתי, ממיא דבנהרא. ז,כה ושלימו, שבעא יומין, בתר דמחא ה', ית נהרא. {פ}
ז,כו ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה; ותימר ליה, כדנן אמר ה', שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי. ז,כז ואם מסריב את, לשלחא: הא אנא, מחי ית כל תחומך--בעורדעניא. ז,כח וירבי נהרא, עורדעניא, וייסקון וייעלון בביתך, ובאידרון בית משכבך ועל ערסתך; ובבית עבדך ובעמך, ובתנורך ובאצוותך. ז,כט ובך ובעמך, ובכל עבדך--ייסקון, עורדעניא. ח,א ואמר ה', למשה, אימר לאהרון ארים ית ידך בחוטרך, על נהריא על אריתיא ועל אגמיא; ואסיק ית עורדעניא, על ארעא דמצריים. ח,ב וארים אהרון ית ידיה, על מיא דמצראי; וסליקו, עורדעניא, וחפו, ית ארעא דמצריים. ח,ג ועבדו כן חרשיא, בלחשיהון; ואסיקו ית עורדעניא, על ארעא דמצריים. ח,ד וקרא פרעה למשה ולאהרון, ואמר צלו קודם ה', ויעדי עורדעניא, מיני ומעמי; ואשלח, ית עמא, וידבחון, קודם ה'. ח,ה ואמר משה לפרעה, שאל לך גבורא הב לך זמן, לאימתי אצלי עלך ועל עבדך ועל עמך, לשיצאה עורדעניא מינך ומבתך: לחוד דבנהרא, ישתארון. ח,ו ואמר, למחר; ואמר, כפתגמך--בדיל דתידע, ארי לית כה' אלהנא. ח,ז ויעדון עורדעניא, מינך ומבתך, ומעבדך, ומעמך: לחוד דבנהרא, ישתארון. ח,ח ונפק משה ואהרון, מלוות פרעה; וצלי משה קודם ה', על עיסק עורדעניא דשווי לפרעה. ח,ט ועבד ה', כפתגמא דמשה; ומיתו, עורדעניא, מן בתיא מן דרתא, ומן חקלתא. ח,י וכנשו יתהון, דגורין דגורין; וסריאו, על ארעא. ח,יא וחזא פרעה, ארי הות רווחתא, ויקר ית ליביה, ולא קביל מינהון: כמא דמליל ה'. {ס}
ח,יב ואמר ה', למשה, אימר לאהרון, ארים ית חוטרך ומחי ית עפרא דארעא; ויהי לקלמתא, בכל ארעא דמצריים. ח,יג ועבדו כן, וארים אהרון ית ידיה בחוטריה ומחא ית עפרא דארעא, והות קלמתא, באנשא ובבעירא: כל עפרא דארעא הות קלמתא, בכל ארעא דמצריים. ח,יד ועבדו כן חרשיא בלחשיהון לאפקא ית קלמתא, ולא יכילו; והות, קלמתא, באנשא, ובבעירא. ח,טו ואמרו חרשיא לפרעה, מחא מן קודם ה' היא; ואיתקף ליבא דפרעה ולא קביל מינהון, כמא דמליל ה'. {ס}
ח,טז ואמר ה' למשה, אקדים בצפרא ואתעתד קודם פרעה--הא, נפיק למיא; ותימר ליה, כדנן אמר ה', שלח עמי, ויפלחון קודמיי. ח,יז ארי אם לייתך, משלח ית עמי--האנא משלח בך ובעבדך ובעמך ובבתך, ית ערובא; ויתמלון בתי מצראי, ית ערובא, ואף ארעא, דאינון עלה. ח,יח ואפריש ביומא ההוא ית ארעא דגושן, דעמי שרי עלה, בדיל דלא למהוי תמן, ערובא--בדיל דתידע, ארי אנא ה' שליט בגו ארעא. ח,יט ואשווי פורקן לעמי, ועל עמך אייתי מחא; למחר יהי, אתא הדין. ח,כ ועבד ה', כן, ואתא ערובא תקיף, לבית פרעה ולבית עבדוהי; ובכל ארעא דמצריים אתחבלת ארעא, מן קודם ערובא. ח,כא וקרא פרעה, למשה ולאהרון; ואמר, איזילו דבחו קודם אלהכון--בארעא. ח,כב ואמר משה, לא תקין למעבד כן, ארי בעירא דמצראי דחלין ליה, מיניה אנחנא נסבין לדבחא קודם ה' אלהנא: הא נדבח ית בעירא דמצראי דחלין ליה, ואינון יהון חזן--הלא יימרון למרגמנא. ח,כג מהלך תלתא יומין, ניזיל במדברא; ונדבח קודם ה' אלהנא, כמא דיימר לנא. ח,כד ואמר פרעה, אנא אשלח יתכון ותדבחון קודם ה' אלהכון במדברא--לחוד ארחקא לא תרחקון, למיזל; צלו, עליי. ח,כה ואמר משה, הא אנא נפיק מעימך ואצלי קודם ה', ויעדי ערובא מפרעה מעבדוהי ומעמיה, מחר: לחוד, לא יוסיף פרעה לשקרא, בדיל דלא לשלחא ית עמא, לדבחא קודם ה'. ח,כו ונפק משה, מלוות פרעה; וצלי, קודם ה'. ח,כז ועבד ה', כפתגמא דמשה, ואעדי ערובא, מפרעה מעבדוהי ומעמיה: לא אשתאר, חד. ח,כח ויקר פרעה ית ליביה, אף בזמנא הדא; ולא שלח, ית עמא. {פ}
ט,א ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה; ותמליל עימיה, כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי. ט,ב ארי אם מסריב את, לשלחא, ועד כען את, מתקיף בהון. ט,ג הא מחא מן קודם ה' הוויא, בבעירך דבחקלא, בסוסוותא בחמרי בגמלי, בתורי ובענא--מותא, סגי לחדא. ט,ד ויפריש ה'--בין בעירא דישראל, ובין בעירא דמצראי; ולא ימות מכולא לבני ישראל, מידעם. ט,ה ושווי ה', זמנא למימר: מחר, יעביד ה' פתגמא הדין--בארעא. ט,ו ועבד ה' ית פתגמא הדין, ביומא דבתרוהי, ומית, כול בעירא דמצראי; ומבעירא דבני ישראל, לא מית חד. ט,ז ושלח פרעה--והא לא מית מבעירא דישראל, עד חד; ואתייקר ליבא דפרעה, ולא שלח ית עמא. {פ}
ט,ח ואמר ה', למשה ולאהרון, סבו לכון מלי חופניכון, פיח דאתונא; ויזרקיניה משה לצית שמיא, לעיני פרעה. ט,ט ויהי לאבקא, על כל ארעא דמצריים; ויהי על אנשא ועל בעירא, לשחין סגי אבעבועיין--בכל ארעא דמצריים. ט,י ונסיבו ית פיח דאתונא, וקמו קודם פרעה, וזרק יתיה משה, לצית שמיא; והוה, שחין אבעבועיין, סגי, באנשא ובבעירא. ט,יא ולא יכילו חרשיא, למקם קודם משה--מן קודם שחנא: ארי הוה שחנא, בחרשיא ובכל מצראי. ט,יב ותקיף ה' ית ליבא דפרעה, ולא קביל מינהון: כמא דמליל ה', עם משה. {ס}
ט,יג ואמר ה', למשה, אקדים בצפרא, ואתעתד קודם פרעה; ותימר ליה, כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי. ט,יד ארי בזמנא הדא, אנא שלח ית כל מחתיי בליבך, ובעבדך, ובעמך--בדיל דתידע, ארי לית דכוותי בכל ארעא. ט,טו ארי כען קריב קודמיי דשלחית פון ית מחת גבורתי, ומחית יתך וית עמך במותא; ואשתיציתא, מן ארעא. ט,טז וברם, בדיל דא קיימתך, בדיל, לאחזיותך ית חילי; ובדיל דיהון משתען גבורת שמי, בכל ארעא. ט,יז עד כען, כבישת ביה בעמי, בדיל דלא, לשלחותהון. ט,יח האנא מחית בעידנא הדין מחר, ברדא תקיף לחדא, דלא הוה דכוותיה במצריים, למן יומא דאשתכללת ועד כען. ט,יט וכען, שלח כנוש ית בעירך, וית כל דלך, בחקלא: כל אנשא ובעירא דישתכח בחקלא, ולא יתכניש לביתא--וייחות עליהון ברדא, וימותון. ט,כ דדחיל מפתגמא דה', מעבדי פרעה--כנש ית עבדוהי וית בעיריה, לבתיא. ט,כא ודלא שווי ליביה, לפתגמא דה'--שבק ית עבדוהי וית בעיריה, בחקלא. {פ}
ט,כב ואמר ה' למשה, ארים ית ידך על צית שמיא, ויהי ברדא, בכל ארעא דמצריים: על אנשא ועל בעירא, ועל כל עסבא דחקלא--בארעא דמצריים. ט,כג וארים משה ית חוטריה, על צית שמיא, וה' יהב קלין וברד, ומהלכא אישתא על ארעא; ואמטר ה' ברדא, על ארעא דמצריים. ט,כד והוה ברדא--ואישתא, משתלהבא בגו ברדא: תקיף לחדא--דלא הוה דכוותיה בכל ארעא דמצריים, מעידן דהות לעם. ט,כה ומחא ברדא בכל ארעא דמצריים, ית כל דבחקלא, מאנשא, ועד בעירא; וית כל עסבא דחקלא מחא ברדא, וית כל אילני חקלא תבר. ט,כו לחוד בארעא דגושן, דתמן בני ישראל--לא הוה, ברדא. ט,כז ושלח פרעה, וקרא למשה ולאהרון, ואמר להון, חבית זמנא הדא: ה', זכאה, ואנא ועמי, חייבין. ט,כח צלו, קודם ה', וסגי קודמוהי רווח, דלא יהון עלנא קלין דלווט כאילין מן קודם ה' וברד; ואשלח יתכון, ולא תיספון לאתעכבא. ט,כט ואמר ליה, משה, כמיפקי מן קרתא, אפרוס ית ידיי בצלו קודם ה'; קליא יתמנעון, וברדא לא יהי עוד, בדיל דתידע, ארי דה' ארעא. ט,ל ואת, ועבדך: ידענא--ארי עד כען לא אתכנעתון, מן קודם ה' אלוהים. ט,לא וכיתנא וסערי, לקו: ארי סעריא אביב, וכיתנא גבעולין. ט,לב וחיטיא וכונתיא, לא לקאה: ארי אפלתא, אינין. ט,לג ונפק משה מלוות פרעה, ית קרתא, ופרס ידוהי בצלו, קודם ה'; ואתמנעו קליא וברדא, ומטרא דהוה נחית לא מטא על ארעא. ט,לד וחזא פרעה, ארי אתמנע מטרא וברדא וקליא--ואוסיף למחטי; ויקריה לליביה, הוא ועבדוהי. ט,לה ואיתקף ליבא דפרעה, ולא שלח ית בני ישראל: כמא דמליל ה', בידא דמשה. {פ}
י,א ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה: ארי אנא יקרית ית ליביה, וית ליבא דעבדוהי, בדיל לשוואה אתיי אילין, ביניהון. י,ב ובדיל דתשתעי קודם ברך ובר ברך, ית ניסין דעבדית במצריים, וית אתוותיי, דשוויתי בהון; ותידעון, ארי אנא ה'. י,ג ועל משה ואהרון, לוות פרעה, ואמרו ליה כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, עד אימתי מסריב את לאתכנעא מן קודמיי; שלח עמי, ויפלחון קודמיי. י,ד ארי אם מסריב את, לשלחא ית עמי--האנא מיתי מחר גובא, בתחומך. י,ה ויחפי ית עין שמשא דארעא, ולא ייכול למחזי ית ארעא; וייכול ית שאר שיזבתא, דאשתארת לכון מן ברדא, וייכול ית כל אילנא, דאצמח לכון מן חקלא. י,ו ויתמלון בתך ובתי כל עבדך, ובתי כל מצראי, דלא חזו אבהתך ואבהת אבהתך, מיום מהויהון על ארעא עד יומא הדין; ואתפני ונפק, מלוות פרעה. י,ז ואמרו עבדי פרעה ליה, עד אימתי יהי דין לנא לתקלא--שלח ית גובריא, ויפלחון קודם ה' אלההון; העד כען לא ידעתא, ארי אבדת מצריים. י,ח ואיתתב ית משה וית אהרון, לוות פרעה, ואמר להון, איזילו פלחו קודם ה' אלהכון; מן ומן, אזלין. י,ט ואמר משה, בעולימנא ובסבנא ניזיל; בבננא ובבנתנא בעננא ובתורנא, ניזיל--ארי חגא קודם ה', לנא. י,י ואמר להון, יהי כן מימרא דה' בסעדכון, כד אשלח יתכון, וית טפלכון; חזו, ארי בישא דאתון סבירין למעבד לית קוביל אפיכון לאסתחרא. י,יא לא כן, איזילו כען גובריא ופלחו קודם ה'--ארי יתה, אתון בען; ותריך יתהון, מן קודם פרעה. {ס}
י,יב ואמר ה' למשה, ארים ידך על ארעא דמצריים וייתי גובא, וייסק, על ארעא דמצריים; וייכול ית כל עסבא דארעא, ית כל דאשאר ברדא. י,יג וארים משה ית חוטריה, על ארעא דמצריים, וה' דבר רוח קידומא בארעא, כל יומא ההוא וכל ליליא; צפרא הוה--ורוח קידומא, נטל ית גובא. י,יד וסליק גובא, על כל ארעא דמצריים, ושרא, בכול תחום מצריים: תקיף לחדא--קודמוהי לא הוה כן גובא דכוותיה, ובתרוהי לא יהי כן. י,טו וחפא ית עין שמשא דכל ארעא, וחשוכת ארעא, ואכל ית כל עסבא דארעא וית כל פירי אילנא, דאשאר ברדא; ולא אשתאר כל ירוק באילנא ובעסבא דחקלא, בכל ארעא דמצריים. י,טז ואוחי פרעה, למקרי למשה ולאהרון; ואמר, חבית קודם ה' אלהכון--ולכון. י,יז וכען, שבוק כען לחובי ברם זמנא הדא, וצלו, קודם ה' אלהכון; ויעדי, מיני, לחוד, ית מותא הדין. י,יח ונפק, מלוות פרעה; וצלי, קודם ה'. י,יט והפך ה' רוח מערבא, תקיף לחדא, ונטל ית גובא, ורמהי לימא דסוף: לא אשתאר גובא חד, בכול תחום מצריים. י,כ ותקיף ה', ית ליבא דפרעה; ולא שלח, ית בני ישראל. {פ}
י,כא ואמר ה' למשה, ארים ידך על צית שמיא, ויהי חשוכא, על ארעא דמצריים; בתר דיעדי, קבל ליליא. י,כב וארים משה ית ידיה, על צית שמיא; והוה חשוך קבל בכל ארעא דמצריים, תלתא יומין. י,כג לא חזו גבר ית אחוהי, ולא קמו אנש מתחותוהי--תלתא יומין; ולכל בני ישראל הוה נהורא, במותבניהון. י,כד וקרא פרעה למשה, ואמר איזילו פלחו קודם ה'--לחוד ענכון ותוריכון, שבוקו: אף טפלכון, ייזיל עימכון. י,כה ואמר משה, אף את תיתין בידנא נכסת קודשין ועלוון; ונעביד, קודם ה' אלהנא. י,כו ואף בעירנא ייזיל עימנא, לא נשאר מיניה מידעם--ארי מיניה אנחנא נסבין, למפלח קודם ה' אלהנא; ואנחנא לית אנחנא ידעין, מא נפלח קודם ה', עד מיתנא, לתמן. י,כז ותקיף ה', ית ליבא דפרעה; ולא אבא, לשלחותהון. י,כח ואמר ליה פרעה, איזיל מעילוויי; אסתמר לך, לא תוסיף למחזי אפיי--ארי ביומא דתחזי אפיי, תמות. י,כט ואמר משה, יאות מלילתא: לא אוסיף עוד, למחזי אפך. {פ}
יא,א ואמר ה' למשה, עוד מכתש חד אייתי על פרעה ועל מצראי--בתר כן, ישלח יתכון מכא: כשלחותיה--גמירא, תרכא יתריך יתכון מכא. יא,ב מליל כען, קודם עמא; וישאלון גבר מן חבריה, ואיתתא מן חברתה, מנין דכסף, ומנין דדהב. יא,ג ויהב ה' ית עמא לרחמין, בעיני מצראי; אף גוברא משה, רב לחדא בארעא דמצריים, בעיני עבדי פרעה, ובעיני עמא. {ס}
יא,ד ואמר משה, כדנן אמר ה': כפלגות ליליא, אנא מתגלי בגו מצריים. יא,ה וימות כל בוכרא, בארעא דמצריים--מבוכרא דפרעה דעתיד למיתב על כורסי מלכותיה, עד בוכרא דאמתא דבבתר רחיא; וכול, בוכרא דבעירא. יא,ו ותהי צווחתא רבתא, בכל ארעא דמצריים, דכוותה לא הות, ודכוותה לא תוסיף. יא,ז ולכול בני ישראל, לא ינזיק כלבא בלישניה למיבח, למאנשא, ועד בעירא--בדיל, דתידעון, דיפריש ה', בין מצראי ובין ישראל. יא,ח וייחתון כל עבדך אילין לוותי ויבעון מיני למימר, פוק את וכל עמא דעימך, ובתר כן, אפוק; ונפק מלוות פרעה, בתקוף רגז. {ס}
יא,ט ואמר ה' למשה, לא יקביל מינכון פרעה--בדיל לאסגאה מופתיי, בארעא דמצריים. יא,י ומשה ואהרון, עבדו ית כל מופתיא האילין--קודם פרעה; ותקיף ה' ית ליבא דפרעה, ולא שלח ית בני ישראל מארעיה. {ס}
יב,א ואמר ה' למשה ולאהרון, בארעא דמצריים למימר. יב,ב ירחא הדין לכון, ריש ירחיא: קדמאי הוא לכון, לירחי שתא. יב,ג מלילו, עם כל כנשתא דישראל למימר, בעסרא, לירחא הדין: וייסבון להון, גבר אימר לבית אבא--אימרא לביתא. יב,ד ואם זעיר ביתא, מלאתמנאה על אימרא--וייסב הוא ושיבביה דקריב לביתיה, במניין נפשתא: גבר לפום מיכליה, תתמנון על אימרא. יב,ה אימר שלים דכר בר שתיה, יהי לכון; מן אימריא ומן בני עיזיא, תיסבון. יב,ו ויהי לכון למטרא, עד ארבעת עסרא יומא לירחא הדין; וייכסון יתיה, כול קהלא כנשתא דישראל--בין שמשיא. יב,ז וייסבון, מן דמא, וייתנון על תרין סיפיא, ועל שקפא--על, בתיא, דייכלון יתיה, בהון. יב,ח וייכלון ית בסרא, בליליא הדין: טווי נור ופטיר, על מררין ייכלוניה. יב,ט לא תיכלון מיניה כד חי, ואף לא כד בשלא מבושל במיא: אלהין טווי נור, רישיה על כרעוהי ועל גוויה. יב,י ולא תשארון מיניה, עד צפרא; ודישתאר מיניה עד צפרא, בנורא תוקדון. יב,יא וכדין, תיכלון יתיה--חרציכון יהון אסירין, מסניכון ברגליכון וחוטריכון בידכון; ותיכלון יתיה בבהילו, פסחא הוא קודם ה'. יב,יב ואתגלי בארעא דמצריים, בליליא הדין, ואקטול כל בוכרא בארעא דמצריים, מאנשא ועד בעירא; ובכל טעוות מצראי אעביד דינין, אנא ה'. יב,יג ויהי דמא לכון לאת, על בתיא דאתון תמן, ואחזי ית דמא, ואחוס עליכון; ולא יהי בכון מותא לחבלא, במקטלי בארעא דמצריים. יב,יד ויהי יומא הדין לכון לדוכרנא, ותיחגון יתיה חגא קודם ה': לדריכון, קיים עלם תיחגוניה. יב,טו שבעא יומין, פטירא תיכלון--ברם ביומא קדמאה, תבטלון חמירא מבתיכון: ארי כל דייכול חמיע, וישתיצי אנשא ההוא מישראל--מיומא קדמאה, עד יומא שביעאה. יב,טז וביומא קדמאה, מערע קדיש, וביומא שביעאה, מערע קדיש יהי לכון: כל עבידא, לא יתעביד בהון--ברם מא דמתאכיל לכל נפש, הוא בלחודוהי יתעביד לכון. יב,יז ותיטרון, ית פטירא, ארי בכרן יומא הדין, אפיקית ית חיליכון מארעא דמצריים; ותיטרון ית יומא הדין, לדריכון--קיים עלם. יב,יח בניסן בארבעת עסרא יומא לירחא, ברמשא, תיכלון, פטירא: עד יומא חד ועסרין, לירחא--ברמשא. יב,יט שבעא יומין--חמירא, לא ישתכח בבתיכון: ארי כל דייכול מחמעא, וישתיצי אנשא ההוא מכנשתא דישראל--בגיוריא, וביציביא דארעא. יב,כ כל מחמעא, לא תיכלון; בכול, מותבניכון, תיכלון, פטירא. {פ}
יב,כא וקרא משה לכל סבי ישראל, ואמר להון: אתנגידו, וסבו לכון מן בני ענא לזרעייתכון--וכוסו פסחא. יב,כב ותיסבון אסרת איזובא, ותטבלון בדמא דבמנא, ותדון לשקפא ולתרין סיפיא, מן דמא דבמנא; ואתון, לא תיפקון אנש מתרע ביתיה--עד צפרא. יב,כג ויתגלי ה', לממחי ית מצראי, ויחזי ית דמא על שקפא, ועל תרין סיפיא; וייחוס ה', על תרעא, ולא ישבוק מחבלא, למיעל לבתיכון לממחי. יב,כד ותיטרון, ית פתגמא הדין, לקיים לך ולבנך, עד עלמא. יב,כה ויהי ארי תיעלון לארעא, דייתין ה' לכון--כמא דמליל; ותיטרון, ית פולחנא הדין. יב,כו ויהי, ארי יימרון לכון בניכון: מא פולחנא הדין, לכון. יב,כז ותימרון דיבח חייס הוא קודם ה', דחס על בתי בני ישראל במצריים, כד מחא ית מצראי, וית בתנא שיזיב; וכרע עמא, וסגידו. יב,כח ואזלו ועבדו, בני ישראל: כמא דפקיד ה' ית משה ואהרון, כן עבדו. {ס}
יב,כט והוה בפלגות ליליא, וה' קטל כל בוכרא בארעא דמצריים, מבוכרא דפרעה דעתיד למיתב על כורסי מלכותיה, עד בוכרא דשביא דבבית אסירי; וכול, בוכרא דבעירא. יב,ל וקם פרעה בליליא, הוא וכל עבדוהי וכל מצראי, והות צווחתא רבתא, במצריים: ארי לית ביתא תמן, דלא הוה ביה מיתא. יב,לא וקרא למשה ולאהרון בליליא, ואמר קומו פוקו מגו עמי--אף אתון, אף בני ישראל; ואיזילו פלחו קודם ה', כמא דהוויתון אמרין. יב,לב אף ענכון אף תוריכון דברו כמא דמלילתון, ואיזילו; וצלו, אף עליי. יב,לג ותקיפו מצראי על עמא, לאוחאה לשלחותהון מן ארעא: ארי אמרו, כולנא מייתין. יב,לד ונטל עמא ית לישהון, עד לא חמע; מותר אצוותהון צריר בלבושיהון, על כתפיהון. יב,לה ובני ישראל עבדו, כפתגמא דמשה; ושאילו, ממצריים, מנין דכסף ומנין דדהב, ולבושין. יב,לו וה' יהב ית עמא לרחמין, בעיני מצראי--ואשאילונון; ורוקינו, ית מצריים. {פ}
יב,לז ונטלו בני ישראל מרעמסס, לסוכות, כשית מאה אלפין גוברא, רגלאה בר מטפלא. יב,לח ואף נוכראין סגיאין, סליקו עימהון, וענא ותורי, בעירא סגי לחדא. יב,לט ואפו ית לישא דאפיקו ממצריים, גריצן פטירן--ארי לא חמע: ארי איתרכו ממצריים, ולא יכילו לאתעכבא, ואף זוודין, לא עבדו להון. יב,מ ומותב בני ישראל, דיתיבו במצריים--ארבע מאה, ותלתין שנין. יב,מא והוה, מסוף ארבע מאה, ותלתין, שנין; והוה, בכרן יומא הדין, נפקו כל חיליא דה', מארעא דמצריים. יב,מב לילי נטיר הוא קודם ה', לאפקותהון מארעא דמצריים: הוא ליליא הדין קודם ה', נטיר לכל בני ישראל לדריהון. {פ}
יב,מג ואמר ה' למשה ולאהרון, דא גזירת פסחא: כל בר ישראל דישתמד, לא ייכול ביה. יב,מד וכל עבד גבר, זבין כספא--ותגזר יתיה, בכין ייכול ביה. יב,מה תותבא ואגירא, לא ייכול ביה. יב,מו בחבורא חדא יתאכיל, לא תפקון מן ביתא מן בסרא לברא; וגרמא, לא תתברון ביה. יב,מז כל כנשתא דישראל, יעבדון יתיה. יב,מח וארי יתגייר עימכון גיורא, ויעביד פסחא קודם ה'--מגזר ליה כל דכורא ובכין יקרב למעבדיה, ויהי כיציבי ארעא; וכל ערלא, לא ייכול ביה. יב,מט אורייתא חדא, תהי ליציביא, ולגיוריא, דיתגיירון ביניכון. יב,נ ועבדו, כל בני ישראל: כמא דפקיד ה' ית משה וית אהרון, כן עבדו. {ס}
יב,נא והוה, בכרן יומא הדין: אפיק ה' ית בני ישראל, מארעא דמצריים--על חיליהון. {פ}
יג,א ומליל ה', עם משה למימר. יג,ב אקדיש קודמיי כל בוכרא פתח כל ולדא, בבני ישראל--באנשא, ובבעירא: דילי, הוא. יג,ג ואמר משה לעמא, הוו דכירין ית יומא הדין דנפקתון ממצריים מבית עבדותא, ארי בתקוף יד, אפיק ה' יתכון מכא; ולא יתאכיל, חמיע. יג,ד יומא דין, אתון נפקין, בירחא, דאביבא. יג,ה ויהי ארי יעילינך ה' לארע כנענאי וחיתאי ואמוראי וחיוואי ויבוסאי, דקיים לאבהתך למיתן לך, ארע עבדא חלב, ודבש; ותפלח ית פולחנא הדא, בירחא הדין. יג,ו שבעא יומין, תיכול פטירא; וביומא, שביעאה, חגא, קודם ה'. יג,ז פטירא, יתאכיל, ית, שבעא יומין; ולא ייתחזי לך חמיע, ולא ייתחזי לך חמיר--בכל תחומך. יג,ח ותחווי לברך, ביומא ההוא למימר: בדיל דא, עבד ה' לי, במיפקי, ממצריים. יג,ט ויהי לך לאת על ידך, ולדוכרן בין עינך, בדיל דתהי אורייתא דה', בפומך: ארי ביד תקיפא, אפקך ה' ממצריים. יג,י ותיטר ית קיימא הדין, בזמניה, מזמן, לזמן. {פ}
יג,יא ויהי ארי יעילינך ה', לארע כנענאי, כמא דקיים לך, ולאבהתך; וייתנה, לך. יג,יב ותעבר כל פתח ולדא, קודם ה'; וכל פתח ולד בעירא, דיהון לך דכרין--תקדיש קודם ה'. יג,יג וכל בוכרא דחמרא תפרוק באימרא, ואם לא תפרוק ותקפיה; וכול בוכרא דאנשא בבנך, תפרוק. יג,יד ויהי ארי ישאלינך ברך, מחר--למימר מא דא: ותימר ליה--בתקוף יד אפקנא ה' ממצריים, מבית עבדותא. יג,טו והוה, כד אקשי פרעה לשלחותנא, וקטל ה' כל בוכרא בארעא דמצריים, מבוכרא דאנשא ועד בוכרא דבעירא; על כן אנא דבח קודם ה', כל פתח ולד דכריא, וכל בוכרא דבניי, אפרוק. יג,טז ויהי לאת על ידך, ולתפילין בין עינך: ארי בתקוף יד, אפקנא ה' ממצריים. {ס}
יג,יז והוה, כד שלח פרעה ית עמא, ולא דברינון ה' אורח ארע פלשתאי, ארי קריבא היא: ארי אמר ה', דלמא יזועון עמא במחזיהון קרבא--ויתובון למצריים. יג,יח ואסחר ה' ית עמא אורח מדברא, לימא דסוף; ומזרזין סליקו בני ישראל, מארעא דמצריים. יג,יט ואסיק משה ית גרמי יוסף, עימיה: ארי אומאה אומי ית בני ישראל, למימר, מדכר דכיר ה' יתכון, ותסקון ית גרמיי מכא עימכון. יג,כ ונטלו, מסוכות; ושרו באיתם, בסטר מדברא. יג,כא וה' מדבר קודמיהון ביממא בעמודא דעננא, לדברותהון באורחא, ובליליא בעמודא דאישתא, לאנהרא להון--למיזל, ביממא ובליליא. יג,כב לא עדי עמודא דעננא, ביממא, ואף לא עמודא דאישתא, בליליא--מן קודם, עמא. {פ}
יד,א ומליל ה', עם משה למימר. יד,ב מליל, עם בני ישראל, ויתובון וישרון קודם פום חירתא, בין מגדול ובין ימא: קודם בעיל צפון, לקבליה תשרון על ימא. יד,ג ויימר פרעה על בני ישראל, מעורבלין אינון בארעא; אחד עליהון, מדברא. יד,ד ואתקיף ית ליבא דפרעה, וירדוף בתריהון, ואתייקר בפרעה ובכל משרייתיה, ויידעון מצראי ארי אנא ה'; ועבדו כן. יד,ה ואתחווא למלכא דמצריים, ארי אזל עמא; ואתהפיך ליבא דפרעה ועבדוהי, בעמא, ואמרו מא דא עבדנא, ארי שלחנא ית ישראל מלמפלחנא. יד,ו וטקיס, ית רתיכיה; וית עמיה, דבר עימיה. יד,ז ודבר, שית מאה רתיכין בחירן, וכול, רתיכי מצראי; וגיברין, ממונן על כולהון. יד,ח ותקיף ה', ית ליבא דפרעה מלכא דמצריים, ורדף, בתר בני ישראל; ובני ישראל, נפקין בריש גלי. יד,ט ורדפו מצראי בתריהון, ואדביקו יתהון כד שרן על ימא, כל סוסוות רתיכי פרעה, ופרשוהי ומשרייתיה--על פום, חירתא, קודם, בעיל צפון. יד,י ופרעה, קריב; וזקפו בני ישראל ית עיניהון והא מצראי נטלין בתריהון, ודחילו לחדא, וזעיקו בני ישראל, קודם ה'. יד,יא ואמרו, למשה, המדלית קברין במצריים, דברתנא לממת במדברא: מא דא עבדת לנא, לאפקותנא ממצריים. יד,יב הלא דין פתגמא, דמלילנא עימך במצריים למימר, שבוק מיננא, ונפלח ית מצראי: ארי טב לנא דנפלח ית מצראי, מדנמות במדברא. יד,יג ואמר משה לעמא, לא תדחלון--אתעתדו וחזו ית פורקנא דה', דיעביד לכון יומא דין: ארי, דחזיתון ית מצראי יומא דין--לא תיספון למחזיהון עוד, עד עלמא. יד,יד ה', יגיח לכון קרב; ואתון, תשתקון. {פ}
יד,טו ואמר ה' למשה, קבילית צלותך; מליל עם בני ישראל, וייטלון. יד,טז ואת טול ית חוטרך, וארים ית ידך על ימא--ובזעהי; וייעלון בני ישראל בגו ימא, ביבשתא. יד,יז ואנא, האנא מתקיף ית ליבא דמצראי, וייעלון, בתריהון; ואתייקר בפרעה ובכל משרייתיה, ברתיכוהי ובפרשוהי. יד,יח ויידעון מצראי, ארי אנא ה', באתייקרותי בפרעה, ברתיכוהי ובפרשוהי. יד,יט ונטל מלאכא דה', דמדבר קודם משריתא דישראל, ואתא, מבתריהון; ונטל עמודא דעננא, מן קודמיהון, ושרא, מבתריהון. יד,כ ועל בין משריתא דמצראי, ובין משריתא דישראל, והוה עננא וקבלא למצראי, ולישראל נהר כל ליליא; ולא אתקרבו דין לוות דין, כל ליליא. יד,כא וארים משה ית ידיה, על ימא, ודבר ה' ית ימא ברוח קידומא תקיף כל ליליא, ושווי ית ימא ליבשתא; ואתבזעו, מיא. יד,כב ועלו בני ישראל בגו ימא, ביבשתא; ומיא להון שורין, מימינהון ומשמאלהון. יד,כג ורדפו מצראי, ועלו בתריהון--כול סוסוות פרעה, רתיכוהי ופרשוהי: לגו, ימא. יד,כד והוה, במטרת צפרא, ואסתכי ה' למשריתא דמצראי, בעמודא דאישתא ועננא; ושגיש, ית משריתא דמצראי. יד,כה ואעדי, ית גלגלי רתיכיהון, ומדברין להון, בתקוף; ואמרו מצראי, נערוק מן קודם ישראל--ארי דא היא גבורתא דה', דעבד להון קרבין במצריים. {פ}
יד,כו ואמר ה' למשה, ארים ית ידך על ימא; ויתובון מיא על מצראי, על רתיכיהון ועל פרשיהון. יד,כז וארים משה ית ידיה על ימא, ותב ימא לעידן צפרא לתוקפיה, ומצראי, ערקין לקדמותיה; ושניק ה' ית מצראי, בגו ימא. יד,כח ותבו מיא, וחפו ית רתיכיא וית פרשיא, לכול משריית פרעה, דעלו בתריהון בימא: לא אשתאר בהון, עד חד. יד,כט ובני ישראל הליכו ביבשתא, בגו ימא; ומיא להון שורין, מימינהון ומשמאלהון. יד,ל ופרק ה' ביומא ההוא, ית ישראל--מידא דמצראי; וחזא ישראל ית מצראי, מייתין על כיף ימא. יד,לא וחזא ישראל ית גבורת ידא רבתא, דעבד ה' במצראי, ודחילו עמא, מן קודם ה'; והימינו, במימרא דה', ובנביאות משה, עבדיה. {ר} {ש}
טו,א בכין שבח משה ובני ישראל ית תושבחתא הדא, קודם ה', ואמרו, למימר: נשבח ונודי קודם ה' ארי אתגאי על גיוותניא וגיאותא דיליה היא, סוסיא ורכביה רמא בימא. טו,ב תוקפי ותושבחתי דחילא ה', אמר במימריה והוה לי לפריק; דין אלהי ואבני ליה מקדש, אלהא דאבהתי ואפלח קודמוהי. טו,ג ה', מרי נצחן קרביא; ה', שמיה. טו,ד רתיכי פרעה ומשרייתיה, שדי בימא; ומבחר גיברוהי, איטבעו בימא דסוף. טו,ה תהומיא, חפו עליהון; נחתו לעומקיא, כאבנא. טו,ו ימינך ה', אדירא בחילא; ימינך ה', תברת סנאה. טו,ז ובסגי תוקפך, תברתנון לדקמו על עמך; שלחת, רוגזך--שיצינון, כנורא לקשא. טו,ח ובמימר פומך חכימו מיא, קמו כשור אזליא; קפו תהומי, בליבא דימא. טו,ט דהוה אמר סנאה ארדוף אדביק, אפליג ביזתא; תסבע מינהון נפשי--אשלוף חרבי, תשיצינון ידי. טו,י אמרת במימרך, חפא עליהון ימא; אשתקעו, כאברא, במיין, תקיפין. טו,יא לית בר מינך את הוא אלהא ה', לית אלה אלא את אדיר בקודשא; דחיל תושבחן, עביד פרישן. טו,יב ארימת, ימינך--בלעתנון, ארעא. טו,יג דברהי בטבוותך, לעמא דנן דפרקתא; סוברהי בתוקפך, לדירא דקודשך. טו,יד שמעו עממיא, וזעו; דחלא אחדתנון, לדהוו יתבין בפלשת. טו,טו בכין אתבהילו, רברבי אדום--תקיפי מואב, אחדינון רתיתא; איתברו, כול דהוו יתבין בכנען. טו,טז תפיל עליהון אימתא ודחלתא, בסגי תוקפך ישתקון כאבנא: עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא, עד דיעבר עמא דנן דפרקתא ית ירדנא. טו,יז תעילינון, ותשרינון בטורא דאחסנתך--אתר לבית שכינתך אתקינתא, ה'; מקדשא, ה' אתקנהי ידך. טו,יח ה' מלכותיה קאים, לעלם ולעלמי עלמיא. טו,יט ארי עלו סוסוות פרעה ברתיכוהי ובפרשוהי, בימא, ואתיב ה' עליהון, ית מי ימא; ובני ישראל הליכו ביבשתא, בגו ימא. {ר} {ש}
טו,כ ונסיבת מרים נביאתא אחתיה דאהרון, ית תופא--בידה; ונפקא כל נשיא בתרהא, בתופין ובחינגין. טו,כא ומעניא להון, מרים: שבחו ואודו קודם ה' ארי אתגאי על גיוותניא וגיאותא דיליה היא, סוסיא ורכביה רמא בימא. {ס}
טו,כב ואטיל משה ית ישראל מימא דסוף, ונפקו למדברא דחגרא; ואזלו תלתא יומין במדברא, ולא אשכחו מיא. טו,כג ואתו למרה--ולא יכילו למשתי מיא ממרה, ארי מרירין אינון; על כן קרא שמה, מרה. טו,כד ואתרעמו עמא על משה למימר, מא נשתי. טו,כה וצלי קודם ה', ואלפיה ה' אעא, ורמא למיא, ובסימו מיא; תמן גזר ליה קיים ודין, ותמן נסייה. טו,כו ואמר אם קבלא תקביל למימרא דה' אלהך, ודכשר בקודמוהי תעביד, ותצית לפיקודוהי, ותיטר כל קיימוהי--כל מרעין דשוויתי במצריים, לא אשווינון עלך, ארי אנא ה', אסך. {ס}
טו,כז ואתו לאילים--ותמן תרי עסר מבועין דמיין, ושבעין דקלין; ושרו תמן, על מיא. טז,א ונטלו, מאילים, ואתו כל כנשתא דבני ישראל למדברא דסין, דבין אילים ובין סיניי--בחמישת עסרא יומא לירחא תניינא, למיפקהון מארעא דמצריים. טז,ב ואתרעמו כל כנשתא דבני ישראל, על משה ועל אהרון--במדברא. טז,ג ואמרו להון בני ישראל, לווי דמיתנא קודם ה' בארעא דמצריים, כד הווינא יתבין על דודי בסרא, כד הווינא אכלין לחמא וסבעין: ארי אפיקתון יתנא למדברא הדין, לקטלא ית כל קהלא הדין בכפנא. {ס}
טז,ד ואמר ה' למשה, האנא מחית לכון לחמא מן שמיא; וייפקון עמא וילקטון פתגם יום ביומיה, בדיל דאנסינון היהכון באורייתי אם לא. טז,ה ויהי ביומא שתיתאה, ויתקנון ית דייתון; ויהי על חד תרין, על דילקטון יום יום. טז,ו ואמר משה ואהרון, לכל בני ישראל: ברמשא--ותידעון, ארי ה' אפיק יתכון מארעא דמצריים. טז,ז ובצפרא, ותחזון ית יקרא דה', בדשמיען קודמוהי תורעמתכון, על ה'; ונחנא מא, ארי מתרעמיתון עלנא. טז,ח ואמר משה, בדייתין ה' לכון ברמשא בסרא למיכל ולחמא בצפרא למסבע, בדשמיען קודם ה' תורעמתכון, דאתון מתרעמין עלוהי; ונחנא מא, לא עלנא תורעמתכון אלהין על מימרא דה'. טז,ט ואמר משה, לאהרון, אימר לכל כנשתא דבני ישראל, קרובו קודם ה': ארי שמיען קודמוהי, תורעמתכון. טז,י והוה, כד מליל אהרון עם כל כנשתא דבני ישראל, ואתפניאו, למדברא; והא יקרא דה', אתגלי בעננא. {פ}
טז,יא ומליל ה', עם משה למימר. טז,יב שמיע קודמיי, ית תורעמת בני ישראל--מליל עימהון למימר בין שמשיא תיכלון בסרא, ובצפרא תסבעון לחמא; ותידעון, ארי אנא ה' אלהכון. טז,יג והוה ברמשא--וסליקת שליו, וחפת ית משריתא; ובצפרא, הות נחתת טלא, סחור סחור, למשריתא. טז,יד וסליקת, נחתת טלא; והא על אפי מדברא, דעדק מקולף--דעדק כגיר כגלידא, על ארעא. טז,טו וחזו בני ישראל, ואמרו גבר לאחוהי מנא הוא--ארי לא ידעין, מא הוא; ואמר משה, להון, הוא לחמא, דיהב ה' לכון למיכל. טז,טז דין פתגמא, דפקיד ה', לקוטו מיניה, גבר לפום מיכליה: עומרא לגולגולתא, מניין נפשתכון--גבר לדבמשכניה, תיסבון. טז,יז ועבדו כן, בני ישראל; ולקטו, דאסגי ודאזער. טז,יח וכלו בעומרא--ולא אותר דאסגי, ודאזער לא חסר: גבר לפום מיכליה, לקטו. טז,יט ואמר משה, להון: אנש, לא ישאר מיניה עד צפרא. טז,כ ולא קבילו מן משה, ואשארו גובריא מיניה עד צפרא, ורחיש רחשא, וסרי; ורגיז עליהון, משה. טז,כא ולקטו יתיה בצפר בצפר, גבר כפום מיכליה; ומא דמשתאר מיניה על אפי חקלא כד חמא עלוהי שמשא, פשר. טז,כב והוה ביומא שתיתאה, לקטו לחמא על חד תרין--תרין עומרין, לחד; ואתו כל רברבי כנשתא, וחוויאו למשה. טז,כג ואמר להון, הוא דמליל ה'--שבא שבתא קודשא קודם ה', מחר: ית דאתון עתידין למיפא איפו, וית דאתון עתידין לבשלא בשילו, וית כל מותרא, אצנעו לכון למטרא עד צפרא. טז,כד ואצנעו יתיה עד צפרא, כמא דפקיד משה; ולא סרי, ורחשא לא הות ביה. טז,כה ואמר משה אכלוהי יומא דין, ארי שבתא יומא דין קודם ה': יומא דין, לא תשכחוניה בחקלא. טז,כו שיתא יומין, תלקטוניה; וביומא שביעאה שבתא, לא יהי ביה. טז,כז והוה ביומא שביעאה, נפקו מן עמא למלקט; ולא, אשכחו. {ס}
טז,כח ואמר ה', למשה: עד אימתי, אתון מסרבין, למיטר פיקודיי, ואורייתיי. טז,כט חזו, ארי ה' יהב לכון שבתא--על כן הוא יהיב לכון ביומא שתיתאה, לחים תרין יומין; תיבו אנש תחותוהי, לא ייפוק אנש מאתריה--ביומא שביעאה. טז,ל ושבתו עמא, ביומא שביעאה. טז,לא וקרו בית ישראל ית שמיה, מנא; והוא, כבר זרע גידא חיוור, וטעמיה, כאסקריטוון בדבש. טז,לב ואמר משה, דין פתגמא דפקיד ה'--מלי עומרא מיניה, למטרא לדריכון: בדיל דיחזון ית לחמא, דאוכילית יתכון במדברא, באפקותי יתכון, מארעא דמצריים. טז,לג ואמר משה לאהרון, סב צלוחית חדא, והב תמן מלי עומרא, מנא; ואצנע יתיה קודם ה', למטרא לדריכון. טז,לד כמא דפקיד ה', למשה; ואצנעיה אהרון קודם סהדותא, למטרא. טז,לה ובני ישראל, אכלו ית מנא ארבעין שנין--עד דעלו, לארע יתיבתא: ית מנא, אכלו--עד דאתו, לסייפי ארעא דכנען. טז,לו ועומרא, חד מן עסרא בתלת סאין הוא. {פ}
יז,א ונטלו כל כנשתא דבני ישראל ממדברא דסין, למטלניהון--על מימרא דה'; ושרו, ברפידים, ולית מיא, למשתי עמא. יז,ב ונצא עמא, עם משה, ואמרו, הבו לנא מיא ונשתי; ואמר להון, משה, מא נצן אתון עימי, מא מנסן אתון קודם ה'. יז,ג וצהי תמן עמא למיא, ואתרעם עמא על משה; ואמר, למא דנן אסיקתנא ממצריים, לקטלא יתי וית בניי וית בעיריי, בצהותא. יז,ד וצלי משה קודם ה' למימר, מא אעביד לעמא הדין; עוד זעיר פון, ורגמוני. יז,ה ואמר ה' למשה, עבר קודם עמא, ודבר עימך, מסבי ישראל; וחוטרך, דמחיתא ביה ית נהרא--סב בידך, ותיזיל. יז,ו האנא קאים קודמך תמן על טינרא, בחורב, ותמחי בטינרא וייפקון מיניה מיא, וישתי עמא; ועבד כן משה, לעיני סבי ישראל. יז,ז וקרא שמיה דאתרא, ניסיתא ומצותא: על דנצו בני ישראל, ועל דנסיאו קודם ה' למימר, האית שכינתא דה' ביננא, אם לא. {פ}
יז,ח ואתא, עמלק; ואגיח קרבא עם ישראל, ברפידים. יז,ט ואמר משה ליהושוע בחר לנא גוברין, ופוק אגיח קרבא בעמלק; מחר, אנא קאים על ריש רמתא, וחוטרא דאתעבידו ביה ניסין מן קודם ה', בידי. יז,י ועבד יהושוע, כמא דאמר ליה משה--לאגחא קרבא, בעמלק; ומשה אהרון וחור, סליקו לריש רמתא. יז,יא והוי, כד מרים משה ידוהי--ומתגברין דבית ישראל; וכד מנח ידוהי, ומתגברין דבית עמלק. יז,יב וידי משה יקרא, ונסיבו אבנא ושוויאו תחותוהי ויתיב עלה; ואהרון וחור סעידין בידוהי, מכא חד ומכא חד, והוואה ידוהי פריסן בצלו, עד דעל שמשא. יז,יג ותבר יהושוע ית עמלק וית עמיה, לפתגם דחרב. {פ}
יז,יד ואמר ה' למשה, כתוב דא דוכרנא בספרא, ושו, קודם יהושוע: ארי ממחא אמחי ית דוכרניה דעמלק, מתחות שמיא. יז,טו ובנא משה, מדבחא; ופלח עלוהי, קודם ה' דעבד ליה ניסין. יז,טז ואמר, בשבועה אמירא דא מן קודם דחילא דשכינתיה על כורסי יקרא, דעתיד דייתגח קרבא קודם ה', בדבית עמלק--לשיציותהון, מדרי עלמא. {פ}
יח,א ושמע יתרו רבא דמדיין, חמוהי דמשה, ית כל דעבד ה' למשה, ולישראל עמיה: ארי אפיק ה' ית ישראל, ממצריים. יח,ב ודבר, יתרו חמוהי דמשה, ית ציפורה, איתת משה--בתר, דשלחה. יח,ג וית, תרין בנהא: דשום חד, גרשום--ארי אמר, דייר הוויתי בארע נוכראה. יח,ד ושום חד, אליעזר--ארי אלהיה דאבא הוה בסעדי, ושיזבני מחרבא דפרעה. יח,ה ואתא יתרו חמוהי דמשה, ובנוהי ואיתתיה--לוות משה: למדברא, דהוא שרי תמן--לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה'. יח,ו ואמר, למשה, אנא חמוך יתרו, אתי לוותך; ואיתתך--ותרין בנהא, עימה. יח,ז ונפק משה לקדמות חמוהי, וסגיד ונשיק ליה, ושאילו גבר לחבריה, לשלם; ועלו, למשכנא. יח,ח ואשתעי משה, לחמוהי, ית כל דעבד ה' לפרעה ולמצראי, על עיסק ישראל: ית כל עקתא דאשכחתנון באורחא, ושיזיבינון ה'. יח,ט וחדי יתרו--על כל טבתא, דעבד ה' לישראל: דשיזיבינון, מידא דמצראי. יח,י ואמר, יתרו, בריך ה', דשיזיב יתכון מידא דמצראי ומידא דפרעה: דשיזיב ית עמא, מתחות מרוות מצראי. יח,יא כען ידענא, ארי רב ה' ולית אלה בר מיניה: ארי בפתגמא, דחשיבו מצראי למדן ית ישראל ביה דנינון. יח,יב וקריב יתרו חמוהי דמשה, עלוון ונכסת קודשין--קודם ה'; ואתא אהרון וכול סבי ישראל, למיכל לחמא עם חמוהי דמשה--קודם ה'. יח,יג והוה, ביומא דבתרוהי, ויתיב משה, למדן ית עמא; וקם עמא עילווהי דמשה, מן צפרא עד רמשא. יח,יד וחזא חמוהי דמשה, ית כל דהוא עביד לעמא; ואמר, מא פתגמא הדין דאת עביד לעמא--מדין את יתיב בלחודך, וכל עמא קיימין עילווך מן צפרא עד רמשא. יח,טו ואמר משה, לחמוהי: ארי אתן לוותי עמא, למתבע אולפן מן קודם ה'. יח,טז כד הוי להון דינא, אתן לוותי, ודאיננא, בין גוברא ובין חבריה; ומהודענא להון ית קיימיא דה', וית אורייתיה. יח,יז ואמר חמוהי דמשה, ליה: לא תקין, פתגמא, דאת, עביד. יח,יח מלאה תלאי--אף את, אף עמא הדין דעימך: ארי יקיר מינך פתגמא, לא תיכול למעבדיה בלחודך. יח,יט כען קביל מיני, אמלכינך, ויהי מימרא דה', בסעדך; הוי את לעמא, תבע אולפן מן קודם ה', ותהי מיתי את ית פתגמיא, לקדם ה'. יח,כ ותזהר יתהון, ית קיימיא וית אורייתא; ותהודע להון, ית אורחא דיהכון בה, וית עובדא, דיעבדון. יח,כא ואת תחזי מכל עמא גוברין דחילא דחליא דה', גוברין דקשוט--דסנן לקבלא ממון; ותמני עליהון, רבני אלפי רבני מאוותא, רבני חמשין, ורבני עסורייתא. יח,כב וידינון ית עמא, בכל עידן, ויהי כל פתגם רב ייתון לוותך, וכל פתגם זעיר ידינון אינון; וייקלון, מינך, ויסוברון, עימך. יח,כג אם ית פתגמא הדין, תעביד, ויפקדינך ה', ותיכול למקם; ואף כל עמא הדין, על אתריה יהך בשלם. יח,כד וקביל משה, למימר חמוהי; ועבד, כול דאמר. יח,כה ובחר משה גוברין דחילא מכל ישראל, ומני יתהון רישין על עמא--רבני אלפי רבני מאוותא, רבני חמשין ורבני עסורייתא. יח,כו ודיינין ית עמא, בכל עידן: ית פתגם קשי מיתן לוות משה, וכל פתגם זעיר דיינין אינון. יח,כז ושלח משה, ית חמוהי; ואזל ליה, לארעיה. {פ}
יט,א בירחא, תליתאה, למיפק בני ישראל, מארעא דמצריים--ביומא הדין, אתו למדברא דסיניי. יט,ב ונטלו מרפידים, ואתו למדברא דסיניי, ושרו, במדברא; ושרא תמן ישראל, לוקביל טורא. יט,ג ומשה סליק, לקדם ה'; וקרא ליה ה', מן טורא למימר, כדנן תימר לבית יעקוב, ותחווי לבני ישראל. יט,ד אתון חזיתון, דעבדית למצראי; ונטילית יתכון כד על גדפי נשרין, וקריבית יתכון לפולחני. יט,ה וכען, אם קבלא תקבלון למימרי, ותיטרון, ית קיימי--ותהון קודמיי חביבין מכל עממיא, ארי דילי כל ארעא. יט,ו ואתון תהון קודמיי מלכין כהנין, ועם קדיש: אילין, פתגמיא, דתמליל, עם בני ישראל. יט,ז ואתא משה, וקרא לסבי עמא; וסדר קודמיהון, ית כל פתגמיא האילין, דפקדיה, ה'. יט,ח ואתיבו כל עמא כחדא ואמרו, כול דמליל ה' נעביד; ואתיב משה ית פתגמי עמא, לקדם ה'. יט,ט ואמר ה' למשה, הא אנא מתגלי לך בעיבא דעננא, בדיל דישמע עמא במללותי עימך, ואף בך יהימנון לעלם; וחווי משה ית פתגמי עמא, לקדם ה'. יט,י ואמר ה' למשה איזיל לוות עמא, ותזמינינון יומא דין ומחר; ויחוורון, לבושיהון. יט,יא ויהון זמינין, ליומא תליתאה: ארי ביומא תליתאה, יתגלי ה' לעיני כל עמא--על טורא דסיניי. יט,יב ותתחים ית עמא סחור סחור למימר, אסתמרו לכון מלמיסק בטורא ולמקרב בסופיה: כל דיקרב בטורא, אתקטלא יתקטיל. יט,יג לא תקרב ביה יד, ארי אתרגמא יתרגים או אשתדאה ישתדי--אם בעירא אם אנשא, לא יתקיים; במיגד, שופרא, אינון, מורשן למיסק בטורא. יט,יד ונחת משה מן טורא, לוות עמא; וזמין, ית עמא, וחוורו, לבושיהון. יט,טו ואמר, לעמא, הוו זמינין, לתלתא יומין: לא תקרבון, לציד איתתא. יט,טז והוה ביומא תליתאה במהוי צפרא, והוו קלין וברקין ועננא תקיף על טורא, וקל שופרא, תקיף לחדא; וזע כל עמא, דבמשריתא. יט,יז ואפיק משה ית עמא לקדמות מימרא דה', מן משריתא; ואתעתדו, בשיפולי טורא. יט,יח וטורא דסיניי, תנן כוליה, מן קודם דאתגלי עלוהי ה', באישתא; וסליק תנניה כתננא דאתונא, וזע כל טורא לחדא. יט,יט והוה קל שופרא, אזיל ותקיף לחדא; משה ממליל, ומן קודם ה' מתעני ליה בקל. יט,כ ואתגלי ה' על טורא דסיניי, לריש טורא; וקרא ה' למשה לריש טורא, וסליק משה. יט,כא ואמר ה' למשה, חות אסהיד בעמא: דלמא יפגרון קודם ה' למחזי, וייפול מינהון סגי. יט,כב ואף כהניא דקריבין לשמשא קודם ה', יתקדשון: דלמא יקטול בהון, ה'. יט,כג ואמר משה, קודם ה', לא ייכול עמא, למיסק לטורא דסיניי: ארי את אסהידת בנא, למימר, תחים ית טורא, וקדישהי. יט,כד ואמר ליה ה' איזיל חות, ותיסק את ואהרון עימך; וכהניא ועמא, לא יפגרון למיסק קודם ה'--דלמא יקטול בהון. יט,כה ונחת משה, לוות עמא; ואמר, להון. {ס}
כ,א ומליל ה', ית כל פתגמיא האילין למימר. {ס}
כ,ב אנא ה' אלהך, דאפיקתך מארעא דמצריים מבית עבדותא: לא יהוי לך אלה אוחרן, בר מיני. כ,ג לא תעביד לך צילם, וכל דמו, דבשמיא מלעילא, ודבארעא מלרע--ודבמיא, מלרע לארעא. כ,ד לא תסגוד להון, ולא תפלחינין: ארי אנא ה' אלהך, אל קנא--מסער חובי אבהן על בנין מרדין על דר תליתיי ועל דר רביעיי, לסנאיי כד משלמין בניא למחטי בתר אבהתהון. כ,ה ועביד טיבו, לאלפי דרין--לרחמיי, ולנטרי פיקודיי. {ס}
כ,ו לא תימי בשמא דה' אלהך, למגנא: ארי לא יזכי ה', ית דיימי בשמיה לשקרא. {פ}
כ,ז הוי דכיר ית יומא דשבתא, לקדשותיה. כ,ח שיתא יומין תפלח, ותעביד כל עבידתך. כ,ט ויומא, שביעאה--שבתא, קודם ה' אלהך: לא תעביד כל עבידא את וברך וברתך, עבדך ואמתך ובעירך, וגיורך, דבקרווך. כ,י ארי שיתא יומין עבד ה' ית שמיא וית ארעא, ית ימא וית כל דבהון, ונח, ביומא שביעאה; על כן, בריך ה' ית יומא דשבתא--וקדשיה. {ס}
כ,יא יקר ית אבוך, וית אימך--בדיל, דיירכון יומך, על ארעא, דה' אלהך יהיב לך. {ס}
כ,יב לא תקטול נפש, {ס} לא תגוף; {ס} לא תגנוב, {ס} לא תסהיד בחברך סהדותא דשקרא. {ס}
כ,יג לא תחמיד, בית חברך; {ס} לא תחמיד איתת חברך, ועבדיה ואמתיה ותוריה וחמריה, וכול, דלחברך. {פ}
כ,יד וכל עמא חזן ית קליא וית בעוריא, וית קל שופרא, וית טורא, דתנן; וחזא עמא וזעו, וקמו מרחיק. כ,טו ואמרו, למשה, מליל את עימנא, ונקביל; ולא יתמלל עימנא מן קודם ה', דלמא נמות. כ,טז ואמר משה לעמא, לא תדחלון, ארי בדיל לנסאה יתכון, אתגלי לכון יקרא דה'; ובדיל, דתהי דחלתיה על אפיכון--בדיל דלא תחובון. כ,יז וקם עמא, מרחיק; ומשה קריב לציד אמיטתא, דתמן יקרא דה'. {ס}
כ,יח ואמר ה' למשה, כדנן תימר לבני ישראל: אתון חזיתון--ארי מן שמיא, מלילית עימכון. כ,יט לא תעבדון, קודמיי: דחלן דכסף ודחלן דדהב, לא תעבדון לכון. כ,כ מדבח אדמתא, תעביד קודמיי, ותהי דבח עלוהי ית עלוותך וית נכסת קודשך, מן ענך ומן תורך; בכל אתר דאשרי שכינתי, לתמן אשלח ברכתי לך ואברכינך. כ,כא ואם מדבח אבנין תעביד קודמיי, לא תבני יתהון פסילן: דלמא תרים חרבך עלה, ותחלינה. כ,כב ולא תיסק בדרגין, על מדבחי: דלא תתגלי ערייתך, עלוהי. {פ}
כא,א ואילין, דיניא, דתסדר, קודמיהון. כא,ב ארי תזבון עבדא בר ישראל, שית שנין יפלח; ובשביעיתא--ייפוק לבר חורין, מגן. כא,ג אם בלחודוהי ייעול, בלחודוהי ייפוק; אם בעיל איתתא הוא, ותיפוק איתתיה עימיה. כא,ד אם ריבוניה ייתין ליה איתתא, ותליד ליה בנין או בנן--איתתא ובנהא, תהי לריבונה, והוא, ייפוק בלחודוהי. כא,ה ואם מימר יימר, עבדא, רחימנא ית ריבוני, ית איתתי וית בניי; לא אפוק, בר חורין. כא,ו ויקרביניה ריבוניה, לקדם דייניא, ויקרביניה לוות דשא, או דלוות מזוזתא; וירצע ריבוניה ית אודניה במרצעא, ויהי ליה עבד פלח לעלם. {ס}
כא,ז וארי יזבין גבר ית ברתיה, לאמהו--לא תיפוק, כמפקנות עבדיא. כא,ח אם בישת בעיני ריבונה, דיקיימה ליה--ויפרקינה: לגבר אוחרן לית ליה רשו לזבונה, במשלטיה בה. כא,ט ואם לבריה, יקיימינה--כהלכת בנת ישראל, יעביד לה. כא,י אם אוחרנתא, ייסב ליה--זיונה כסותה וענתה, לא ימנע. כא,יא ואם תלת אילין--לא יעביד, לה: ותיפוק מגן, דלא כסף. {ס}
כא,יב דימחי לאנש ויקטליניה, אתקטלא יתקטיל. כא,יג ודלא כמן ליה, ומן קודם ה' אתמסר לידיה--ואשווי לך אתר, דיערוק לתמן. {ס}
כא,יד וארי ירשע גבר על חבריה, למקטליה בנכילו--מן מדבחי, תדבריניה למקטל. {ס}
כא,טו ודימחי לאבוהי ולאימיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}
כא,טז ודיגנוב נפשא מבני ישראל ויזבניניה וישתכח בידיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}
כא,יז ודילוט לאבוהי ולאימיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}
כא,יח וארי ינצון גוברין--וימחי גבר ית חבריה, באבנא או בכורמיזא; ולא ימות, וייפול לבוטלן. כא,יט אם יקום ויהליך בברא, על בורייה--ויהי זכא מחיא: לחוד בוטלניה ייתין, ואגר אסיא ישלים. {ס}
כא,כ וארי ימחי גבר ית עבדיה או ית אמתיה, בשולטן, וימות, תחות ידיה--איתדנא, ייתדן. כא,כא ברם אם יומא או תרין יומין, יתקיים--לא ייתדן, ארי כספיה הוא. {ס}
כא,כב וארי ינצון גוברין, וימחון איתתא מעדיא וייפקון ולדהא, ולא יהי, מותא--אתגבאה יתגבי, כמא דישווי עלוהי בעלה דאיתתא, וייתין, ממימר דייניא. כא,כג ואם מותא, יהי--ותיתין נפשא, חלף נפשא. כא,כד עינא חלף עינא, שינא חלף שינא, ידא חלף ידא, רגלא חלף רגלא. כא,כה כוואה חלף כוואה, פדעא חלף פדעא, משקופי, חלף משקופי. {ס}
כא,כו וארי ימחי גבר ית עינא דעבדיה, או ית עינא דאמתיה--ויחבלינה: לבר חורין יפטריניה, חלף עיניה. כא,כז ואם שינא דעבדיה או שינא דאמתיה, יפיל--לבר חורין יפטריניה, חלף שיניה. {פ}
כא,כח וארי ייגח תורא ית גוברא או ית איתתא, וימות--אתרגמא יתרגים תורא, ולא יתאכיל ית בסריה, ומריה דתורא, יהי זכא. כא,כט ואם תור נגח הוא מאתמלי ומדקמוהי, ואיתסהד במריה ולא נטריה, ויקטול גבר, או איתא--תורא, יתרגים, ואף מריה, יתקטיל. כא,ל אם ממון, ישוון עלוהי--וייתין פורקן נפשיה, ככול דישוון עלוהי. כא,לא או לבר ישראל ייגח תורא, או לבת ישראל ייגח--כדינא הדין, יתעביד ליה. כא,לב אם לעבדא ייגח תורא, או לאמתא--כספא תלתין סילעין, ייתין לריבוניה, ותורא, יתרגים. {ס}
כא,לג וארי יפתח גבר גוב, או ארי יכרי גבר גוב--ולא יכסיניה; וייפול תמן תורא, או חמרא. כא,לד מריה דגובא ישלים, כספא יתיב למרוהי; ומיתא, יהי דיליה. {ס}
כא,לה וארי ייגוף תור דגבר ית תורא דחבריה, וימות--ויזבנון ית תורא חיא, ויפלגון ית כספיה, ואף ית דמי מיתא, יפלגון. כא,לו או אתיידע, ארי תור נגח הוא מאתמלי ומדקמוהי, ולא נטריה, מריה--שלמא ישלים תורא חלף תורא, ומיתא יהי דיליה. {ס}
כא,לז ארי יגנוב גבר תור או אימר, וייכסיניה או יזבניניה--חמשא תורין, ישלים חלף תורא, וארבע ענא, חלף אימרא. כב,א אם במחתרתא ישתכח גנבא, ויתמחי וימות--לית ליה, דם. כב,ב אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, דמא ליה: שלמא ישלים--אם לית ליה, ויזדבן בגנובתיה. כב,ג אם אשתכחא תשתכח בידיה גנובתא, מתור עד חמר עד אימר--אינון חיין: על חד תרין, ישלים. {ס}
כב,ד ארי יוכיל גבר, חקל או כרם, וישלח ית בעיריה, וייכול בחקל אוחרן--שפר חקליה ושפר כרמיה, ישלים. {ס}
כב,ה ארי ייתפק נור וישכח כובין, וייכול גדישין, או קמא, או חקל--שלמא ישלים, דאדליק ית דליקתא. {ס}
כב,ו ארי ייתין גבר לחבריה כסף או מנין, למיטר, ויתגנבון, מבית גוברא--אם ישתכח גנבא, ישלים על חד תרין. כב,ז אם לא ישתכח גנבא, ויתקרב מריה דביתא לקדם דייניא: אם לא אושיט ידיה, במא דמסר ליה חבריה. כב,ח על כל פתגם דחוב על תור על חמר על אימר על כסו על כל אבידתא, דיימר ארי הוא דין--לקדם דייניא, ייעול דין תרוויהון: דיחייבון דייניא, ישלים על חד תרין לחבריה. {ס}
כב,ט ארי ייתין גבר לחבריה חמר או תור או אימר, וכל בעירא--למיטר; ומית או איתבר או אשתבי, לית דחזי. כב,י מומתא דה', תהי בין תרוויהון--אם לא אושיט ידיה, במא דמסר ליה חבריה; ויקביל מריה מיניה מומתא, ולא ישלים. כב,יא ואם אתגנבא יתגניב, מעימיה--ישלים, למרוהי. כב,יב אם איתברא ייתבר, ייתי סהדין: דתביר, לא ישלים. {פ}
כב,יג וארי ישאל גבר מן חבריה, וייתבר או ימות; מריה לית עימיה, שלמא ישלים. כב,יד אם מריה עימיה, לא ישלים: אם אגירא הוא, על באגריה. {ס}
כב,טו וארי ישדיל גבר, בתולתא דלא מארסא--וישכוב עימה: קיימא יקיימינה ליה, לאיתו. כב,טז אם מצבא לא יצבי אבוהא, למיתנה ליה--כספא יתקול, כמוהרי בתולתא. {ס}
כב,יז חרשא, לא תחי. כב,יח כל דישכוב עם בעירא, אתקטלא יתקטיל. {ס}
כב,יט דידבח לטעוות עממיא, יתקטיל--אלהין לשמא דה', בלחודוהי. כב,כ וגיורא לא תונון, ולא תעיקון: ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים. כב,כא כל ארמלא וייתם, לא תענון. כב,כב אם ענאה תעני, יתיה--ארי אם מקבל יקבל קודמיי, קבלא אקביל קבילתיה. כב,כג ויתקף רוגזי, ואקטול יתכון בחרבא; ויהויין נשיכון ארמלן, ובניכון יתמין. {פ}
כב,כד אם כספא תוזיף בעמי, לעניא דעימך--לא תהי ליה, כרשיא; לא תשוון עלוהי, חיבוליא. כב,כה אם משכונא תיסב, כסותא דחברך--עד מיעל שמשא, תתיביניה ליה. כב,כו ארי היא כסותיה בלחודה, היא תותביה למשכיה; במא ישכוב--ויהי ארי יקבל קודמיי, ואקביל קבילתיה ארי חננא אנא. {ס}
כב,כז דיינא, לא תקיל; ורבא בעמך, לא תלוט. כב,כח ביכורך ודמעך, לא תאחר; בוכרא דבנך, תפריש קודמיי. כב,כט כן תעביד לתורך, לענך: שבעא יומין יהי עם אימיה, ביומא תמינאה תפרשיניה קודמיי. כב,ל ואנשין קדישין, תהון קודמיי; ובסר תליש מן חיווא חיא לא תיכלון, לכלבא תרמון יתיה. {ס}
כג,א לא תקביל, שימע דשקר; לא תשווי ידך עם חייבא, למהוי ליה סהיד שקר. כג,ב לא תהי בתר סגיאי, לאבאשא; ולא תתמנע מלאלפא מא דבעינך על דינא, בתר סגיאי--שלים דינא. כג,ג ועל מסכינא, לא תרחים בדיניה. {ס}
כג,ד ארי תערע תורא דסנאך, או חמריה--דטעי: אתבא תתיביניה, ליה. {ס}
כג,ה ארי תחזי חמרא דסנאך, רביע תחות טועניה, ותתמנע, מלמשקל ליה--משבק תשבוק מא דבליבך עלוהי, ותפריק עימיה. {ס}
כג,ו לא תצלי דין מסכינך, בדיניה. כג,ז מפתגמא דשקרא, הוי רחיק; ודזכי ודנפק דכי מן דינא לא תקטול, ארי לא אזכי חייבא. כג,ח ושוחדא, לא תקביל: ארי שוחדא מעוור עיני חכימין, ומקלקיל פתגמין תריצין. כג,ט ולגיורא, לא תעיקון; ואתון, ידעתון ית נפשא דגיורא--ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים. כג,י ושית שנין, תזרע ית ארעך; ותכנוש, ית עללתה. כג,יא ושביעיתא תשמטינה ותרטשינה, וייכלון מסכיני עמך, ושארהון, תיכול חית ברא; כן תעביד לכרמך, לזיתך. כג,יב שיתא יומין תעביד עובדך, וביומא שביעאה תנוח--בדיל דינוח, תורך וחמרך, וישקוט בר אמתך, וגיורא. כג,יג ובכול דאמרית לכון, תסתמרון; ושום טעוות עממיא לא תדכרון, לא ישתמע על פומכון. כג,יד תלת זמנין, תיחגון קודמיי בשתא. כג,טו ית חגא דפטיריא, תיטר--שבעא יומין תיכול פטירא כמא דפקידתך לזמן ירחא דאביבא, ארי ביה נפקתא ממצריים; ולא ייתחזון קודמיי, ריקנין. כג,טז וחגא דחצדא ביכורי עובדך, דתזרע בחקלא; וחגא דכנשא במיפקה דשתא, במכנשך ית עובדך מן חקלא. כג,יז תלת זמנין, בשתא--ייתחזון, כל דכורך, קודם, ריבון עלמא ה'. כג,יח לא תיכוס על חמיע, דם פסחי; ולא יביתון בר ממדבחא תרבי נכסת חגא, עד צפרא. כג,יט ריש, ביכורי ארעך, תייתי, לבית מקדשא דה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב. {פ}
כג,כ הא אנא שלח מלאכא, קודמך, למיטרך, באורחא; ולאעלותך, לאתרא דאתקינית. כג,כא אסתמר מן קודמוהי וקביל למימריה, לא תסריב לקבליה: ארי לא ישבוק לחוביכון, ארי בשמי מימריה. כג,כב ארי אם קבלא תקביל, למימריה, ותעביד, כול דאמליל--ואסני, ית סנאך, ואעיק, לדמעיקין לך. כג,כג ארי יהך מלאכי, קודמך, ויעילינך לוות אמוראי וחיתאי, ופריזאי וכנענאי חיוואי ויבוסאי; ואשיצינון. כג,כד לא תסגוד לטעוותהון ולא תפלחינין, ולא תעביד כעובדיהון: ארי פגרא תפגרינון, ותברא תתבר קמתהון. כג,כה ותפלחון, קודם ה' אלהכון, ויבריך ית מיכלך, וית משתייך; ואעדי מרעין בישין, מבינך. {ס}
כג,כו לא תהי תכלא ועקרא, בארעך; ית מניין יומך, אשלים. כג,כז ית אימתי, אשלח קודמך, ואשגיש ית כל עמא, דאת אתי לאגחא קרבא בהון; ואמסר ית כל בעלי דבבך קודמך, מחזרי קדל. כג,כח ואשלח ית ערעיתא, קודמך; ותתריך, ית חיוואי ית כנענאי וית חיתאי--מן קודמך. כג,כט לא אתריכינון מן קודמך, בשתא חדא: דלמא תהי ארעא צדיא, ותסגי עלך חית ברא. כג,ל זעיר זעיר אתריכינון, מן קודמך, עד דתסגי, ותחסין ית ארעא. כג,לא ואשווי ית תחומך, מימא דסוף ועד ימא דפלשתאי, וממדברא, עד פרת: ארי אמסר בידכון, ית יתבי ארעא, ותתריכינון, מן קודמך. כג,לב לא תגזר להון ולטעוותהון, קיים. כג,לג לא ייתבון בארעך, דלמא יחייבון יתך קודמיי: ארי תפלח ית טעוותהון, ארי יהון לך לתקלא. {פ}
כד,א ולמשה אמר סק לקדם ה', את ואהרון נדב ואביהוא, ושבעין, מסבי ישראל; ותסגדון, מרחיק. כד,ב ויתקרב משה בלחודוהי לקדם ה', ואינון לא יתקרבון; ועמא, לא ייסקון עימיה. כד,ג ואתא משה, ואשתעי לעמא ית כל פתגמיא דה', וית, כל דיניא; ואתיב כל עמא קלא חד, ואמרו, כל פתגמיא דמליל ה', נעביד. כד,ד וכתב משה, ית כל פתגמיא דה', ואקדים בצפרא, ובנא מדבחא בשיפולי טורא; ותרתא עסרי קמא, לתרי עסר שבטיא דישראל. כד,ה ושלח, ית בכורי בני ישראל, ואסיקו, עלוון; ונכיסו נכסת קודשין, קודם ה'--תורין. כד,ו ונסיב משה פלגות דמא, ושווי במזרקיא; ופלגות דמא, זרק על מדבחא. כד,ז ונסיב ספרא דקיימא, וקרא קודם עמא; ואמרו, כול דמליל ה' נעביד ונקביל. כד,ח ונסיב משה ית דמא, וזרק על מדבחא לכפרא על עמא; ואמר, הא דין דם קיימא דגזר ה' עימכון, על כל פתגמיא, האילין. כד,ט וסליק משה, ואהרון--נדב, ואביהוא, ושבעין, מסבי ישראל. כד,י וחזו, ית יקר אלהא דישראל; ותחות כורסי יקריה, כעובד אבן טבא, וכמחזי שמיא, לברירו. כד,יא ולרברבי בני ישראל, לא הוה נזקא; וחזו, ית יקרא דה', והוו חדן בקורבניהון דאתקבלו ברעווא כאילו אכלין, ושתן. {ס}
כד,יב ואמר ה' למשה, סק לקדמיי לטורא--והוי תמן; ואתין לך ית לוחי אבנא, ואורייתא ותפקידתא, דכתבית, לאלופיהון. כד,יג וקם משה, ויהושוע משומשניה; וסליק משה, לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה'. כד,יד ולסביא אמר אוריכו לנא הכא, עד דנתוב לוותכון; והא אהרון וחור עימכון, מן דאית ליה דינא יתקרב לקדמיהון. כד,טו וסליק משה, לטורא; וחפא עננא, ית טורא. כד,טז ושרא יקרא דה' על טורא דסיניי, וחפהי עננא שיתא יומין; וקרא למשה ביומא שביעאה, מגו עננא. כד,יז וחיזו יקרא דה', כאישא אכלא בריש טורא, לעיני, בני ישראל. כד,יח ועל משה בגו עננא, וסליק לטורא; והוה משה, בטורא, ארבעין יממין, וארבעין לילוון. {פ}
כה,א ומליל ה', עם משה למימר. כה,ב מליל עם בני ישראל, ויפרשון קודמיי אפרשותא: מן כל גבר דיתרעי ליביה, תיסבון ית אפרשותי. כה,ג ודא, אפרשותא, דתיסבון, מינהון: דהבא וכספא, ונחשא. כה,ד ותכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ ומעזי. כה,ה ומשכי דדכרי מסמקי ומשכי ססגונא, ואעי שיטין. כה,ו משחא, לאנהרותא; בוסמיא למשח רבותא, ולקטורת בוסמיא. כה,ז אבני בורלא, ואבני אשלמותא, לשקעא באיפודא, ובחושנא. כה,ח ויעבדון קודמיי, מקדש; ואשרי שכינתי, ביניהון. כה,ט ככול, דאנא מחזי יתך, ית דמות משכנא, וית דמות כל מנוהי; וכן, תעבדון. {ס}
כה,י ויעבדון ארונא, דאעי שיטין: תרתין אמין ופלגא אורכיה, ואמתא ופלגא פותייה, ואמתא ופלגא, רומיה. כה,יא ותחפי יתיה דהב דכי, מגיו ומברא תחפיניה; ותעביד עלוהי זיר דדהב, סחור סחור. כה,יב ותתיך ליה, ארבע עזקן דדהב, ותיתין, על ארבע זווייתיה; ותרתין עזקן, על סטריה חד, ותרתין עזקן, על סטריה תניינא. כה,יג ותעביד אריחי, דאעי שיטין; ותחפי יתהון, דהבא. כה,יד ותעיל ית אריחיא בעזקתא, על סטרי ארונא, למיטל ית ארונא, בהון. כה,טו בעזקת, ארונא, יהון, אריחיא: לא יעדון, מיניה. כה,טז ותיתין, בארונא--ית, סהדותא, דאתין, לך. כה,יז ותעביד כפורתא, דדהב דכי: תרתין אמין ופלגא אורכה, ואמתא ופלגא פותיה. כה,יח ותעביד תרין כרובין, דדהב; נגיד תעביד יתהון, מתרין סטרי כפורתא. כה,יט ועביד כרובא חד מסטרא, מכא, וכרובא חד מסטרא, מכא; מן כפורתא תעבדון ית כרוביא, על תרין סטרוהי. כה,כ ויהון כרוביא פריסין גדפיהון לעילא, מטלן בגדפיהון על כפורתא, ואפיהון, חד לוקביל חד; לוקביל כפורתא--יהון, אפי כרוביא. כה,כא ותיתין ית כפורתא על ארונא, מלעילא; ובארונא--תיתין ית סהדותא, דאתין לך. כה,כב ואזמין מימרי לך, תמן, ואמליל עימך מעילווי כפורתא מבין תרין כרוביא, דעל ארונא דסהדותא--ית כל דאפקיד יתך, לוות בני ישראל. {פ}
כה,כג ותעביד פתורא, דאעי שיטין: תרתין אמין אורכיה ואמתא פותייה, ואמתא ופלגא רומיה. כה,כד ותחפי יתיה, דהב דכי; ותעביד ליה זיר דדהב, סחור סחור. כה,כה ותעביד ליה גדנפא רומיה פושכא, סחור סחור; ותעביד זיר דדהב לגדנפיה, סחור סחור. כה,כו ותעביד ליה, ארבע עזקן דדהב; ותיתין, ית עזקתא, על ארבע זווייתא, דלארבע רגלוהי. כה,כז לוקביל, גדנפא, יהויין, עזקתא--לאתרא לאריחיא, למיטל ית פתורא. כה,כח ותעביד ית אריחיא דאעי שיטין, ותחפי יתהון דהבא; ויהון נטלין בהון, ית פתורא. כה,כט ותעביד מגיסוהי ובזיכוהי, וקסוותיה ומכילתיה, דיתנסך, בהון; דהב דכי, תעביד יתהון. כה,ל ותיתין על פתורא לחים אפיא, קודמיי תדירא. {פ}
כה,לא ותעביד מנרתא, דדהב דכי; נגיד תתעביד מנרתא, שידה וקנה, כלידהא חזורהא ושושנהא, מינה יהון. כה,לב ושיתא קנין, נפקין מסטרהא: תלתא קני מנרתא, מסטרה חד, ותלתא קני מנרתא, מסטרה תניינא. כה,לג תלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן, ותלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן; כן לשיתא קנין, דנפקין מן מנרתא. כה,לד ובמנרתא, ארבעא כלידין: מציירין--חזורהא, ושושנהא. כה,לה וחזור תחות תרין קנין דמינה, וחזור תחות תרין קנין דמינה, וחזור, תחות תרין קנין דמינה--לשיתא, קנין, דנפקין, מן מנרתא. כה,לו חזוריהון וקניהון, מינה יהון; כולה נגידא חדא, דדהב דכי. כה,לז ותעביד ית בוצינהא, שבעא; ותדליק, ית בוצינהא, ויהון מנהרין, לוקביל אפהא. כה,לח וציבתהא ומחתייתהא, דדהב דכי. כה,לט ככרא דדהבא דכיא, יעביד יתה--ית כל מניא, האילין. כה,מ וחזי, ועביד: בדמותהון--דאת מיתחזי, בטורא. {ס}
כו,א וית משכנא תעביד, עסר יריען: דבוץ שזיר, ותכלא וארגוונא וצבע זהורי--צורת כרובין עובד אומן, תעביד יתהון. כו,ב אורכא דיריעתא חדא, עסרין ותמני אמין, ופותיא ארבע אמין, דיריעתא חדא; משחתא חדא, לכל יריעתא. כו,ג חמיש יריען, יהויין מלפפן, חדא, עם חדא; וחמיש יריען מלפפן, חדא עם חדא. כו,ד ותעביד ענובין דתכלא, על ספתא דיריעתא חדא, מסטרא, בית לופי; וכן תעביד, בספתא דיריעתא, בסטרא, בית לופי תניינא. כו,ה חמשין ענובין, תעביד ביריעתא חדא, וחמשין ענובין תעביד בסטרא דיריעתא, דבית לופי תניינא: מכוונן, ענוביא, חדא, לוקביל חדא. כו,ו ותעביד, חמשין פורפין דדהב; ותלפיף ית יריעתא חדא עם חדא, בפורפיא, ויהי משכנא, חד. כו,ז ותעביד יריען דמעזי, לפרסא על משכנא; חדא עסרי יריען, תעביד יתהון. כו,ח אורכא דיריעתא חדא, תלתין אמין, ופותיא ארבע אמין, דיריעתא חדא; משחתא חדא, לחדא עסרי יריען. כו,ט ותלפיף ית חמיש יריען, לחוד, וית שית יריען, לחוד; ותעיף ית יריעתא שתיתיתא, לוקביל אפי משכנא. כו,י ותעביד חמשין ענובין, על ספתא דיריעתא חדא, בסטרא, בית לופי; וחמשין ענובין, על ספתא דיריעתא, דבית לופי, תניינא. כו,יא ותעביד פורפין דנחש, חמשין; ותעיל ית פורפיא בענוביא, ותלפיף ית משכנא ויהי חד. כו,יב וסרחא, דיתיר, ביריעת, משכנא--פלגות יריעתא, דיתרא, תסרח, על אחורי משכנא. כו,יג ואמתא מכא ואמתא מכא, בדיתיר, באורך, יריעת משכנא: יהי סריח על סטרי משכנא, מכא ומכא--לכסיותיה. כו,יד ותעביד חופאה למשכנא, דמשכי דכרי מסמקי, וחופאה דמשכי ססגונא, מלעילא. {פ}
כו,טו ותעביד ית דפיא, למשכנא, דאעי שיטין, קיימין. כו,טז עסר אמין, אורכא דדפא; ואמתא ופלגות אמתא, פותיא דדפא חד. כו,יז תרין צירין, לדפא חד--משולבין, חד לוקביל חד; כן תעביד, לכול דפי משכנא. כו,יח ותעביד ית דפיא, למשכנא, עסרין דפין, לרוח עיבר דרומא. כו,יט וארבעין, סמכין דכסף, תעביד, תחות עסרין דפין: תרין סמכין תחות דפא חד, לתרין צירוהי, ותרין סמכין תחות דפא חד, לתרין צירוהי. כו,כ ולסטר משכנא תניינא, לרוח ציפונא, עסרין, דפין. כו,כא וארבעין סמכיהון, דכסף: תרין סמכין, תחות דפא חד, ותרין סמכין, תחות דפא חד. כו,כב ולסייפי משכנא, מערבא, תעביד, שיתא דפין. כו,כג ותרין דפין תעביד, לזוויית משכנא--בסופהון. כו,כד ויהון מכוונין, מלרע, וכחדא יהון מכוונין על רישיהון, לעזקתא חדא; כן יהי לתרוויהון, לתרתין זוויין יהון. כו,כה ויהון, תמניא דפין, וסמכיהון דכסף, שיתת עסר סמכין: תרין סמכין, תחות דפא חד, ותרין סמכין, תחות דפא חד. כו,כו ותעביד עברי, דאעי שיטין, חמשא, לדפי סטר משכנא חד. כו,כז וחמשא עברין, לדפי סטר משכנא תניינא; וחמשא עברין, לדפי סטר משכנא, לסופהון, מערבא. כו,כח ועברא מציעאה, בגו דפיא, מעבר, מן סייפי לסייפי. כו,כט וית דפיא תחפי דהבא, וית עזקתהון תעביד דהבא--אתרא, לעבריא; ותחפי ית עבריא, דהבא. כו,ל ותקים, ית משכנא: כהלכתיה--דאיתחזיתא, בטורא. {ס}
כו,לא ותעביד פרוכתא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ שזיר; עובד אומן יעביד יתה, צורת כרובין. כו,לב ותיתין יתה, על ארבעא עמודי שיטין, מחופן דהבא, וויהון דהבא--על ארבעא, סמכין דכסף. כו,לג ותיתין ית פרוכתא, תחות פורפיא, ותעיל לתמן מגיו לפרוכתא, ית ארונא דסהדותא; ותפריש פרוכתא, לכון, בין קודשא, ובין קודש קודשיא. כו,לד ותיתין, ית כפורתא, על, ארונא דסהדותא--בקודש, קודשיא. כו,לה ותשווי ית פתורא, מברא לפרוכתא, וית מנרתא לוקביל פתורא, על סטר משכנא דרומא; ופתורא--תיתין, על סטר ציפונא. כו,לו ותעביד פרסא לתרע משכנא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי ובוץ שזיר, עובד, צייר. כו,לז ותעביד לפרסא, חמשא עמודי שיטין, ותחפי יתהון דהבא, וויהון דהבא; ותתיך להון, חמשא סמכין דנחשא. {ס}
כז,א ותעביד ית מדבחא, דאעי שיטין: חמיש אמין אורכא וחמיש אמין פותיא, מרבע יהי מדבחא, ותלת אמין, רומיה. כז,ב ותעביד קרנוהי, על ארבע זווייתיה--מיניה, יהויין קרנוהי; ותחפי יתיה, נחשא. כז,ג ותעביד פסכתירוותיה, למספי קטמיה, ומגרופייתיה ומזרקוהי, וצינורייתיה ומחתייתיה; לכל מנוהי, תעביד נחשא. כז,ד ותעביד ליה סרדא, עובד מצדתא דנחשא; ותעביד על מצדתא, ארבע עזקן דנחשא, על, ארבעא סטרוהי. כז,ה ותיתין יתה, תחות סוביבא דמדבחא--מלרע; ותהי מצדתא, עד פלגות מדבחא. כז,ו ותעביד אריחיא למדבחא, אריחי דאעי שיטין; ותחפי יתהון, נחשא. כז,ז ויעיל ית אריחוהי, בעזקתא; ויהון אריחיא, על תרין סטרי מדבחא--במיטל יתיה. כז,ח חליל לוחין, תעביד יתיה: כמא דאחזי יתך בטורא, כן יעבדון. {ס}
כז,ט ותעביד, ית דרת משכנא--לרוח עיבר דרומא סרדי לדרתא דבוץ שזיר, מאה אמין אורכא, לרוחא, חדא. כז,י ועמודוהי עסרין, וסמכיהון עסרין דנחשא; ווי עמודיא וכיבושיהון, כסף. כז,יא וכן לרוח ציפונא באורכא, סרדי מאה אורכא; ועמודוהי עסרין, וסמכיהון עסרין דנחשא, ווי עמודיא וכיבושיהון, כסף. כז,יב ופותיא דדרתא לרוח מערבא, סרדי חמשין אמין; עמודיהון עסרא, וסמכיהון עסרא. כז,יג ופותיא דדרתא, לרוח קידומא מדנחא--חמשין אמין. כז,יד וחמיש עסרי אמין סרדי, לעברא; עמודיהון תלתא, וסמכיהון תלתא. כז,טו ולעברא, תניינא--חמיש עסרי, סרדין; עמודיהון תלתא, וסמכיהון תלתא. כז,טז ולתרע דרתא פרסא עסרין אמין, תכלא וארגוונא וצבע זהורי ובוץ שזיר--עובד צייר; עמודיהון, ארבעא, וסמכיהון, ארבעא. כז,יז כל עמודי דרתא סחור סחור מכובשין כסף, וויהון כסף; וסמכיהון, דנחשא. כז,יח אורכא דדרתא מאה אמין ופותיא חמשין בחמשין, ורומא חמיש אמין--דבוץ שזיר; וסמכיהון, דנחשא. כז,יט לכול מני משכנא, בכול פולחניה, וכל סיכוהי וכל סיכי דרתא, דנחשא. {ס}
כז,כ ואת תפקיד ית בני ישראל, וייסבון לך משח זיתא דכיא כתישא--לאנהרא: לאדלקא בוציניא, תדירא. כז,כא במשכן זמנא מברא לפרוכתא דעל סהדותא, יסדר יתיה אהרון ובנוהי מרמשא עד צפרא--קודם ה': קיים עלם לדריהון, מן בני ישראל. {ס}
כח,א ואת קריב לוותך ית אהרון אחוך וית בנוהי עימיה, מגו בני ישראל--לשמשא קודמיי: אהרון--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר, בני אהרון. כח,ב ותעביד לבושי קודשא, לאהרון אחוך, ליקר, ולתושבחא. כח,ג ואת, תמליל עם כל חכימי ליבא, דאשלימית עימהון, רוח חוכמא; ויעבדון ית לבושי אהרון, לקדשותיה--לשמשא קודמיי. כח,ד ואילין לבושיא דיעבדון, חושנא ואיפודא ומעילא, וכיתונין מרמצן, מצנפן והמיינין; ויעבדון לבושי קודשא לאהרון אחוך, ולבנוהי--לשמשא קודמיי. כח,ה ואינון ייסבון ית דהבא, וית תכלא וית ארגוונא, וית צבע זהורי, וית בוצא. {פ}
כח,ו ויעבדון, ית איפודא: דהבא תכלא וארגוונא צבע זהורי, ובוץ שזיר--עובד אומן. כח,ז תרין כתפין מלפפן, יהון ליה על תרין סטרוהי--ויתלפף. כח,ח והמיין תיקוניה דעלוהי, כעובדיה מיניה יהי: דהבא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ שזיר. כח,ט ותיסב, ית תרתין אבני בורלא; ותגלוף עליהון, שמהת בני ישראל. כח,י שיתא, משמהתהון, על, אבנא חדא; וית שמהת שיתא דאשתארו, על אבנא תנייתא--כתולדתהון. כח,יא עובד אומן, אבן טבא--כתב מפרש כגלף דעזקא תגלוף ית תרתין אבניא, על שמהת בני ישראל; משקען מרמצן דדהב, תעביד יתהון. כח,יב ותשווי ית תרתין אבניא, על כתפי איפודא, אבני דוכרנא, לבני ישראל; וייטול אהרון ית שמהתהון קודם ה', על תרין כתפוהי--לדוכרנא. {ס}
כח,יג ותעביד מרמצן, דדהב. כח,יד ותרתין תיכין דדהב דכי, מתחמן תעביד יתהון עובד גדילו; ותיתין ית תיכיא גדילתא, על מרמצתא. {ס}
כח,טו ותעביד חושן דינא, עובד אומן--כעובד איפודא, תעבדיניה; דהבא תכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ שזיר--תעביד יתיה. כח,טז מרבע יהי, עיף; זרתא אורכיה, וזרתא פותייה. כח,יז ותשלים ביה אשלמות אבנא, ארבעא סדרין דאבן טבא: סדרא קדמאה, סמקן ירקן וברקן--סדרא, חד. כח,יח וסדרא, תניינא--אזמרגדין שבזיז, וסבהלום. כח,יט וסדרא, תליתאה--קנכירי טרקיא, ועין עגלא. כח,כ וסדרא, רביעאה--כרום ימא ובורלא, ופנתירי; מרמצן בדהב יהון, באשלמותהון. כח,כא ואבניא יהויין על שמהת בני ישראל, תרתא עסרי--על שמהתהון; כתב מפרש כגלף דעזקא, גבר על שמיה, יהויין, לתרי עסר שבטין. כח,כב ותעביד על חושנא תיכין מתחמן, עובד גדילו, דדהב, דכי. כח,כג ותעביד, על חושנא, תרתין, עזקן דדהב; ותיתין, ית תרתין עזקתא, על תרין, סטרי חושנא. כח,כד ותיתין, ית תרתין גדילן דדהב, על תרתין, עזקתא--בסטרי, חושנא. כח,כה וית תרתין גדילן דעל תרין סטרוהי, תיתין על תרתין מרמצתא; ותיתין על כתפי איפודא, לוקביל אפוהי. כח,כו ותעביד, תרתין עזקן דדהב, ותשווי יתהון, על תרין סטרי חושנא--על ספתיה, דלעברא דאיפודא לגיו. כח,כז ותעביד, תרתין עזקן דדהב, ותיתין יתהון על תרין כתפי איפודא מלרע מלוקביל אפוהי, לוקביל בית לופי--מעילווי, להמיין איפודא. כח,כח ויחדון ית חושנא מעזקתיה לעזקת איפודא, בחוטא דתכילתא, למהוי, על המיין איפודא; ולא יתפרק חושנא, מעילווי איפודא. כח,כט וייטול אהרון ית שמהת בני ישראל בחושן דינא, על ליביה--במיעליה לקודשא: לדוכרנא קודם ה', תדירא. כח,ל ותיתין בחושן דינא, ית אוריא וית תומיא, ויהון על ליבא דאהרון, במיעליה לקדם ה'; וייטול אהרון ית דין בני ישראל על ליביה, קודם ה'--תדירא. {ס}
כח,לא ותעביד ית מעיל איפודא, גמיר תכלא. כח,לב ויהי פומיה, כפיל לגוויה; תורא יהי מקף לפומיה סחור סחור עובד מחי, כפום שריין יהי ליה--דלא יתבזע. כח,לג ותעביד על שיפולוהי, רימוני תכלא וארגוונא וצבע זהורי--על שיפולוהי, סחור סחור; וזגין דדהב ביניהון, סחור סחור. כח,לד זגא דדהבא ורימונא, זגא דדהבא ורימונא, על שיפולי מעילא, סחור סחור. כח,לה ויהי על אהרון, לשמשא; וישתמע קליה במיעליה לקודשא לקדם ה', ובמיפקיה--ולא ימות. {ס}
כח,לו ותעביד ציצא, דדהב דכי; ותגלוף עלוהי כתב מפרש, קודש לה'. כח,לז ותשווי יתיה על חוטא דתכילתא, ויהי על מצנפתא; לוקביל אפי מצנפתא, יהי. כח,לח ויהי, על בית עינוהי דאהרון, וייטול אהרון ית עווית קודשיא דיקדשון בני ישראל, לכל מתנת קודשיהון; ויהי על בית עינוהי תדירא, לרעווא להון קודם ה'. כח,לט ותרמיץ כיתונא דבוצא, ותעביד מצנפתא דבוצא; והמיין תעביד, עובד צייר. כח,מ ולבני אהרון תעביד כיתונין, ותעביד להון המיינין; וקובעין תעביד להון, ליקר ולתושבחא. כח,מא ותלביש יתהון ית אהרון אחוך, וית בנוהי עימיה; ותרבי יתהון ותקריב ית קורבנהון, ותקדיש יתהון--וישמשון קודמיי. כח,מב ועביד להון מכנסין דבוץ, לכסאה בסר ערייא; מחרצין ועד ירכן, יהון. כח,מג ויהון על אהרון ועל בנוהי במיעלהון למשכן זמנא, או במקרבהון למדבחא לשמשא בקודשא, ולא יקבלון חובא, ולא ימותון: קיים עלם ליה, ולבנוהי בתרוהי. {ס}
כט,א ודין פתגמא דתעביד להון, לקדשא יתהון--לשמשא קודמיי: סב תור חד בר תורי, ודכרין תרין--שלמין. כט,ב ולחים פטיר, וגריצן פטירן דפילן במשח, ואספוגין פטירין, דמשיחין במשח; סולת דחיטין, תעביד יתהון. כט,ג ותיתין יתהון על סלא חד, ותקריב יתהון בסלא; וית תורא--וית, תרין דכרין. כט,ד וית אהרון וית בנוהי תקריב, לתרע משכן זמנא; ותסחי יתהון, במיא. כט,ה ותיסב ית לבושיא, ותלביש ית אהרון ית כיתונא, וית מעיל איפודא, וית איפודא וית חושנא; ותתקין ליה, בהמיין איפודא. כט,ו ותשווי מצנפתא, על רישיה; ותיתין ית כלילא דקודשא, על מצנפתא. כט,ז ותיסב ית משחא דרבותא, ותריק על רישיה; ותרבי, יתיה. כט,ח וית בנוהי, תקריב; ותלבישינון, כיתונין. כט,ט ותזריז יתהון המיינין אהרון ובנוהי, ותתקין להון קובעין, ותהי להון כהונתא, לקיים עלם; ותקריב קורבנא דאהרון, וקורבנא דבנוהי. כט,י ותקריב, ית תורא, לקדם, משכן זמנא; ויסמוך אהרון ובנוהי ית ידיהון, על ריש תורא. כט,יא ותיכוס ית תורא, קודם ה', בתרע, משכן זמנא. כט,יב ותיסב מדמא דתורא, ותיתין על קרנת מדבחא באצבעך; וית כל דמא תשפוך, ליסודא דמדבחא. כט,יג ותיסב, ית כל תרבא דחפי ית גווא, וית חצרא דעל כבדא, וית תרתין כוליין וית תרבא דעליהון; ותסיק, למדבחא. כט,יד וית בסר תורא, וית משכיה וית אוכליה, תוקיד בנורא, מברא למשריתא: חטאתא, הוא. כט,טו וית דכרא חד, תיסב; ויסמכון אהרון ובנוהי, ית ידיהון--על ריש דכרא. כט,טז ותיכוס, ית דכרא; ותיסב, ית דמיה, ותזרוק על מדבחא, סחור סחור. כט,יז וית דכרא--תפליג, לאברוהי; ותחליל גוויה וכרעוהי, ותיתין על אברוהי ועל רישיה. כט,יח ותסיק ית כל דכרא למדבחא, עלתא הוא קודם ה'; לאתקבלא ברעווא, קורבנא קודם ה' הוא. כט,יט ותיסב, ית דכרא תניינא; ויסמוך אהרון ובנוהי ית ידיהון, על ריש דכרא. כט,כ ותיכוס ית דכרא, ותיסב מדמיה ותיתין על רום אודנא דאהרון ועל רום אודנא דבנוהי דימינא, ועל אליון ידהון דימינא, ועל אליון רגלהון דימינא; ותזרוק ית דמא על מדבחא, סחור סחור. כט,כא ותיסב מן דמא דעל מדבחא, וממשחא דרבותא, ותדי על אהרון ועל לבושוהי, ועל בנוהי ועל לבושי בנוהי עימיה; ויתקדש הוא ולבושוהי, ובנוהי ולבושי בנוהי עימיה. כט,כב ותיסב מן דכרא תרבא ואלייתא וית תרבא דחפי ית גווא, וית חצר כבדא וית תרתין כוליין וית תרבא דעליהון, וית, שקא דימינא: ארי דכר קורבניא, הוא. כט,כג ופיתא דלחים חדא, וגריצתא דלחים משח חדא--ואספוג חד: מסלא, דפטיריא--דקדם ה'. כט,כד ותשווי כולא--על ידי אהרון, ועל ידי בנוהי; ותרים יתהון ארמא, קודם ה'. כט,כה ותיסב יתהון מידהון, ותסיק למדבחא על עלתא; לאתקבלא ברעווא קודם ה', קורבנא הוא קודם ה'. כט,כו ותיסב ית חדיא, מדכר קורבניא דלאהרון, ותרים יתיה ארמא, קודם ה'; ויהי לך, לוחלק. כט,כז ותקדיש ית חדיא דארמותא, וית שקא דאפרשותא, דאיתרם, ודאיתפרש: מדכר, קורבניא--מדלאהרון, ומדלבנוהי. כט,כח ויהי לאהרון ולבנוהי לקיים עלם, מן בני ישראל, ארי אפרשותא, הוא; ואפרשותא יהי מן בני ישראל, מנכסת קודשיהון--אפרשותהון, קודם ה'. כט,כט ולבושי קודשא דלאהרון, יהון לבנוהי בתרוהי, לרבאה בהון, ולקרבא בהון ית קורבנהון. כט,ל שבעא יומין, ילבשינון כהנא תחותוהי--מבנוהי: דייעול למשכן זמנא, לשמשא בקודשא. כט,לא וית דכר קורבניא, תיסב; ותבשיל ית בסריה, באתר קדיש. כט,לב וייכול אהרון ובנוהי ית בסר דכרא, וית לחמא דבסלא, בתרע, משכן זמנא. כט,לג וייכלון יתהון דאתכפר בהון, לקרבא ית קורבנהון לקדשא יתהון; וחילוניי לא ייכול, ארי קודשא אינון. כט,לד ואם ישתאר מבסר קורבניא, ומן לחמא--עד צפרא: ותוקיד ית דאשתאר בנורא, לא יתאכיל ארי קודשא הוא. כט,לה ותעביד לאהרון ולבנוהי, כדין, ככול דפקידית, יתך; שבעא יומין, תקריב קורבנהון. כט,לו ותורא דחטאתא תעביד ליומא, על כיפוריא, ותדכי על מדבחא, בכפרותך עלוהי; ותרבי יתיה, לקדשותיה. כט,לז שבעא יומין, תכפר על מדבחא, ותקדיש, יתיה; ויהי מדבחא קודש קודשין, כל דיקרב במדבחא יתקדש. {ס}
כט,לח ודין, דתעביד על מדבחא: אימרין בני שנא תרין ליומא, תדירא. כט,לט ית אימרא חד, תעביד בצפרא; וית אימרא תניינא, תעביד בין שמשיא. כט,מ ועסרונא סולתא דפיל במשח כתישא, רבעות הינא, ונסכא, רבעות הינא חמרא--לאימרא, חד. כט,מא וית אימרא תניינא, תעביד בין שמשיא: כמנחת צפרא וכנסכה, תעביד לה, לאתקבלא ברעווא, קורבנא קודם ה'. כט,מב עלת תדירא לדריכון, בתרע משכן זמנא קודם ה', דאזמין מימרי לכון תמן, למללא עימך תמן. כט,מג ואזמין מימרי תמן, לבני ישראל; ואתקדש, ביקרי. כט,מד ואקדיש ית משכן זמנא, וית מדבחא; וית אהרון וית בנוהי אקדיש, לשמשא קודמיי. כט,מה ואשרי שכינתי, בגו בני ישראל; ואהוי להון, לאלה. כט,מו ויידעון, ארי אנא ה' אלההון, דאפיקית יתהון מארעא דמצריים, לאשראה שכינתי ביניהון: אנא, ה' אלההון. {פ}
ל,א ותעביד מדבחא, לאקטרא עלוהי קטורת בוסמין; דאעי שיטין, תעביד יתיה. ל,ב אמתא אורכיה ואמתא פותייה, מרבע יהי, ותרתין אמין, רומיה; מיניה, קרנוהי. ל,ג ותחפי יתיה דהב דכי, ית איגריה וית כותלוהי סחור סחור--וית קרנוהי; ותעביד ליה זיר דדהב, סחור סחור. ל,ד ותרתין עזקן דדהב תעביד ליה מלרע לזיריה, על תרתין זווייתיה--תעביד, על תרין סטרוהי; ויהי לאתרא לאריחיא, למיטל יתיה בהון. ל,ה ותעביד ית אריחיא, דאעי שיטין; ותחפי יתהון, דהבא. ל,ו ותיתין יתיה קודם פרוכתא, דעל ארונא דסהדותא--קודם כפורתא, דעל סהדותא, דאזמין מימרי לך, תמן. ל,ז ויקטר עלוהי אהרון, קטורת בוסמין; בצפר בצפר, באתקנותיה ית בוציניא--יקטרינה. ל,ח ובאדלקות אהרון ית בוציניא בין שמשיא, יקטרינה--קטורת בוסמין תדירא קודם ה', לדריכון. ל,ט לא תסקון עלוהי קטורת בוסמין נוכראין, ועלתא ומנחתא; ונסכא, לא תנסכון עלוהי. ל,י ויכפר אהרון על קרנתיה, חדא בשתא: מדם חטאת כיפוריא, חדא בשתא יכפר עלוהי לדריכון--קודש קודשין הוא, קודם ה'. {פ}
ל,יא ומליל ה', עם משה למימר. ל,יב ארי תקביל ית חושבן בני ישראל, למנייניהון, וייתנון גבר פורקן נפשיה קודם ה', כד תמני יתהון; ולא יהי בהון מותא, כד תמני יתהון. ל,יג דין ייתנון, כל דעבר על מנייניא--פלגות סלעא, בסלעי קודשא: עסרין מעין, סלעא--פלגות סלעא, אפרשותא קודם ה'. ל,יד כול, דעבר על מנייניא, מבר עסרין שנין, ולעילא--ייתין, אפרשותא קודם ה'. ל,טו דעתיר לא יסגי, ודמסכין לא יזער, מפלגות, סלעא--למיתן ית אפרשותא קודם ה', לכפרא על נפשתכון. ל,טז ותיסב ית כסף כיפוריא, מן בני ישראל, ותיתין יתיה, על פולחן משכן זמנא; ויהי לבני ישראל לדוכרנא קודם ה', לכפרא על נפשתכון. {פ}
ל,יז ומליל ה', עם משה למימר. ל,יח ותעביד כיורא דנחשא, ובסיסיה דנחשא--לקידוש; ותיתין יתיה, בין משכן זמנא ובין מדבחא, ותיתין תמן, מיא. ל,יט ויקדשון אהרון ובנוהי, מיניה, ית ידיהון, וית רגליהון. ל,כ במיעלהון למשכן זמנא, יקדשון מיא--ולא ימותון; או במקרבהון למדבחא לשמשא, לאסקא קורבנא קודם ה'. ל,כא ויקדשון ידיהון ורגליהון, ולא ימותון; ותהי להון קיים עלם ליה ולבנוהי, לדריהון. {פ}
ל,כב ומליל ה', עם משה למימר. ל,כג ואת סב לך, בוסמין רישא, מירא דכיא מתקל חמיש מאה, וקינמון בשם פלגותיה מתקל מאתן וחמשין; וקני בוסמא, מתקל מאתן וחמשין. ל,כד וקציעתא, מתקל חמיש מאה בסלעי קודשא; ומשח זיתא, מלי הינא. ל,כה ותעביד יתיה, משח רבות קודשא--בוסם מבוסם, עובד בוסמנו; משח רבות קודשא, יהי. ל,כו ותרבי ביה, ית משכן זמנא, וית, ארונא דסהדותא. ל,כז וית פתורא, וית כל מנוהי, וית מנרתא, וית מנהא; וית, מדבחא דקטורת בוסמיא. ל,כח וית מדבחא דעלתא, וית כל מנוהי; וית כיורא, וית בסיסיה. ל,כט ותקדיש יתהון, ויהון קודש קודשין; כל דיקרב בהון, יתקדש. ל,ל וית אהרון וית בנוהי, תרבי; ותקדיש יתהון, לשמשא קודמיי. ל,לא ועם בני ישראל, תמליל למימר: משח רבות קודשא יהי דין, קודמיי--לדריכון. ל,לב על בסרא דאנשא, לא ייתסך, ובדמותיה, לא תעבדון כוותיה; קודשא הוא, קודשא יהי לכון. ל,לג גבר דיבסים דכוותיה, ודייתין מיניה על חילוניי--וישתיצי, מעמיה. {ס}
ל,לד ואמר ה' למשה סב לך בוסמין, נטופא וטופרא וחלבונתא, בוסמין, ולבונתא דכיתא: מתקל במתקל, יהי. ל,לה ותעביד יתה קטורת בוסמין, בוסם עובד בוסמנו, מערב, דכי לקודשא. ל,לו ותשחוק מינה, ותדיק, ותיתין מינה קודם סהדותא במשכן זמנא, דאזמין מימרי לך תמן; קודש קודשין, תהי לכון. ל,לז וקטורת בוסמין, דתעביד--בדמותה, לא תעבדון לכון; קודשא תהי לך, קודם ה'. ל,לח גבר דיעביד דכוותה, לארחא בה--וישתיצי, מעמיה. {ס}
לא,א ומליל ה', עם משה למימר. לא,ב חזי, דרביתי בשום, בצלאל בר אורי בר חור, לשבטא דיהודה. לא,ג ואשלימית עימיה, רוח מן קודם ה', בחוכמא ובסוכלתנו ובמדע, ובכל עבידא. לא,ד לאלפא, אומנוון; למעבד בדהבא ובכספא, ובנחשא. לא,ה ובאומנות אבן טבא לאשלמא, ובנגרות אעא; למעבד, בכל עבידא. לא,ו ואנא הא יהבית עימיה, ית אוהליאב בר אחיסמך לשבטא דדן, ובלב כל חכימי ליבא, יהבית חוכמתא; ויעבדון, ית כל דפקידתך. לא,ז ית משכן זמנא, וית ארונא לסהדותא, וית כפורתא, דעלוהי; וית, כל מני משכנא. לא,ח וית פתורא, וית מנוהי, וית מנרתא דכיתא, וית כל מנהא; וית, מדבחא דקטורת בוסמיא. לא,ט וית מדבחא דעלתא, וית כל מנוהי; וית כיורא, וית בסיסיה. לא,י וית, לבושי שימושא; וית לבושי קודשא לאהרון כהנא, וית לבושי בנוהי לשמשא. לא,יא וית משחא דרבותא וית קטורת בוסמיא, לקודשא: ככול דפקידתך, יעבדון. {פ}
לא,יב ואמר ה', למשה למימר. לא,יג ואת מליל עם בני ישראל, למימר, ברם ית יומי שביא דילי, תיטרון: ארי את היא בין מימרי וביניכון, לדריכון--למידע, ארי אנא ה' מקדישכון. לא,יד ותיטרון, ית שבתא, ארי קודשא היא, לכון; דיחלינה, אתקטלא יתקטיל--ארי כל דיעביד בה עבידתא, וישתיצי אנשא ההוא מגו עמיה. לא,טו שיתא יומין, תתעביד עבידתא, וביומא שביעאה שבא שבתא קודשא, קודם ה'; כל דיעביד עבידתא ביומא דשבתא, אתקטלא יתקטיל. לא,טז וייטרון בני ישראל, ית שבתא, למעבד ית שבתא לדריהון, קיים עלם. לא,יז בין מימרי, ובין בני ישראל--את היא, לעלם: ארי שיתא יומין, עבד ה' ית שמיא וית ארעא, וביומא שביעאה, שבת ונח. {ס}
לא,יח ויהב למשה, כד שיצי למללא עימיה בטורא דסיניי, תרין, לוחי סהדותא--לוחי אבנא, כתיבין באצבעא דה'. לב,א וחזא עמא, ארי אוחר משה למיחת מן טורא; ואתכניש עמא על אהרון, ואמרו ליה קום עביד לנא דחלן דיהכון קודמנא--ארי דין משה גוברא דאסקנא מארעא דמצריים, לא ידענא מא הוה ליה. לב,ב ואמר להון, אהרון, פריקו קדשי דדהבא, דבאודני נשיכון בניכון ובנתכון; ואיתו, לוותי. לב,ג ופריקו, כל עמא, ית קדשי דדהבא, דבאודניהון; ואיתיאו, לוות אהרון. לב,ד ונסיב מידהון, וצר יתיה בזיפא, ועבדיה, עיגל מתכא; ואמרו--אילין דחלתך ישראל, דאסקוך מארעא דמצריים. לב,ה וחזא אהרון, ובנא מדבחא קודמוהי; וקרא אהרון ואמר, חגא קודם ה' מחר. לב,ו ואקדימו, ביומא דבתרוהי, ואסיקו עלוון, וקריבו נכסן; ואסחר עמא למיכל ולמשתי, וקמו לחייכא. {פ}
לב,ז ומליל ה', עם משה: איזיל חות--ארי חביל עמך, דאסיקתא מארעא דמצריים. לב,ח סטו בפריע, מן אורחא דפקידתינון--עבדו להון, עיגל מתכא; וסגידו ליה, ודבחו ליה, ואמרו, אילין דחלתך ישראל דאסקוך מארעא דמצריים. לב,ט ואמר ה', למשה: גלי קודמיי עמא הדין, והא עם קשי קדל הוא. לב,י וכען אנח בעותך מן קודמיי, ויתקף רוגזי בהון ואשיצינון; ואעביד יתך, לעם סגי. לב,יא וצלי משה, קודם ה' אלהיה; ואמר, למא ה' יתקף רוגזך בעמך, דאפיקתא מארעא דמצריים, בחיל רב וביד תקיפא. לב,יב למא יימרון מצראי למימר, בבישא אפיקינון לקטלא יתהון ביני טוריא, ולשיציותהון, מעל אפי ארעא; תוב מתקוף רוגזך, ואתיב מן בשתא דמלילתא למעבד לעמך. לב,יג אידכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדך, דקיימתא להון במימרך, ומלילתא עימהון, אסגי ית בניכון ככוכבי שמיא; וכל ארעא הדא דאמרית, אתין לבניכון, ויחסנון, לעלם. לב,יד ותב, ה', מן בשתא, דמליל למעבד לעמיה. {פ}
לב,טו ואתפני ונחת משה, מן טורא, ותרין לוחי סהדותא, בידיה: לוחי, כתיבין מתרין עבריהון--מכא ומכא, אינון כתיבין. לב,טז ולוחיא--עובדא דה', אינון; וכתבא, כתבא דה' הוא--מפרש, על לוחיא. לב,יז ושמע יהושוע ית קל עמא, כד מייבבין; ואמר, למשה, קל קרבא, במשריתא. לב,יח ואמר, לא קל גיברין דנצחין בקרבא, ואף לא קל, חלשין דמיתברין; קל דמחייכין, אנא שמע. לב,יט והוה, כד קריב למשריתא, וחזא ית עגלא, וחינגין; ותקיף רוגזא דמשה, ורמא מידוהי ית לוחיא, ותבר יתהון, בשיפולי טורא. לב,כ ונסיב ית עגלא דעבדו, ואוקיד בנורא, ושף, עד דהוה דקיק; ודרא על אפי מיא, ואשקי ית בני ישראל. לב,כא ואמר משה לאהרון, מא עבד לך עמא הדין: ארי איתיתא עלוהי, חובא רבא. לב,כב ואמר אהרון, לא יתקף רוגזא דריבוני; את ידעת ית עמא, ארי בביש הוא. לב,כג ואמרו לי--עביד לנא דחלן, דיהכון קודמנא: ארי דין משה גוברא, דאסקנא מארעא דמצריים--לא ידענא, מא הוה ליה. לב,כד ואמרית להון למן דהבא, פריקו ויהבו לי; ורמיתיה בנורא, ונפק עגלא הדין. לב,כה וחזא משה ית עמא, ארי בטיל הוא: ארי בטילינון אהרון, לאסבותהון שום ביש בדריהון. לב,כו וקם משה, בתרע משריתא, ואמר, מן דחליא דה' ייתון לוותי; ואתכנישו לוותיה, כל בני לוי. לב,כז ואמר להון, כדנן אמר ה' אלהא דישראל, שוו גבר חרביה, על ירכיה; עיברו ותובו מתרע לתרע, במשריתא, וקטולו גבר ית אחוהי וגבר ית חבריה, ואנש ית קריביה. לב,כח ועבדו בני לוי, כפתגמא דמשה; ונפל מן עמא ביומא ההוא, כתלתא אלפין גוברא. לב,כט ואמר משה, קריבו ידכון יומא דין קורבנא קודם ה', ארי גבר בבריה, ובאחוהי--ולאיתאה עליכון יומא דין, ברכן. לב,ל והוה, ביומא דבתרוהי, ואמר משה לעמא, אתון חבתון חובא רבא; וכען אסק לקדם ה', מאים אכפר על חוביכון. לב,לא ותב משה לקדם ה', ואמר: בבעו, חב עמא הדין חובא רבא, ועבדו להון, דחלן דדהב. לב,לב וכען, אם שבקת לחוביהון; ואם לא--מחיני כען, מספרך דכתבתא. לב,לג ואמר ה', למשה: מן דחב קודמיי, אמחיניה מספרי. לב,לד וכען איזיל דבר ית עמא, לאתרא דמלילית לך--הא מלאכי, יהך קודמך; וביום אסערותי, ואסער עליהון חוביהון. לב,לה ומחא ה', ית עמא, על דאשתעבדו לעגלא, דעבד אהרון. {ס}
לג,א ומליל ה' עם משה, איזיל סק מכא--את ועמא, דאסיקתא מארעא דמצריים: לארעא, דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב למימר, לבנך, אתנינה. לג,ב ואשלח קודמך, מלאכא; ואתריך, ית כנענאי אמוראי, וחיתאי ופריזאי, חיוואי ויבוסאי. לג,ג לארע עבדא חלב, ודבש: ארי לא אסליק שכינתי מבינך, ארי עם קשי קדל את--דלמא אשיצינך, באורחא. לג,ד ושמע עמא, ית פתגמא בישא הדין--ואתאבלו; ולא שוו גבר תיקון זיניה, עלוהי. לג,ה ואמר ה' למשה, אימר לבני ישראל אתון עם קשי קדל--שעה חדא אסליק שכינתי מבינך, ואשיצינך; וכען, אעד תיקון זינך מינך--גלי קודמיי, מא אעביד לך. לג,ו ואעדו בני ישראל ית תיקון זינהון, מטורא דחורב. לג,ז ומשה נסיב ית משכנא ופרסיה ליה מברא למשריתא, ארחיק מן משריתא, וקרי ליה, משכן בית אולפנא; והוי, כל דתבע אולפן מן קודם ה', נפיק למשכן בית אולפנא, דמברא למשריתא. לג,ח והוי, כד נפיק משה למשכנא, קיימין כל עמא, ומתעתדין גבר בתרע משכניה; ומסתכלין אחורי משה, עד דעליל למשכנא. לג,ט והוי, כד עליל משה למשכנא, נחית עמודא דעננא, וקאים בתרע משכנא; ומתמלל, עם משה. לג,י וחזן כל עמא ית עמודא דעננא, קאים בתרע משכנא; וקיימין כל עמא וסגדין, גבר בתרע משכניה. לג,יא וממליל ה' עם משה ממלל עם ממלל, כמא דימליל גוברא עם חבריה; ותאיב, למשריתא, ומשומשניה יהושוע בר נון עולימא, לא עדי מגו משכנא. {פ}
לג,יב ואמר משה קודם ה', חזי דאת אמר לי אסיק ית עמא הדין, ואת לא הודעתני, ית דתשלח עימי; ואת אמרת רביתך בשום, ואף אשכחתא רחמין קודמיי. לג,יג וכען אם כען אשכחית רחמין קודמך, הודעני כען ית אורח טובך, ואדע רחמך, בדיל דאשכח רחמין קודמך; וגלי קודמך, ארי עמך עמא הדין. לג,יד ואמר: שכינתי תהך, ואניח לך. לג,טו ואמר, קודמוהי: אם לית שכינתך מהלכא ביננא, לא תסקיננא מכא. לג,טז ובמא יתיידע הכא, ארי אשכחית רחמין קודמך אנא ועמך--הלא, במהך שכינתך עימנא; ויתעבדן לנא פרישן, לי ולעמך, משוניי מכל עמא, דעל אפי ארעא. {פ}
לג,יז ואמר ה' למשה, אף ית פתגמא הדין דמלילתא אעביד: ארי אשכחתא רחמין קודמיי, ורביתך בשום. לג,יח ואמר: אחזיני כען, ית יקרך. לג,יט ואמר, אנא אעבר כל טובי על אפך, ואקרי בשמא דה', קודמך; ואחון למן דאחון, וארחים על מן דארחים. לג,כ ואמר, לא תיכול למחזי ית אפי שכינתי: ארי לא יחזינני אנשא, ויתקיים. לג,כא ואמר ה', הא אתר מתוקן קודמיי; ותתעתד, על טינרא. לג,כב ויהי במעבר יקרי, ואשווינך במערת טינרא; ואגין במימרי עלך, עד דאעבר. לג,כג ואעדי, ית דברת יקרי, ותחזי, ית דבתריי; ודקדמיי, לא ייתחזון. {פ}
לד,א ואמר ה' למשה, פסול לך תרין לוחי אבניא כקדמאי; ואכתוב, על לוחיא, ית פתגמיא, דהוו על לוחיא קדמאי דתברתא. לד,ב והוי זמין, לצפרא; ותיסק בצפרא לטורא דסיניי, ותתעתד קודמיי תמן על ריש טורא. לד,ג ואנש לא ייסק עימך, ואף אנש לא ייתחזי בכל טורא; אף ענא ותורי לא ירעון, לוקביל טורא ההוא. לד,ד ופסל תרין לוחי אבניא כקדמאי, ואקדים משה בצפרא וסליק לטורא דסיניי, כמא דפקיד ה', יתיה; ונסיב בידיה, תרין לוחי אבניא. לד,ה ואתגלי ה' בעננא, ואתעתד עימיה תמן; וקרא בשמא, דה'. לד,ו ואעבר ה' שכינתיה על אפוהי, וקרא, ה' ה', אלהא רחמנא וחננא--מרחיק רגז, ומסגי למעבד טבוון וקשוט. לד,ז נטיר טיבו לאלפי דרין, שביק לעוויין ולמרוד ולחובין; סלח לדתייבין לאורייתיה, ולדלא תייבין לא מזכי--מסער חובי אבהן על בנין ועל בני בנין מרדין, על דר תליתיי ועל דר רביעיי. לד,ח ואוחי, משה; וכרע על ארעא, וסגיד. לד,ט ואמר אם כען אשכחית רחמין קודמך, ה', תהך כען שכינתא דה', ביננא: ארי עם קשי קדל הוא, ותשבוק לחובנא ולחטאנא ותחסניננא. לד,י ואמר, הא אנא גזר קיים, קודם כל עמך אעביד פרישן, דלא אתבריאו בכל ארעא ובכל עממיא; ויחזי כל עמא דאת ביניהון ית עובדא דה', ארי דחיל הוא, דאנא, עביד עימך. לד,יא טר לך--ית דאנא, מפקדך יומא דין; האנא מתריך מן קודמך, ית אמוראי וכנענאי, וחיתאי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי. לד,יב אסתמר לך, דלמא תגזר קיים ליתיב ארעא, דאת, עליל עלה: דלמא יהי לתקלא, בינך. לד,יג ארי ית איגוריהון תתרעון, וית קמתהון תתברון; וית אשיריהון, תקצצון. לד,יד ארי לא תסגוד, לטעוות עממיא: ארי ה' קנא שמיה, אל קנא הוא. לד,טו דלמא תגזר קיים, ליתיב ארעא; ויטעון בתר טעוותהון, וידבחון לטעוותהון, ויקרון לך, ותיכול מדבחיהון. לד,טז ותיסב מבנתהון, לבנך; ויטעון בנתהון, בתר טעוותהון, ויטעיין ית בנך, בתר טעוותהון. לד,יז דחלן דמתכא, לא תעביד לך. לד,יח ית חגא דפטיריא, תיטר--שבעא יומין תיכול פטירא דפקידתך, לזמן ירחא דאביבא: ארי בירחא דאביבא, נפקתא ממצריים. לד,יט כל פתח ולדא, דילי הוא; וכל בעירך דכרין תקדיש, בכור תור ואימר. לד,כ ובוכרא דחמרא תפרוק באימרא, ואם לא תפרוק ותקפיה; כול בוכרא דבנך תפרוק, ולא ייתחזון קודמיי ריקנין. לד,כא שיתא יומין תפלח, וביומא שביעאה תנוח; בזרועא ובחצדא, תנוח. לד,כב וחגא דשבועיא תעביד לך, ביכורי חצד חיטין; וחגא, דכנשא--במיפקה, דשתא. לד,כג תלת זמנין, בשתא--ייתחזון, כל דכורך, קודם ריבון עלמא ה', אלהא דישראל. לד,כד ארי אתריך עממין מן קודמך, ואפתי ית תחומך; ולא יחמיד אנש, ית ארעך, במיסקך לאיתחזאה קודם ה' אלהך, תלת זמנין בשתא. לד,כה לא תיכוס על חמיע, דם פסחי; ולא יביתון לצפרא בר ממדבחא, תרבי נכסת חגא דפסחא. לד,כו ריש, ביכורי ארעך, תייתי, לבית מקדשא דה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב. {פ}
לד,כז ואמר ה' למשה, כתוב לך ית פתגמיא האילין: ארי על מימר פתגמיא האילין, גזרית עימך קיים--ועם ישראל. לד,כח והוה תמן קודם ה', ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכל, ומיא לא שתי; וכתב על לוחיא, ית פתגמי קיימא--עסרא, פתגמין. לד,כט והוה, כד נחת משה מטורא דסיניי, ותרין לוחי דסהדותא בידא דמשה, במיחתיה מן טורא; ומשה לא ידע, ארי סגי זיו יקרא דאפוהי--במללותיה עימיה. לד,ל וחזא אהרון וכל בני ישראל, ית משה, והא סגי, זיו יקרא דאפוהי; ודחילו, מלאתקרבא לוותיה. לד,לא וקרא להון משה, ותבו לוותיה אהרון וכל רברביא בכנשתא; ומליל משה, עימהון. לד,לב ובתר כן אתקרבו, כל בני ישראל; ופקידינון--ית כל דמליל ה' עימיה, בטורא דסיניי. לד,לג ושיצי משה, מלמללא עימהון; ויהב על אפוהי, בית אפי. לד,לד וכד עליל משה לקדם ה', למללא עימיה, מעדי ית בית אפי, עד מיפקיה; ונפיק, וממליל עם בני ישראל, ית, דמתפקד. לד,לה וחזן בני ישראל, ית אפי משה, ארי סגי, זיו יקרא דאפי משה; ומתיב משה ית בית אפי על אפוהי, עד דעליל למללא עימיה. {ס}
לה,א ואכניש משה, ית כל כנשתא דבני ישראל--ואמר להון: אילין, פתגמיא, דפקיד ה', למעבד יתהון. לה,ב שיתא יומין, תתעביד עבידתא, וביומא שביעאה יהי לכון קודשא שבא שבתא, קודם ה'; כל דיעביד ביה עבידתא, יתקטיל. לה,ג לא תבערון אישתא, בכול מותבניכון, ביומא, דשבתא. {פ}
לה,ד ואמר משה, לכל כנשתא דבני ישראל למימר: דין פתגמא, דפקיד ה' למימר. לה,ה סבו מינכון אפרשותא, קודם ה', כול דיתרעי ליביה, ייתי ית אפרשותא קודם ה': דהבא וכספא, ונחשא. לה,ו ותכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ ומעזי. לה,ז ומשכי דדכרי מסמקי ומשכי ססגונא, ואעי שיטין. לה,ח ומשחא, לאנהרותא; ובוסמיא למשח רבותא, ולקטורת בוסמיא. לה,ט ואבני בורלא--ואבני, אשלמותא: לשקעא באיפודא, ובחושנא. לה,י וכל חכימי ליבא, דבכון, ייתון ויעבדון, ית כל דפקיד ה'. לה,יא ית משכנא--ית פרסיה, וית חופאיה; פורפוהי, דפוהי, עברוהי, עמודוהי וסמכוהי. לה,יב ית ארונא וית אריחוהי, ית כפורתא; וית, פרוכתא דפרסא. לה,יג ית פתורא וית אריחוהי, וית כל מנוהי; וית, לחים אפיא. לה,יד וית מנרתא דאנהורי וית מנהא, וית בוצינהא; וית, משחא דאנהרותא. לה,טו וית מדבחא דקטורת בוסמיא, וית אריחוהי, וית משחא דרבותא, וית קטורת בוסמיא; וית פרסא דתרעא, לתרע משכנא. לה,טז ית מדבחא דעלתא, וית סרדא דנחשא דיליה, ית אריחוהי, וית כל מנוהי; ית כיורא, וית בסיסיה. לה,יז ית סרדי דרתא, ית עמודוהי וית סמכהא; וית, פרסא דתרע דרתא. לה,יח ית סיכי משכנא וית סיכי דרתא, וית אטוניהון. לה,יט ית לבושי שימושא, לשמשא בקודשא: ית לבושי קודשא לאהרון כהנא, וית לבושי בנוהי לשמשא. לה,כ ונפקו כל כנשתא דבני ישראל, מן קודם משה. לה,כא ואתו, כל גבר דאתרעי ליביה; וכול דאשלימת רוחיה עימיה, איתיאו ית אפרשותא קודם ה' לעבידת משכן זמנא ולכל פולחניה, וללבושי, קודשא. לה,כב ומיתן גובריא, על נשיא; כול דאתרעי ליביה, איתיאו שירין ושבין ועזקן ומחוך כל מן דדהב, וכל גבר, דארים ארמות דהבא קודם ה'. לה,כג וכל גבר דאשתכח עימיה, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ ומעזי; ומשכי דדכרי מסמקי ומשכי ססגונא, איתיאו. לה,כד כל דארים, ארמות כסף ונחש, איתיאו, ית אפרשותא קודם ה'; וכול דאשתכח עימיה אעי שיטין, לכל עבידת פולחנא--איתיאו. לה,כה וכל איתתא חכימת ליבא, בידהא עזלא; ומיתן כד עזיל, ית תכלא וית ארגוונא, וית צבע זהורי, וית בוצא. לה,כו וכל נשיא--דאתרעי ליבהון עימהון, בחוכמא: עזלן, ית מעזיא. לה,כז ורברביא איתיאו--ית אבני בורלא, וית אבני אשלמותא: לשקעא באיפודא, ובחושנא. לה,כח וית בוסמא, וית משחא: לאנהרותא--ולמשח רבותא, ולקטורת בוסמיא. לה,כט כל גבר ואיתא, דאתרעי ליבהון עימהון, לאיתאה לכל עבידתא, דפקיד ה' למעבד בידא דמשה--איתיאו בני ישראל נדבתא, קודם ה'. {פ}
לה,ל ואמר משה לבני ישראל, חזו דרבי ה' בשום, בצלאל בר אורי בר חור, לשבטא דיהודה. לה,לא ואשלים עימיה, רוח מן קודם ה', בחוכמא בסוכלתנו ובמדע, ובכל עבידא. לה,לב ולאלפא, אומנוון--למעבד בדהבא ובכספא, ובנחשא. לה,לג ובאומנות אבן טבא לאשלמא, ובנגרות אעא; למעבד, בכל עבידת אומנוון. לה,לד ולאלפא, יהב בליביה: הוא, ואוהליאב בר אחיסמך לשבטא דדן. לה,לה אשלים עימהון חכימות ליבא, למעבד כל עבידת נגר ואומן, וצייר בתכלא ובארגוונא בצבע זהורי ובבוצא, ומחי; עבדי, כל עבידא, ומלפי, אומנוון. לו,א ויעביד בצלאל ואוהליאב וכול גבר חכים ליבא, דיהב ה' חוכמתא וסוכלתנותא בהון, למידע למעבד, ית כל עבידת פולחן קודשא--לכל דפקיד, ה'. לו,ב וקרא משה, לבצלאל ולאוהליאב, ולכל גבר חכים ליבא, דיהב ה' חוכמתא בליביה--כול דאתרעי ליביה, למקרב לעבידתא למעבד יתה. לו,ג ונסיבו מן קודם משה, ית כל אפרשותא דאיתיאו בני ישראל לעבידת פולחן קודשא--למעבד יתה; ואינון מיתן ליה עוד, נדבתא--בצפר בצפר. לו,ד ואתו, כל חכימיא, דעבדין, ית כל עבידת קודשא--גבר גבר מעבידתיה, דאינון עבדין. לו,ה ואמרו למשה למימר, מסגן עמא לאיתאה, מיסת פולחנא לעבידתא, דפקיד ה' למעבד יתה. לו,ו ופקיד משה, ואעברו כרוז במשריתא למימר, גבר ואיתא לא יעבדון עוד עבידתא, לאפרשות קודשא; ופסק עמא, מלאיתאה. לו,ז ועבידתא, הות מיסת לכל עבידתא--למעבד יתה; ויתרת. {ס}
לו,ח ועבדו כל חכימי ליבא בעבדי עבידתא, ית משכנא--עסר יריען: דבוץ שזיר, ותכלא וארגוונא וצבע זהורי--צורת כרובין עובד אומן, עבד יתהון. לו,ט אורכא דיריעתא חדא, עסרין ותמני אמין, ופותיא ארבע אמין, דיריעתא חדא: משחתא חדא, לכל יריעתא. לו,י ולפיף ית חמיש יריען, חדא עם חדא; וחמיש יריען לפיף, חדא עם חדא. לו,יא ועבד ענובין דתכלא, על ספתא דיריעתא חדא, מסטרא, בית לופי; כן עבד, בספתא דיריעתא, בסטרא, בית לופי תניינא. לו,יב חמשין ענובין, עבד ביריעתא חדא, וחמשין ענובין עבד בסטרא דיריעתא, דבית לופי תניינא: מכוונן, ענוביא--חדא, לוקביל חדא. לו,יג ועבד, חמשין פורפין דדהב; ולפיף ית יריעתא חדא עם חדא, בפורפיא, והוה משכנא, חד. {פ}
לו,יד ועבד יריען דמעזי, לפרסא על משכנא: חדא עסרי יריען, עבד יתהון. לו,טו אורכא דיריעתא חדא, תלתין אמין, וארבע אמין, פותיא דיריעתא חדא: משחתא חדא, לחדא עסרי יריען. לו,טז ולפיף ית חמיש יריען, לחוד; וית שית יריען, לחוד. לו,יז ועבד ענובין חמשין, על ספתא דיריעתא, בסטרא, בית לופי; וחמשין ענובין, עבד על ספתא דיריעתא, דבית לופי, תניינא. לו,יח ועבד פורפין דנחש, חמשין, ללפפא ית משכנא, למהוי חד. לו,יט ועבד חופאה למשכנא, דמשכי דכרי מסמקי, וחופאה דמשכי ססגונא, מלעילא. {ס}
לו,כ ועבד ית דפיא, למשכנא, דאעי שיטין, קיימין. לו,כא עסר אמין, אורכא דדפא; ואמתא ופלגות אמתא, פותיא דדפא חד. לו,כב תרין צירין, לדפא חד, משולבין, חד לוקביל חד; כן עבד, לכול דפי משכנא. לו,כג ועבד ית דפיא, למשכנא: עסרין דפין, לרוח עיבר דרומא. לו,כד וארבעין, סמכין דכסף--עבד, תחות עסרין דפין: תרין סמכין תחות דפא חד, לתרין צירוהי, ותרין סמכין תחות דפא חד, לתרין צירוהי. לו,כה ולסטר משכנא תניינא, לרוח ציפונא, עבד, עסרין דפין. לו,כו וארבעין סמכיהון, דכסף--תרין סמכין, תחות דפא חד, ותרין סמכין, תחות דפא חד. לו,כז ולסייפי משכנא, מערבא, עבד, שיתא דפין. לו,כח ותרין דפין עבד, לזוויית משכנא--בסופהון. לו,כט והוו מכוונין, מלרע, וכחדא הוו מכוונין ברישיהון, לעזקתא חדא; כן עבד לתרוויהון, לתרתין זוויין. לו,ל והוו, תמניא דפין, וסמכיהון דכסף, שיתת עסר סמכין--תרין סמכין תרין סמכין, תחות דפא חד. לו,לא ועבד עברי, דאעי שיטין--חמשא, לדפי סטר משכנא חד. לו,לב וחמשא עברין, לדפי סטר משכנא תניינא; וחמשא עברין לדפי משכנא, לסופהון מערבא. לו,לג ועבד, ית עברא מציעאה, לאעברא בגו דפיא, מן סייפי לסייפי. לו,לד וית דפיא חפא דהבא, וית עזקתהון עבד דהבא--אתרא, לעבריא; וחפא ית עבריא, דהבא. לו,לה ועבד, ית פרוכתא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ שזיר; עובד אומן עבד יתה, צורת כרובין. לו,לו ועבד לה, ארבעא עמודי שיטין, וחפנון דהבא, וויהון דהבא; ואתיך להון, ארבעא סמכין דכסף. לו,לז ועבד פרסא לתרע משכנא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי ובוץ שזיר, עובד, צייר. לו,לח וית עמודוהי חמשא וית וויהון, וחפי רישיהון וכיבושיהון דהבא; וסמכיהון חמשא, דנחשא. {פ}
לז,א ועבד בצלאל ית ארונא, דאעי שיטין: תרתין אמין ופלגא אורכיה, ואמתא ופלגא פותייה, ואמתא ופלגא, רומיה. לז,ב וחפהי דהב דכי, מגיו ומברא; ועבד ליה זיר דדהב, סחור סחור. לז,ג ואתיך ליה, ארבע עזקן דדהב, על, ארבע זווייתיה; ותרתין עזקן, על סטריה חד, ותרתין עזקן, על סטריה תניינא. לז,ד ועבד אריחי, דאעי שיטין; וחפא יתהון, דהבא. לז,ה ואעיל ית אריחיא בעזקתא, על סטרי ארונא, למיטל, ית ארונא. לז,ו ועבד כפורתא, דדהב דכי: תרתין אמין ופלגא אורכה, ואמתא ופלגא פותיה. לז,ז ועבד תרין כרובין, דדהב; נגיד עבד יתהון, מתרין סטרי כפורתא. לז,ח כרובא חד מסטרא מכא, וכרובא חד מסטרא מכא; מן כפורתא עבד ית כרוביא, מתרין סטרוהי. לז,ט והוו כרוביא פריסין גדפיהון לעילא, מטלן בגדפיהון על כפורתא, ואפיהון, חד לוקביל חד; לוקביל כפורתא--הוו, אפי כרוביא. {פ}
לז,י ועבד ית פתורא, דאעי שיטין: תרתין אמין אורכיה ואמתא פותייה, ואמתא ופלגא רומיה. לז,יא וחפא יתיה, דהב דכי; ועבד ליה זיר דדהב, סחור סחור. לז,יב ועבד ליה גדנפא רומיה פושכא, סחור סחור; ועבד זיר דדהב לגדנפיה, סחור סחור. לז,יג ואתיך ליה, ארבע עזקן דדהב; ויהב, ית עזקתא, על ארבע זווייתא, דלארבע רגלוהי. לז,יד לוקביל, גדנפא, הוואה, עזקתא; אתרא, לאריחיא, למיטל, ית פתורא. לז,טו ועבד ית אריחיא דאעי שיטין, וחפא יתהון דהבא, למיטל, ית פתורא. לז,טז ועבד ית מניא דעל פתורא, ית מגיסוהי וית בזיכוהי וית מכילתיה, וית קסוותא, דיתנסך בהון--דהב, דכי. {פ}
לז,יז ועבד ית מנרתא, דדהב דכי; נגיד עבד ית מנרתא, שידה וקנה--כלידהא חזורהא ושושנהא, מינה הוו. לז,יח ושיתא קנין, נפקין מסטרהא: תלתא קני מנרתא, מסטרה חד, ותלתא קני מנרתא, מסטרה תניינא. לז,יט תלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן, ותלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן; כן לשיתא קנין, דנפקין מן מנרתא. לז,כ ובמנרתא, ארבעא כלידין: מציירין--חזורהא, ושושנהא. לז,כא וחזור תחות תרין קנין דמינה, וחזור תחות תרין קנין דמינה, וחזור, תחות תרין קנין דמינה--לשיתא, קנין, דנפקין, מינה. לז,כב חזוריהון וקניהון, מינה הוו; כולה נגידא חדא, דדהב דכי. לז,כג ועבד ית בוצינהא, שבעא; וציבתהא ומחתייתהא, דדהב דכי. לז,כד ככרא דדהבא דכיא, עבד יתה, וית, כל מנהא. {פ}
לז,כה ועבד ית מדבחא דקטורת בוסמיא, דאעי שיטין: אמתא אורכיה ואמתא פותייה מרבע, ותרתין אמין רומיה--מיניה, הוואה קרנוהי. לז,כו וחפא יתיה דהב דכי, ית איגריה וית כותלוהי סחור סחור--וית קרנוהי; ועבד ליה זיר דדהב, סחור סחור. לז,כז ותרתין עזקן דדהב עבד ליה מלרע לזיריה, על תרתין זווייתיה, על, תרין סטרוהי--לאתרא לאריחיא, למיטל יתיה בהון. לז,כח ועבד ית אריחיא, דאעי שיטין; וחפא יתהון, דהבא. לז,כט ועבד ית משחא דרבותא, קודשא, וית קטורת בוסמיא, דכי--עובד, בוסמנו. {ס}
לח,א ועבד ית מדבחא דעלתא, דאעי שיטין: חמיש אמין אורכיה וחמיש אמין פותייה, מרבע, ותלת אמין, רומיה. לח,ב ועבד קרנוהי, על ארבע זווייתיה--מיניה, הוואה קרנוהי; וחפא יתיה, נחשא. לח,ג ועבד ית כל מני מדבחא, ית פסכתירוותא וית מגרופייתא וית מזרקיא, ית צינורייתא, וית מחתייתא; כל מנוהי, עבד נחשא. לח,ד ועבד למדבחא סרדא, עובד מצדתא דנחשא, תחות סוביביה מלרע, עד פלגיה. לח,ה ואתיך ארבע עזקן, בארבע זווייתא--לסרדא דנחשא: אתרא, לאריחיא. לח,ו ועבד ית אריחיא, דאעי שיטין; וחפא יתהון, נחשא. לח,ז ואעיל ית אריחיא בעזקתא, על סטרי מדבחא, למיטל יתיה, בהון; חליל לוחין, עבד יתיה. {ס}
לח,ח ועבד, ית כיורא דנחשא, וית, בסיסיה דנחשא--במחזיית, נשיא, דאתיין לצלאה, בתרע משכן זמנא. {ס}
לח,ט ועבד, ית דרתא: לרוח עיבר דרומא, סרדי דרתא דבוץ שזיר, מאה, אמין. לח,י עמודיהון עסרין, וסמכיהון עסרין דנחשא; ווי עמודיא וכיבושיהון, כסף. לח,יא ולרוח ציפונא, מאה אמין--עמודיהון עסרין, וסמכיהון עסרין דנחשא; ווי עמודיא וכיבושיהון, כסף. לח,יב ולרוח מערבא, סרדי חמשין אמין--עמודיהון עסרא, וסמכיהון עסרא; ווי עמודיא וכיבושיהון, כסף. לח,יג ולרוח קידומא מדנחא, חמשין אמין. לח,יד סרדי חמיש עסרי אמין, לעברא; עמודיהון תלתא, וסמכיהון תלתא. לח,טו ולעברא תניינא, מכא ומכא לתרע דרתא, סרדי, חמיש עסרי אמין; עמודיהון תלתא, וסמכיהון תלתא. לח,טז כל סרדי דרתא סחור סחור, דבוץ שזיר. לח,יז וסמכיא לעמודיא, דנחשא, ווי עמודיא וכיבושיהון כסף, וחיפוי רישיהון כסף; ואינון מכובשין כסף, כול עמודי דרתא. לח,יח ופרסא דתרע דרתא, עובד צייר--דתכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ שזיר; ועסרין אמין, אורכא, ורומא בפותיא חמיש אמין, לוקביל סרדי דרתא. לח,יט ועמודיהון, ארבעא, וסמכיהון ארבעא, דנחשא; וויהון כסף, וחיפוי רישיהון וכיבושיהון כסף. לח,כ וכל סיכיא למשכנא ולדרתא, סחור סחור--דנחשא. {ס}
לח,כא אילין מנייני משכנא משכנא דסהדותא, דאתמניאו על מימרא דמשה: פולחן, ליוואי, בידא דאיתמר, בר אהרון כהנא. לח,כב ובצלאל בר אורי בר חור, לשבטא דיהודה, עבד, ית כל דפקיד ה' ית משה. לח,כג ועימיה, אוהליאב בר אחיסמך לשבטא דדן--נגר ואומן; וצייר, בתכלא ובארגוונא, ובצבע זהורי, ובבוצא. {ס}
לח,כד כל דהבא, דאתעביד לעבידתא, בכול, עבידת קודשא--והוה דהב ארמותא, עסרין ותשע ככרין, ושבע מאה ותלתין סלעין, בסלעי קודשא. לח,כה וכסף מנייני כנשתא, מאה ככרין; ואלף ושבע מאה ושבעין וחמיש, סלעין--בסלעי קודשא. לח,כו תקלא, לגולגולתא, פלגות סלעא, בסלעי קודשא--לכול דעבר על מנייניא, מבר עסרין שנין ולעילא, לשית מאה ותלתא אלפין, וחמיש מאה וחמשין. לח,כז והוואה, מאה ככרי כספא, לאתכא ית סמכי קודשא, וית סמכי פרוכתא: מאה סמכין למאה ככרין, ככרא לסמכא. לח,כח וית אלף ושבע מאה, ושבעין וחמיש, עבד ווין, לעמודיא; וחפי רישיהון, וכביש יתהון. לח,כט ונחש ארמותא, שבעין ככרין, ותרין אלפין וארבע מאה, סלעין. לח,ל ועבד בה, ית סמכי תרע משכן זמנא, וית מדבחא דנחשא, וית סרדא דנחשא דיליה; וית, כל מני מדבחא. לח,לא וית סמכי דרתא סחור סחור, וית סמכי תרע דרתא; וית כל סיכי משכנא וית כל סיכי דרתא, סחור סחור. לט,א ומן תכלא וארגוונא וצבע זהורי, עבדו לבושי שימושא לשמשא בקודשא; ועבדו ית לבושי קודשא, דלאהרון, כמא דפקיד ה', ית משה. {פ}
לט,ב ועבד, ית איפודא: דהבא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ שזיר. לט,ג ורדידו ית טסי דדהבא, וקציצו חוטין, למעבד בגו תכלא ובגו ארגוונא, ובגו צבע זהורי ובגו בוצא--עובד, אומן. לט,ד כתפין עבדו ליה, מלפפן--על תרין סטרוהי, מלפף. לט,ה והמיין תיקוניה דעלוהי, מיניה הוא כעובדוהי, דהבא תכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ שזיר--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
לט,ו ועבדו ית אבני בורלא, משקען מרמצן דדהב, גליפן כתב מפרש, על שמהת בני ישראל. לט,ז ושווי יתהון, על כתפי איפודא--אבני דוכרנא, לבני ישראל: כמא דפקיד ה', ית משה. {פ}
לט,ח ועבד ית חושנא עובד אומן, כעובד איפודא: דהבא, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ שזיר. לט,ט מרבע הוה עיף, עבדו ית חושנא--זרתא אורכיה וזרתא פותייה, עיף. לט,י ואשלימו ביה--ארבעא, סדרין דאבן טבא: סדרא קדמאה, סמקן ירקן וברקן--סדרא, חד. לט,יא וסדרא, תניינא--אזמרגדין שבזיז, וסבהלום. לט,יב וסדרא, תליתאה--קנכירי טרקיא, ועין עגלא. לט,יג וסדרא, רביעאה--כרום ימא ובורלא, ופנתירי: משקען מרמצן דדהב, באשלמותהון. לט,יד ואבניא על שמהת בני ישראל אינין, תרתא עסרי--על שמהתהון: כתב מפרש כגלף דעזקא גבר על שמיה, לתרי עסר שבטין. לט,טו ועבדו על חושנא תיכין מתחמן, עובד גדילו, דהב, דכי. לט,טז ועבדו, תרתין מרמצן דדהב, ותרתין, עזקן דדהב; ויהבו, ית תרתין עזקתא, על תרין, סטרי חושנא. לט,יז ויהבו, תרתין גדילן דדהב, על תרתין, עזקתא--על סטרי, חושנא. לט,יח וית תרתין גדילן דעל תרין סטרוהי, יהבו על תרתין מרמצתא; ויהבונין על כתפי איפודא, לוקביל אפוהי. לט,יט ועבדו, תרתין עזקן דדהב, ושוויאו, על תרין סטרי חושנא: על ספתיה--דלעברא דאיפודא, לגיו. לט,כ ועבדו, תרתין עזקן דדהב, ויהבונין על תרין כתפי איפודא מלרע מלוקביל אפוהי, לוקביל בית לופי--מעילווי, להמיין איפודא. לט,כא ואחדו ית חושנא מעזקתיה לעזקת איפודא בחוטא דתכילתא, למהוי על המיין איפודא, ולא יתפרק חושנא, מעילווי איפודא--כמא דפקיד ה', ית משה. {פ}
לט,כב ועבד ית מעיל איפודא, עובד מחי, גמיר, תכלא. לט,כג ופומיה דמעילא כפיל לגוויה, כפום שריין; תורא מקף לפומיה סחור סחור, לא יתבזע. לט,כד ועבדו, על שיפולי מעילא, רימוני, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--שזיר. לט,כה ועבדו זגין, דדהב דכי; ויהבו ית זגיא בגו רימוניא, על שיפולי מעילא סחור סחור--בגו, רימוניא. לט,כו זגא ורימונא זגא ורימונא, על שיפולי מעילא סחור סחור, לשמשא, כמא דפקיד ה' ית משה. {ס}
לט,כז ועבדו ית כיתונין דבוצא, עובד מחי, לאהרון, ולבנוהי. לט,כח וית מצנפתא דבוצא, וית שבח קובעיא דבוצא, וית מכנסי בוצא, דבוץ שזיר. לט,כט וית המיינא דבוץ שזיר, ותכלא וארגוונא וצבע זהורי--עובד צייר: כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
לט,ל ועבדו ית ציצא כלילא דקודשא, דדהב דכי; וכתבו עלוהי, כתב מפרש כגלף דעזקא--קודש, לה'. לט,לא ויהבו עלוהי חוטא דתכילתא, למיתן על מצנפתא מלעילא, כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
לט,לב ושלימת--כל עבידת, משכנא משכן זמנא; ועבדו, בני ישראל--ככול דפקיד ה' ית משה, כן עבדו. {פ}
לט,לג ואיתיאו ית משכנא לוות משה, ית משכנא וית כל מנוהי, פורפוהי דפוהי, עברוהי ועמודוהי וסמכוהי. לט,לד וית חופאה דמשכי דכרי, מסמקי, וית חופאה, דמשכי ססגונא; וית, פרוכתא דפרסא. לט,לה ית ארונא דסהדותא, וית אריחוהי; וית, כפורתא. לט,לו ית פתורא, ית כל מנוהי, וית, לחים אפיא. לט,לז ית מנרתא דכיתא ית בוצינהא, בוציני סדרא--וית כל מנהא; וית משחא, דאנהרותא. לט,לח וית, מדבחא דדהבא, וית משחא דרבותא, וית קטורת בוסמיא; וית, פרסא דתרע משכנא. לט,לט ית מדבחא דנחשא, וית סרדא דנחשא דיליה, ית אריחוהי, וית כל מנוהי; ית כיורא, וית בסיסיה. לט,מ ית סרדי דרתא ית עמודהא וית סמכהא, וית פרסא לתרע דרתא, ית אטונוהי, וסיכהא; וית, כל מני פולחן משכנא--למשכן זמנא. לט,מא ית לבושי שימושא, לשמשא בקודשא; ית לבושי קודשא לאהרון כהנא, וית לבושי בנוהי לשמשא. לט,מב ככול דפקיד ה', ית משה: כן עבדו בני ישראל, ית כל פולחנא. לט,מג וחזא משה ית כל עבידתא, והא עבדו יתה--כמא דפקיד ה', כן עבדו; ובריך יתהון, משה. {פ}
מ,א ומליל ה', עם משה למימר. מ,ב ביום ירחא קדמאה, בחד לירחא, תקים, ית משכנא משכן זמנא. מ,ג ותשווי תמן, ית ארונא דסהדותא; ותטיל על ארונא, ית פרוכתא. מ,ד ותעיל, ית פתורא, ותסדר, ית סדריה; ותעיל, ית מנרתא, ותדליק, ית בוצינהא. מ,ה ותיתין ית מדבחא דדהבא, לקטורת בוסמיא, קודם, ארונא דסהדותא; ותשווי ית פרסא דתרעא, למשכנא. מ,ו ותיתין, ית מדבחא דעלתא, קודם, תרע משכנא משכן זמנא. מ,ז ותיתין, ית כיורא, בין משכן זמנא, ובין מדבחא; ותיתין תמן, מיא. מ,ח ותשווי ית דרתא, סחור סחור; ותיתין, ית פרסא דתרע דרתא. מ,ט ותיסב ית משחא דרבותא, ותרבי ית משכנא וית כל דביה; ותקדיש יתיה וית כל מנוהי, ויהי קודשא. מ,י ותרבי ית מדבחא דעלתא, וית כל מנוהי; ותקדיש, ית מדבחא, ויהי מדבחא, קודש קודשין. מ,יא ותרבי ית כיורא, וית בסיסיה; ותקדיש, יתיה. מ,יב ותקריב ית אהרון וית בנוהי, לתרע משכן זמנא; ותסחי יתהון, במיא. מ,יג ותלביש, ית אהרון, ית, לבושי קודשא; ותרבי יתיה ותקדיש יתיה, וישמיש קודמיי. מ,יד וית בנוהי, תקריב; ותלביש יתהון, כיתונין. מ,טו ותרבי יתהון, כמא דרביתא ית אבוהון, וישמשון, קודמיי; ותהי למהוי להון רבותהון, לכהונת עלם--לדריהון. מ,טז ועבד, משה: ככול דפקיד ה', יתיה--כן עבד. {ס}
מ,יז והוה בירחא קדמאה, בשתא תנייתא--בחד לירחא: איתקם, משכנא. מ,יח ואקים משה ית משכנא, ויהב ית סמכוהי, ושווי ית דפוהי, ויהב ית עברוהי; ואקים, ית עמודוהי. מ,יט ופרס ית פרסא, על משכנא, ושווי ית חופאה דמשכנא עלוהי, מלעילא--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,כ ונסיב ויהב ית סהדותא, בארונא, ושווי ית אריחיא, על ארונא; ויהב ית כפורתא על ארונא, מלעילא. מ,כא ואעיל ית ארונא, למשכנא, ושווי ית פרוכתא דפרסא, ואטיל על ארונא דסהדותא--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,כב ויהב ית פתורא במשכן זמנא, על שידא דמשכנא ציפונא, מברא, לפרוכתא. מ,כג וסדר עלוהי סדרין דלחים, קודם ה'--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,כד ושווי ית מנרתא במשכן זמנא, לוקביל פתורא, על שידא דמשכנא, דרומא. מ,כה ואדליק בוציניא, קודם ה'--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,כו ושווי ית מדבחא דדהבא, במשכן זמנא, קודם, פרוכתא. מ,כז ואקטר עלוהי, קטורת בוסמין--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,כח ושווי ית פרסא דתרעא, למשכנא. מ,כט וית, מדבחא דעלתא, שווי, בתרע משכנא משכן זמנא; ואסיק עלוהי, ית עלתא וית מנחתא--כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,ל ושווי, ית כיורא, בין משכן זמנא, ובין מדבחא; ויהב תמן מיא, לקידוש. מ,לא ומקדשין מיניה, משה ואהרון ובנוהי, ית ידיהון, וית רגליהון. מ,לב במיעלהון למשכן זמנא, ובמקרבהון למדבחא--מקדשין: כמא דפקיד ה', ית משה. {ס}
מ,לג ואקים ית דרתא, סחור סחור למשכנא ולמדבחא, ויהב, ית פרסא דתרע דרתא; ושיצי משה, ית עבידתא. {פ}
מ,לד וחפא עננא, ית משכן זמנא; ויקרא דה', אתמלי ית משכנא. מ,לה ולא יכיל משה, למיעל למשכן זמנא--ארי שרא עלוהי, עננא; ויקרא דה', אתמלי ית משכנא. מ,לו ובאסתלקות עננא מעילווי משכנא, נטלין בני ישראל, בכול, מטלניהון. מ,לז ואם לא מסתלק, עננא--ולא נטלין, עד יום אסתלקותיה. מ,לח ארי ענן יקרא דה' על משכנא, ביממא, וחיזו אישתא, הוי בליליא ביה--לעיני כל בית ישראל, בכל מטלניהון. {ש}